דעת- אמת עוסקת בשני תחומים:

1. הדת היהודית; כתבי הקודש ותורה שבעל-פה, היא יצירה אנושית כולל "המימד הרוחני" שמופיע מדור לדור על-פי גחמות המאמינים.

2. הדת היהודית מבוססת על חוק ומשפט – ההלכה – ויסודותיה מבוססים על גזענות, שינאת הזר והפליית נשים.

אם יש לך משהו לחדש, בשם הציונות הדתית, נשמח לשמוע כי אני לא שמעתי.

ניסיתי, בראיונות הרדיו שקיימתי, להבין את "השעטנז" המשונה שבציונות הדתית והתברר לי שגם "רבנים" מהציונות הדתית נבוכים ומבולבלים.

נ.ב פעמים רבות "מגיחים" לכאן אנשי הציונות הדתית מעירים מוצאים קטרזיס ונעלמים. נסה לשמור על כבודה של הציונות הדתית.

דעת – אמת

ארשה לעצמי להתפרץ בטרם יהא סיפק בידו של יצחק להשיב דבר

מה, ואומר את התמציות הבאות.

אף אחד לא מכריח לפחות בינתיים להישאר בישראל

כך שמי שמוכבד מן ההגבלות שכאן יכול להסתלק.

ממוצא דבר נמצאנו למדים שהמאבק בארץ הוא איזו תיאוריה יהודית או אוניברסלית כזאת או אחרת תגבר כאן ותנהל את כל היתר, ולכאורה זה משחק דמוקרטי די כשר,וירון לדוגמא מאד מודע לו ולכן נכנס בעוד מועד למגרש הפוליטי.

אין הבדל מבחינה דמוקרטית אבסולוטית בין ההכרח לשרת שרות ביטחוני-לאומי לבין ההכרח לשתף פעולה באופן כזה או אחר עם

הסטטוס קוו הדתי.(רק נציין שבשולי הדברים ייאמר כי מודל שיתוף פעולה מינימלי בסיגנון מחשבותיו של חתנו של הרב עמיטל

ז"ל מיטיב עם הדתיים יותר משהוא מעיק עליהם דווקא בשל העובדה שהוא שואף להכביד על מי שאינם דתיים כמה שפחות.)

כבוגרת מחנה השומר הצעיר,כפי שכבר הספקתי להתוודות בעבר-

אני אומרת : שהולך ומתגלה שמבחינת המשאבים המוראליים

והערכיים של צרכי ההישרדות וההתפתחות של הקבוצה הישראלית החיה כאן,הולך אפוא ומתגלה שהתרומה של משנתו

הרוחנית של הרב קוק היא עצומה, וכמו כל חומר רב עוצמה יש

בה ,לדעתי בשוליים הסהרוריים בלבד, מימד של סכנה,אך תועלתה

מתגלה כמרובה על סכנתה , והיא הופכת יותר ויותר חיונית ותומכת, אחד מעמודי היסוד של קוממיותינו במדינת ישראל,ואין עוד יותר משנים שלושה ,מלבדו,כעמודי יסוד.

עם זאת אני רואה בעצם העלאת השאלה של יצחק, תמימות,

כי זה בלתי אפשרי לפרוס תורות שלימות לא בפיזיקה גם לא

בתורת ישראל, כך שזאת בעצם הסיבה המציאתית שאירוע כזה לא יקרה,בנקל.

ציפי

אף פעם לא הבנתי את ההיגיון מאחורי המשפט "אף אחד לא מכריח אותך להישאר כאן".

זה הרי משפט שאומר אותו רק מי שהמצב הנוכחי במקרה מתאים לו. את למשל, חושבת שהמצב טוב מבחינתך, (ואני אומר זאת כי אני מקווה למשל שלא תצטרכי להתגרש בישראל ואז תביני שאולי המצב לא כל כך לטובתך).

אבל נשים את המצב בישראל בצד לרגע. אם למשל היו מעבירים חוק שלנשים אין זכות להוציא רישיון נהיגה, האם זה היה בסדר אם אני הייתי אומר לך "אף אחד לא מחזיק אותך פה בכח"?

איפה עובר הגבול? והאם הגיוני והוגן לומר משפט כזה מלכתחילה?

