16 שנים • Anon
שלום לכם!

קודם ברצוני להביע תודה על האתר המעניין והחשוב שלכם ולאחל בהצלחה למפלגת "אור" בראשות ירון ידען המקסים:)

ועכשיו לשאלה- רציתי לקבל מכם פרשנות מפאת חוסר בקיאותי בתנ"ך לפסוקים ששמעתי עליהם ואחר כך קראתי אותם בקשר למלחמה הנוכחית והם מספר עמוס בתרי עשר פסוק ו – ח: "כה אמר ה' על שלושה פושעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו עד הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום.ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמונותיה.והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט אשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלישתים אמר אדני ה'.

ועוד פסוק שמתיימר כנראה להתייחס לגלעד שליט ,פסוק יג': "כה אמר ה' על שלושה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם".

בתודה מראש על התשובה.

עידן

4 Answers
16 שנים • jsadmin צוות
שלום עידן,

תודה על הפירגון, זה מחזק ידינו להמשיך לפעול נגד כוחות ההבל והשווא המגביהים ראש.

"אילו בני אדם עשויים היו לכוון את כל ענייניהם בעצה בטוחה, או אילו שיחק להם מזלם תמיד, לא היו נתפסים לכל אמונת שווא. אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת, ומחמת רדיפתם המופרזת אחר טובות המזל שאין בהן ודאות הם נקלעים מרה בין תקווה ופחד. לכן רוחם על הרוב נוטה עד מאוד להאמין לכל דבר. וכל זמן שהרוח שרויה בספק, ניתן על נקלה לטלטלה אילך ואילך; על אחת כמה וכמה – בשעת מבוכתה, כשמתרגשים עליה תקווה ופחד… בשעת צרתם אינם יודעים להיכן יפנו, ובתחנונים יבקשו עצה מכל איש; ואין לך עצה סרת טעם, מופרכת וחדלת שחר שלא ינהגו על פיה. זאת ועוד אחרת, אפילו סיבות קלות שבקלות מניעות אותם מיד לקוות להטבה, ושוב לחשוש מפני הרעה. אם בהיותם עוד שרויים בפחד יראו שהתרחש דבר מה המזכיר להם טובה או רעה לשעבר, יחשבו כי הדבר הזה מבשר הצלחה או כשלון, ולפיכך אם נתבדה מאה פעמים, יקראו לו סימן לטובה או רעה. ולפיכך האנשים הכרוכים אחר אמונת שווא והפונים עורף לאמונת אמת (תבונה) ייחשב כחטא בעינהם שלא לכפר על הדבר הזה בקורבנות ונדרים. דברים מעין זה הם בודים עד אין קץ ומפרשים אותם בדרכים מוזרות, כאילו הטבע כולו לקה בשגעון כמותם. ולפי שכך הם פני הדברים, אנו רואים בראש ובראשונה, כי הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר הדברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים, וקוראים לתבונה – עוורת (על שאין בידה להראות דרך בטוחה אל ההבלים הנכספים) ולחכמת אנוש – הבל. לעומת זאת הם מאמינים, כי הזיות הדמיון, חלומות ולהג תינוקות הם תשובות אלוהים, ולא עוד אלא אלוהים מואס בחכמים ולא חתם החלטותיו ברוח כי אם בקרבי בהמות, או שאווילים, משוגעים ועופות מגידים אותן מראש בהשראה ובהתעוררות אלהית. הנה עד איזו מדרגה של טירוף דעת מביא הפחד את בני האדם… ועוד יוצא מזה, כי אמונת שווא מן המוכרח הוא שתהיה שונה ומשתנית ביותר ולא יציבה, ככל תעתועי הרוח והתפרצויות השיגעון. ולאחרונה, שאין לה מחסה זות תקוה, שנאה, כעס ומרמה; שהרי מקורה אינה בתבונה כי אם בהפעלות בלבד, ובה כשהיא תקיפה ביותר. ועל כן, כשם שבני אדם קל להם שיהיו נתפסים לכל מיני אמונות תפלות, כך לעומת זאת, קשה להביאם לידי כך שיתמידו באמונה תפלה אחת ללא שינוי. אכן, לפי שההמון עומד תמיד בעליבותו כמקודם, לכן לעולם אין דעתו מתקררת לאורך ימים, ורצוי לו ביותר אך מה שנתחדש מקרוב ושלא הכזיב עדיין. הפכפכנות זו הייתה סיבת מהומות רבות ומלחמות אכזריות. כי כפי שברור מן האמור קודם 'אין לך דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה'" (ברוך שפינוזה, הקדמה, מאמר תיאולוגי מדיני).

