שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתמעשה בתלמוד על רב ששיקר ורצח
16 שנים • Anon
שלום רב חברי דעת אמת,

שמעתי בבית כנסת מעשה מזעזע שכתוב בתלמוד אני לא יודע בדיוק איזה מסכת שרב אחד ראה יהודי בא על מצרית והיכה אותו במקל ואותו יהודי הלך למלכות רומי והלשין עליו ואז הרב אמר שהוא ראה אותו שוכב עם חמור ושמעתי בסוף בסיפור שהרב הרג אותו עם המקל. עכשיו אני שואל איך זה מסתדר איך רב גם שיקר וגם רצח זה פשוט זוועה מה שקרה שם האם תוכלו לפרט לי על זה יותר? אני ישמח.

אדיאל

5 Answers
16 שנים • jsadmin צוות
התשובות לשאלותיך מופיעות בגוף הסיפור כפי שמופיע בתלמוד. אצטט עבורך את התרגום לסיפור מתוך הספר "הדת קמה על יוצריה" – בשר חמורים בשרם יחס תדמיתי לגוי כבהמה (עמ' 123):

"הנה סיפור מעשה מתוך התלמוד, הממחיש את החוויה היומיומית ביחס אל הגוי: רבי שילא, מחכמי בבל, העניש במלקות יהודי על שקיים יחסי מין עם גויה. הלך היהודי והלשין לשלטון הפרסי, על כך שרב שילא עשה דין לעצמו מבלי לקבל רשות מהמלכות. זימנו את רב שילא לערכאות, ושאלו אותו 'מדוע נתת מכות ליהודי זה?' רב שילא השיב 'יהודי זה קיים יחסי מין עם אתון' (מעשה שהיה אסור לפי חוקי השלטון הפרסי). שאלו את רב שילא האם יש לו עדים שיהודי זה אכן בעל אתון? אמר להם כן, נעשה לו נס ואליהו הנביא הופיע בדמות אדם והעיד. כשיצאו רב שילא והיהודי מבית הדין הפרסי, שאל היהודי את רב שילא: 'איך יתכן שאלוהים עושה נסים לשקרנים?' השיבו רב שילא שאין זה שקר, קיום יחסי מין עם גויה נחשב כקיום יחסי מין עם חמור, שהגויים כאמור "בשר חמורים בשרם". החליט היהודי להלשין לשלטון שרב שילא מתייחס אליהם כחמורים. כשהבין זאת רב שילא הכה אותו שוב במקל והרגו, בטענה של "הבא להורגך השכם להורגו" (ברכות נח ע"א).

גם בתקופת ימי הביניים התייחסו הרבנים לגויים כאל בהמות. כך למשל מסביר רבנו תם, נכדו של רש"י, מדוע אשת איש הנואפת עם גוי אין זה נחשב כניאוף עם יהודי: משום שביאת גוי לא נחשבת ניאוף וזנות, שהרי הגוי נדון כבהמה. ככתוב: "אשר בשר חמורים בשרם", וידוע ומוסכם שאין זנות לבהמה". (חידושי הריטב"א, מסכת כתובות, דף ג עמוד ב)

נ.ב מה עשית בבית הכנסת?

בברכה

דעת – אמת

16 שנים •
בהקשר הזה מעניין אותי לדעת – האם מומר ליהדות מקרב הגוים עדיין יחשב כחמור?

האם בתלמוד יש תפיסה גזענית שקרובה לגזענות ביולוגית?

אני זוכר כל מיני פלפולים כאלה שבאיזו תפילה בשבועות האם למומרים מותר לומר שגם הם מזרע אברהם יצחק ויעקב וכו וכו, כלומר הפאן הביולוגי קיים, אבל האם גם בתפיסה של בשר חמורים?

תודה,

רוני

16 שנים • jsadmin צוות
שלום רוני,

כדי להבין את התפיסה היהודית מומלץ לקרוא את הפרק "להיות לו לעם סגולה מכל העמים" מתוך הספר "הדת קמה על יוצריה". הנה ציטוט פיסקה ממנו:

"הדת היהודית היא דת שבטית ולא דת אוניברסאלית – דת שעל-פיה היעוד האלוהי ניתן לעם אחד, עם הנקבע על רצף גניאולוגי. כל הרוצה להצטרף לשבט יעשה כן על-פי תנאי השבט".

השבט היהודי אינו שש לצרף אליו זרים, וההצטרפות אליו דורשת עמידה בתנאים נוקשים למדיי.

אך לאחר שהוא מצטרף הוא נידון כחלק אינטגרלי מהשבט. אומנם אינו יכול להיות מלך או נשיא שנאמר:

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ …מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים, יז; 15) ודרשו חז"ל: "מקרב אחיך, ממובחר שבאחיך" (בבא קמא פח ע"א) וגוי שהתגייר אינו נחשב "מובחר שבאחיך".

לאחר שהוא מצטרף לשבט הוא מתייחס לאבי השבט שהוא אברהם שנאמר:

"וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית, יז; 5) ודרשו חז"ל:

"והיית לאב המון גוים. כל מי שימול ויתגייר תקרא אתה אביו" (מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק יז ). ולכן מותר לגר להיות חזן אף שבנוסח התפילה נאמר "אלוהי אבותינו" הנה כך נפסק:

"יש מונעים גר מלהיות שליח ציבור – לפי שלא יוכל לומר אלוהי אבותינו – , ונדחו דבריהם – דכתיב כי אב המון גוים נתתיך דהיינו מכאן ואילך תהיה אב המון לכל גוים" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נג, סעיף יט).

לאחר שהגוי הצטרף לשבט הוא נידון כיהודי לכל דבר ולכן "בשרו אינו בשר חמורים".

בברכה

דעת אמת

16 שנים •
תודה על התשובה.

ובקשר למה ששאלתם אותי מה עשיתי בבית הכנסת הלכתי לאזכרה של אמא של חבר. בשביל הכבוד באתי, אז בדרך שמעתי את המעשה הזה על ידי רב אחד שסיפר את זה. יש לי עוד שאלה שרציתי עליה תשובה מי לפי הדת דהיינו לפי התאוריה של הדתיים כתב את ספר דברי הימים מה הם אומרים הדתיים מי כתב את זה משה רבנו???

אדיאל

16 שנים • jsadmin צוות
שלום אדיאל,

המכבד את ערכיו ההומניים – חירות האדם, שוויון כל בני האדם – אל לו להיכנס למקום המזלזל, מפלה ומתאכזר לאנשים רק בגלל מינם, מוצאם ואמונתם.

לגבי שאלתך מי כתב את דברי הימים. על – פי המסורת הרבנית.

"עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו" (בבא בתרא טו ע"א).

בברכה

דעת – אמת