אלי

מעמית אני מבקשת המתנה של יומיומיים כי השאלה שלו היא מתבקשת ומצויינת, וצריך לענות עליה בכובד ראש,וברור שכשכתבתי,את שכתבתי -הציור בראשי היה מקורב, אבל השאלה כל כך חשובה שאני מוכרחה להתייחס אליה כמו תרגיל אקדמי,תודה מראש על סבלנות, "כתר לי זעיר".,כי אני צריכה לנפות כ-3 יסודות מבין רבים יותר שמתפרצים לתודעתי ומפצירים בי,שאבחר בהם לרשימת העל, ובסיימי את התרגיל האקדמי שנקלעתי אליו ,אשתדל לנמק את רשימת ה"כתר".

לאלי- כוונתי בהעלאת ההצעה להסתלק היתה כחלק מאמירה דמוקרטית.

הבהרה

אלף- אין אני מרוצה מהמצב הקיים.

ישנה רשימה ארוכה של ליקויים במיגזרים שונים של החברה הישראלית שמעיקים עלי,

הליקויים של המיגזרים הדתיים מעיקים עלי יותר בדרך כלל,

גם בגלל שהם יותר פולשניים וגם בגלל שהציפיה הטבעית-

ממי שמתיימרים להציג את עצמם כמתוקנים יותר במידותיהם האנושיות ,ובאחריותם המוסרית- היא גבוהה יותר ובאופן מיידי

באה אכזבה כגודל הציפיה.

תם ולא נשלם.

בית-הארץ הכמעט ריקה שהיתה כאן עד ששבו מי שסבורים שהם קשורים בה הרבה יותר מעמים וקבוצות אתניות אחרות,נמצאת תחת תחרות של "מינוי מנהלים". וזו אמירה מעט ספרותית.כלומר-

בני העליה השניה הצליחו להיות כוח דינמי,לקדם מאד את ההתיישבות וההתחזקות בישראל מולדת היהודים. ובאופן טבעי לגמרי, תופסים את עצמם כמרכז שיבת ציון המעשית,ומקווים

להוביל את כל יתר חלקי אוכלוסיית היהודים לפי רוחם.

לכן למשל הובלט בחומר הלימוד בבתי הספר חלקה של העליה השניה החלוצית והחילונית הסוציאליסטית על חשבון העליה הראשונה הדתית מסורתית ברובה,שבלעדיה היתה העליה השניה מתקשה להאחז ולהצליח בהעדר תשתיות שבוססו ע"י הראשונה.

הרוצה להרחיב את החקר בנושא זה יפנה להרצאותיו של פרופסור

ישראל ברטל שבין תפקידיו גם דיקן מדעי הרוח באוניברסיטה

העברית,עד לפני שנים מספר ,ובכל אופן היסטוריון נכבד שנמנה

עם הסגל של העברית ושל הפתוחה.

ובחזרה לשאלה של אלי, נכון הדבר שהשימוש של חלק מן הדתיים בכלים הדמוקרטיים עלול להיות ציני,בפרט מדובר על חרדים שהיו רוצים להשתתף בדמוקרטיה עד השלטת רובם על הארץ,ואז להשבית את הדמוקרטיה. ואף על פי כן אין אפשרות לומר את טענותיו של עדו ליצחק :באיזו זכות לא מייבאים בשר טרף מן הסיבה הפשוטה,אין סיבה דמוקטית למנוע מרוב לבחור את דרך חייו בחבל ארץ מסויימת,וזאת אמנם חולשתה הגדולה של הדמוקרטיה שאינה יכולה למנוע מיריביה לצמוח מתוכה ועל חשבונה ולהפוך לדיקטטורה.

הסיכום. הילחם על ערכיך דמוקרט יקר, או חפש דמוקרטיות

להציל את נפשך הדואבת.

אוי לנו אם יהיה כאן רוב חרדי לא מחונך ,ילדותי,וחסר אחריות

כמו גם אם יהיה כאן רוב שמאלני רדיקלי.

לצערי אצטרך לברוח מכאן אם אספיק. בני-ברק לא תנהל את חיי.

א- ב- ל אין תחליף להתנהגותי הדמוקרטית המוסרית והמופתית

לא אהפוך למנוולת רק כדי לשמור על חלומי היקר למדינה חופשית ומוסרית.

