שלום יטע,

אדם מטבעו את שהוא תופס מתוך התבונה יטען טיעונים תבוניים ועובדתיים. ואת שהוא תופס מתוך התפעלות הנפש, כלומר מכוח הדמיון, יטען טיעונים מדומים וירחק מהתבונה.

חברתך הדתייה, אינה תופסת את אמונתה מתוך התבונה לכן טיעוניה יהיו באמצעות משלים. זו דרך אלגנטית להרחיק עדותה ולהתמודד, עם עצמה, כאשר תבונתה ואמונתה אינם עולים בקנה אחד.

לכן, תמצאי לרוב, את אנשי הדת עוסקים בסיפורים ומשלים; תטענם חיטים יודו לך בשעורים.

תקשה להם מעובדות והם יפליגו לעולם הבא.

תביא להם אסמכתאות מתוך עולמם הדתי כלומר, ציטטות מרבנים, מהמקרא ומהתלמוד המאשרים שהיצירה הדתית אנושית היא, ישיבו שצריך להבין את עומקם של דברים.

וכך הלאה דברי חמקמקות ומעשה לוליינות כדי להגן על אמונתם.

אם תתבונני במעשי חברתך הדתייה תגלי את שטען ההומניסט האיטלקי גוויצ'ארדיני בזכרונותיו: "להאמין – פירושו לדבוק בכל מחיר בדברים שאינם מתקבלים על הדעת".

לחיזוק תופעה זו ראי את התפתלותם העקלקלה של אנשי האמונה בהתמודדותם במעשה השפן והארנבת שאינם מעלים גירה.

בברכה

דעת – אמת