אין ספק בידי שאנשי אמונת ההבל האיסלמית מוצאים לעצמם סימוכין ותימוכין מהקוראן למלחמה המשתוללת בעזה. ובמקביל הרבנים, שדעתם נטרפה עליהם, מוצאים סימוכים מהמקרא למלחמה. כי להם, האות הדוממת על עור בהמה מעובד (המקרא) הוא אות מבשר את הזיתם וגחמתם.

וכי מה עניין דברי עמוס, שניבא על ממלכת ישראל בתקופת ירבעם בן יואש, לפני חורבן בית ראשון, לתקופה שלנו? הספר עמוס נחלק לארבע חטיבות: "נבואות לגויים" (הפסוקים שהבאת), נבואות פורענות לישראל, סיפורים על הנביא עמוס, ונבואות נחמה לישראל (לא ליהודה).

הנבואות לגויים, כמו על עזה, מנבא עמוס כלייה וגלות על מעשיהם שהציקו לישראל. וכי מה בין זה למה שקורה היום? האם נבואות עמוס על יהודה טרם חורבן בית ראשון, יחולו גם היום? אתמהה!! הלא כתוב, וזה עיקר נבואת עמוס: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם: וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּיהוּדָה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִָם: (עמוס, ב; 4-5).

בעניין הפסוקים על "גלעד" – שאנשי השווא וההבל מקשרים בין החטוף גלעד למקום גלעד, הדבר מאשש את שכתב שפינוזה בחוכמתו הרבה.

בברכה

דעת – אמת

16 שנים •
אכן נפלאות "שפת הסתם" כך אני קורא לזה.

לפני שאביא את דעתי הנרחבת בנושא זה, אציג בפנייך דגשים פשוטים להבנת "הנסתר" בכל עניין הנבואות.

1) כל עניין הנבואות כבר דן ונחתם הן ע"י דעת אמת, והן במכתבו של נפתלי "מכתב לרב" עיין בהם.

2) האדם אשר מפרש את הנבואות לוקח משפטים סתומים (היכולים להתפרש למס' דברים) ומפרש אותם בדיעבד, ובצורה הנוחה לו.

3) המפרש וזה הקטע המרכזי, לוקח את המשפט בתקופת זמן של בדיעבד בלבד, (היינו לאחר המקרה או האירוע) ובוחר באופן בלעדי את תקופת הזמן שאליו מתייחס ספר עמוס או כל ספר אחר.

והרי לך תחזור אחורה בזמן ותראה כמה התאמות תוכל למצוא בנקל בין הספר הקדוש "כיפה אדומה" ובין נבואות על מזרח תיכון חדש.

4) האם תוכל באמת להגיד בפה מלא שהמציאות נקבעת מראש?

הרי האמונה בעצמה נוגדת זאת.

אני מאוד בטוח שהנביא עמוס ניבא לפני אלפי שנים וגזר את גורולו של החייל המסכן גלעד שליט.

נו באמת

סארגון

16 שנים •
לירון שלום.

ראשית, אני מקווה שתהיה הצלחה בבחירות.

לפחות מידע הסטורי אני חושב שההשוואה בין האיסלאם לבין היהדות היא מיותרת, כי ממה שידוע לי האיסלאם למד את דתו בכך שמוחמד עקב אחרי היהדות במשך כמה שנים וכך המציא את דתו. מה גם ששמעתי שיש דברים שהוא לא פירש נכון מהדת היהודית.

כשרוצים לבדוק אם משהו נכון או לא נכון, צריך לדעתי לבדוק את העניין עצמו ולא את הדברים שדומים לו, וגם לפי סיבה זו ההשוואה שעשית עם האיסלאם היא מיותרת.

יש לך דיעה קצת יותר רצינית בעניין שבאמת נשענת על מקורות?

אהוד

16 שנים • jsadmin צוות
שלום אהוד,

לא כל כך הבנתי מה בדיוק מפריע לך. נכון שהאיסלם הושפע מהיהדות אך מה הקשר לכך שהמוסלמים מתיחסים אליו כאל ספר "אלוהי" ומתוכו הם מפרשים נבואות עתידיות כמנהג אנשי הדת היהודית. האם ספרי התנ"ך לא מושפעים מתרבויות קדמוניות? כך דרכה של כל דת וכל תרבות להיות מושפעת. מה שחשוב הוא איך מתיחסים המאמינים בהווה – כאן ועכשיו. אתן לך דוגמה המשותפת לאיסלם ודת יהודית:רש"י מביא פרשנות מדרשית על הפסוק "בראשית ברא אלוהים…" "אם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י, בראשית, פרק א, פסוק א ).

וכך בדיוק אומרים המוסלמים: "לאללה הארץ, ואותה ינחיל לאשר יחפוץ מבין עבדיו, והיראים אותו סופם לראות טובה" (סורה 7, פס' 128). ואוי לנו מאנשי הדת היהודית ואבוי לנו מאנשי הדת המוסלמית אלה גם אלה יהיו מוכנים למות למען אלוהיהם.

בברכה

דעת – אמת