נצליח -הלוואי אמן כן יהי רצון.

ניכשל חלילה והטפשות תגבר, אשאיר את הטפשים לעצמם לשבור אחד לשני את הראש.

בבקשה אל תפחידו אותי שהתסריט הזה כה קרוב.

דווקא בגלל זה כה חשוב לי ,שכל הכוחות הבוגרים כולל מבין הדתיים ישלבו ידיים בטיפוח מדינתינו היקרה.

האם שכחתי משהו?

ציפי

אכן גדולים הם, כמו גם הרמב"ם.

אולם, לצערי מצאתים אלופים בפיצוץ "רימוני עשן" כל משפט שני רימון!!!

הבהרותיהם ל"סתומים" סתומים עוד יותר , הזוהר הקדוש סגור בלף מפתחות יאמר אשלג.(בעל הסולם)

מביאים אותך גבוה גבוה ל"ראות" עוד ערפל ומספרים לך שהראיה האמיתית שלך תגיע רק לאחר שגמעת אלפי לוגין של יין ואלפי טונות של בשר, נו?? אתה כבר מסטול !!

ואז מגיעה ההשלמה ואתה ה"הארה" המיוחלת שכל מכשף שבט ווודו מגיע אליה אחר רבע שעה של פיזוז סביב פרה שחוטה.

"סובלימציה ומניפוליציה" זו השיטה !

עדן את הנושא רכך אותו במשחות מבושמות ואז מלא את הסדקים בטיח ענוג ובלתי מורגש ואז תראה את היצירה המופלאה שאתה בעיניך הגסות מפרש אחרת (אבל נכון.)

שבת שלום

ישראל

אבני יסוד.

עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים,אלא במה יעשו היהודים-אמר זאת בהזדמנות ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון,איתו רציתי להתחיל את תשובתי- אלא ששמתי לב שנחוצה הקדמה משמעותית כדי שדברי יוכנסו ל"קונטקסט" ראוי. לכן תבוא קודם הקדמה לא קצרה, ותשלח לאתר וההמשך יבוא.

הקדמה:

במקסיקו,בחסות המחלקה לפסיכואנליזה של ביה"ס לרפואה באוניברסיטה הלאומית של מקסיקו נערכה ועידה של כחמישים

פסיכיאטרים ופסיכולוגים ממקסיקו ומארה"ב.

בין המשתתפים:ד"ר מ' גרין+דר י' קירש+ד"ר א 'סטנקארד+ד"ר א' טאובר+ד"ר סוזוקי+ד"ר פ' וייץ+גברת ק' סלבר+ריצ'ארד דה מרטינו+

מתוך נאום שנישא בכינוס:(התירגום ע"י רגבים את כרמי)מעתיקה:

בעוד הפסיכיאטריה עוסקת בשאלה מדוע כמה אנשים נהיים

בלתי שפויים, השאלה האמיתית היא מדוע רוב האנשים אינם נעשים בלתי שפויים. אם להסתכל על מעמדו של האדם בעולם ,על בדילותו ובדידותו,על חוסר ישעו ועל מודעותו לכך,אפשר היה לצפות שמעמסה זו תהיה יותר מכפי יכולתו לשאת,ושהוא ממש "יתפורר" תחת הלחץ. רוב האדם נמנעים מתוצאה שכזו באמצעות מנגנוני – פיצוי כגון …השגת תואמות(קונפורמיות) עם העדר,חיפוש אחר כוח,יוקרה וכסף,תלות באלילים נערצים(בשיתוף עם עוד מאמינים אחרים בדתות שקר),חיי הקרבה עצמית

מזוכיסטית,התנפחות נרקיסטית של האגו-..נפילה לנכות רוחנית………..

חש אני צורך להרחיב קצת את ההבהר לפחות ביחס לכמה היבטים של ההתפתחות הדתית.

האדם נשאל שאלה על ידי עצם עובדת קיומו..,בגלל הסתירה בתוככי עצמו–הרי מצד אחד חי הוא בתוך הטבע,ומצד שני חורג הוא בו בזמן מעבר לטבע בהיותו חיים המודעים לעצמם.

כל אדם המקשיב לשאלה זו המוצגת לו ואשר לגביו תשובה עליה היא עניין של "הנגיעה העמוקה ביותר",תשובה עליה כאדם שלם

ולא רק על ידי מחשבות-כל אדם כזה הוא אדם" דתי". וכל השיטות המנסות לתת ,ללמד ולהנחיל לדורות תשובות שכאלה הן "דתות". לעומת זאת כל אדם בכל תרבות ותרבות-המנסה לאטום את אוזנו לשאלה… הוא לא דתי. אין דוגמא טובה יותר שאפשר לתתה לציון אנשים, שחרשים הם לשאלה המוצגת על ידי הקיום האנושי,מאשר אנו עצמינו החיים במאה העשרים(הכנוס היה אז). מנסים אנו להתחמק מן השאלה על ידי התעניינות ברכוש ,ביוקרה,בכוח,בייצור ,בבידור, ומעל לכול על ידי הנסיון לשכוח שאנו קיימים. אין זה מעלה או מוריד כמה פעמים חושבים על אלוהים או הולכים לכנסיה,ועד כמה …. כל זמן שהוא,האדם השלם,חרש לשאלת הקיום,וכל זמן שאין בידו תשובה לה,אינו אלא דורך במקום אחד,ואינו אלא חי ומת ככל אחד מאותם מיליון דברים שהוא מייצר…..

אבל תהיה בכך משום טעות להתייחס אל הדתות כאילו יש להן בהכרח משהו משותף מעבר להשתדלות לתת תשובה לשאלת הקיום. עד כמה שנוגע הדבר לתוכנן של הדתות,אין לפנינו כל אחדות.. להפך יש שתי תשובות המנוגדות ביסודן,…התשובה האחת היא לשוב אל מצב הקיום הטרום אנושי והטרום מודע,לבטל את התבונה,ליהפך לחיה …אחד עם הטבע…… תופעות כגון אלו שאנו מוצאים בחברות הסתרים של השבטים הגרמנים שקרויות היו "חולצות הדוב" ,אלה זיהו את עצמן עם דב ובהערך בהן טכס חניכה……………..נטיה זו לחזור אל מצב האחדות הטרום אנושית…

אינה מוגבלת לחברות פרימיטיביות…הקשר בין "חולצות הדב" לבין"החולצות החומות" של היטלר. אמנם חלק גדול מאוהדי….

בסך הכל מפוליטיקאים חילוניים,אופורטוניסטיים חסרי מעצור…

אבל לב ליבה של התנועה ,שאותו מייצג הטריומויראט של היטלר הימלר וגבלס,לא היה שונה ביסודו מאנשי חולצות הדב הפרימיטיביים ,המונעים ע"י חימה "קדושה" ועל ידי המגמה להרוס כהתגשמותו העליונה של חזונם……..הקימו לתחיה את אגדת "הרצח הריטואלי" ביחס ליהודים, השליכו בכך למעשה על אחרים את אחת מתאוותיהם העמוקות ביותר: רצח ריטואלי. הם ביצעו………..ולבסוף רצחו את נשיהם…..ואת עצמם…השמדה גמורה…………..

ניתן למצאן בפולחנים שבהם השבט מזדהה עם חיית הטוטם,בשיטות דתיות המוקדשות לסגידה לעצים…..

הקוטב השני של העולם הדתי מיוצג על יד כל אותן דתות,המבקשות להשיב על שאלת הקיום על ידי חריגה מלאה מדרגת הקיום הטרום אנושית,מתוך פיתוח פוטנציות השכל והאהבה המיוחדות לאדם ומתוך מציאת הרמוניה חדשה בין האדם לטבע-ובין האדם לאדם. …….. קו פרשת המים עבור האנושות כולה נתון בתקופה שבין בערך 2000 לפני הספירה ….הטאואיזם

והבודהיזם במזרח הרחוק,המהפיכה הדתית של אחן-אתון במצרים.,דת זורואסטר בפרס,דת משה בארץ ישראל. ודת קוואצלקוטל במקסיקו- מיצגים את התפנית המליאה שחלה בתולדות האנושות. אחדות היא הדבר המבוקש בכל הדתות הללו אך לא הרגרסיבית ……על רמה חדשה

שאליה יכול האדם להגיע רק אחר שהתחווה בבדילותו,רק אחרי שעבר את השלב של ניכור מעצמו ומהעולם…תנאי לאחדות ..זו היא התפתחותו המלאה של שכל האדם,המוליכה לידי מדרגה שבה אין השכל חוצץ עוד בינו לבין יכולת תפיסה מידית ואינטואיטיבית של הממשות,………………………………….

המשותף בין החשיבה היהודית-נוצרית לבין החשיבה הזן בודהיסטית הוא בהכרח שעלי לוותר על "רצוני"(לא לכפות ,לאנוס את העולם שמחוצה לי ושבתוכי) כדי שאהיה פתוח לגמרי, מגיב ,ער ומלא חיים,…….. לא צייתן וכנוע…..הולך אני לפי רצונו של האלוהים,דווקא כאשר שוכח אני …….ללא סכנת רגרסיה למושג המאליה של אב מסייע.

עוד מהנאומים ופרטים מבהירים והמשך"אבני בניין"-בערב אחר,

זהו לפי שעה בשל אזילת אנרגיה.

ציפי

בלי לדעת כמובן כבר התייחסתי לתופעת הדת כראויה להיחקר ע"י מדע הפסיכולוגיה/פסכיאטריה כי מירב התשובות לתופעה ינתנו מהכיוון הזה, כמו מכל מדעי החברה: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, וכולי. ברם העיקר יבוא מהפסיכולוגיה החוקרת נפשו של האדם וזאת תוך זיהוי הדת כפעילות שמקורה נפש האדם שם נברא לו ה"אלוהים" ושם גם נעשית "עבודת האל".

בלי לדעת מי נאם כאן אני מסתייג מהגדרתו את ה"דת" ואחזור למה שכבר כתבתי לך בעניין הדיוק בשפה. למה לבלבל ? לדת יש הגדרה ברורה וזה ממש לא מה שהוא מתאר. אם כבר וגם לצורכינו ולעניין הדיון ראוי לכנות את העיסוק בשאלה: "האדם – מצד אחד חי הוא בתוך הטבע,ומצד שני חורג הוא בו בזמן מעבר לטבע בהיותו חיים המודעים לעצמם. " כ"רוחניות". נראה לי מתאים בהרבה. ופחות מבלבל. הדת היא מקרה פרטי של רוחניות ולא ממש חיובי ותורם, כידוע לכולנו. הדת, כהתפתחות של הרוחניות, מהווה סטיה מהדרך ומוביל לתופעות שליליות בעיקר כמו מימסד שגורם לסיאוב, שחיתות ושימור עצמי, הסטת הדיון והשאלות הרוחניות למסלול פרקטי ומעשי של "עבודת אל" שאין היא אלא, עיסוק בהבלים וסוג של טירוף אנושי המתעל את "הטירוף הקיומי", עליו מדבר הנואם, לעבר ריטואלים חסרי כל פשר, למעשה, כדרך להרגיע ולשלוט ב"טירוף הקיומי".

הנקודה השניה שיש לציין לגבי הנאום היא שכל הנסיונות הרוחניים בתרבויות ובעמים השונים מסין עד אמריקה, מאפריקה עד סקנדינביה ומהמזה"ת עד לערבות סיביר כולם לא "פיצחו" את הסוד ולא גילו את התשובה. כל-כולם של הנסיונות הוא מסע מדהים לנפש האדם, בעצם. מסע פנימי ותו לא. זאת כיוון שאין כל "סוד" גדול לגלותו והתהיה הראשונית של סוד הקיום האנושי בעל התודעה נראה לי כחסר פשר וישאר, תמיד, כעניין וכנושא מדהים, מעורר פליאה, תדהמה ויראה – יראת הקיום.

כל נסיון לתלות אותו בגורמים חיצוניים לאדם ולעולם כמו "אלוהים" למיניהם, לא יהיה אלא אשליה עצמית.

ממתין בציפיה להמשך הפוסט שלך. אם את רוצה להעביר לי המידע והמקורות שלא דרך האתר-כץבי לאתר ובקשי המייל שלי והוא יועבר אלייך. תודה.

ע. הצדיק היהודי