שלום אביגיל,

אעשה לך היכרות אוטוביוגרפית-טלגרפית על יְהֹוָה (במכוון אשתמש ב יְהֹוָה, ולא בשמות המתחלפים שלו, כי לכל אל יש שם שנתן לו האדם).

יְהֹוָה החל את הקריירה שלו כאל מאלי כנען יחד עם אשתו אשרה.

היהודים, לאחר מאבקים ותמורות, נכסו את יְהֹוָה כאל בלעדי שלהם, ללא אשתו אשרה. ברבות השנים יְהֹוָה הרחיב גבולו, כלומר, היהודים הרחיבו גבולו, לכל באי העולם. וכך החלו להילחם בכל המאמינים באלים אחרים.

לא היה קל ליְהֹוָה במלחמת מאות השנים, ובעצם הוא כשל. ללא עזרה מצבאות בשר ודם היהודים לא היו עוזבים את אלוהיהם שהיו מורגלים אליו, כפי שמעיד הכתוב: "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ" (שופטים, יח; 30). ללמדך, שעקירת הזיית האדם, שמורגל אליה מינקות, זקוקה לטראומה המזעזעת את הנפש כדי לחשוב מחדש.

לאחר שסרסורי יְהֹוָה הצליחו למתג אותו כאל יחיד הבלתי מעורער.

הם השתמשו בו כאוות נפשם, להחיל חוקים, תקנות… כדי שיהיה סדר חברתי שיוכלו לשלוט בשקט ללא הפרעות. לצורך כך הם מתגו את יְהֹוָה כמי שקל לכעוס וקל להתרצות בעל אפס סבלנות למורדים בו.

אכזר ורחמן, נוקם ורב חסד, ממית ומחיה… וכך הלאה בשיטת המקל והגזר.

תכונות אלה היו מוכרות למאמיניו במשך שנים רבות עד תקופת ימי הבניים.

מאז עליית האיסלאם שאתגר את מנהיגי היהודים לחשוב קצת יותר ברצינות. כלומר, לברר יותר לעומק מי זה יְהֹוָה והאם ניתן לקבל שליְהֹוָה, כמי שברא עולם ויצר ארץ, יש תכונות אנושיות נפסדות, כמו כעס, נקמה…

עד שבא הרמב"ם והצליח, בזכות חכמי הגויים, לעקור את ההאנשה ל יְהֹוָה.

מעתה יְהֹוָה אינו ידוע, לא בגלל שאיננו יודעים אותו כרגע ועם קצת עיון נוסף נכירהו. לא! יְהֹוָה מעצם הגדרתו אינו ניתן להשגת האדם.

הנה לך עדות מאחד מרבני ימי הבניים, המגלה ביושר שבזכות המחקר העיוני (פילוסופיית זמנם) הסיקו ש יְהֹוָה חסר גוף וחסר תכונות אנושיות:

מן הדברים המפורסמים מאד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל. מיום גלות הארץ. אלא שעמדו בכל הדורות גאונים וחכמים בספרד ובבל ובערי האדנלורס. שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח ריח החכמות ברב או במעט אשר הם מועתקות ללשון ההוא. ומתוך כך התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם. ועל הכל ביחוד האל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר" (שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תיח).

נמצא ש יְהֹוָה לובש צורה ופושט צורה ביחס ישר להכרת האדם. כשהאדם חשב במושגים פשוטים יְהֹוָה היה פשוט, כשהאדם החל לחשוב בעקרונות וכללים, עם יכולת הפשטה יְהֹוָה הופשט גם הוא. עד שלמעשה אינם יודעים אותו מלבד הערגה לנסתר ותשוקת האדם לקסם הפלאי.

ואל תתפלאי מהפרדוקס שאחיך וכל הוזי האמונה שרויים, כי הנפש סובלת פרדוקסים ויתרה מכך, היא מוקסמת מהם.

בברכה

דעת – אמת

שלום אביגיל,

טענת שאת לא מבינה מה הולך פה. זה דבר צפוי, מכיוון שתבונה ואמונה אלו שני דברים שונים בתכלית.

בזמן שלפי הדרך החילונית אנו נבחן את מה שאנו שומעים שאנו צריכים לעשות בעזרת התבונה, נבחר בעזרת הבחירה החופשית, ונעשה ללא איסורים.

לפי הדרך הדתית אנחנו נבחן ללא תבונה(וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.[שמות פרק כד, פסוק ז]), אנחנו נבחר ב"טוב" עם אשליה של "חופש בחירה"(רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע [דברים פרק ל, טו] ואז אנחנו כבר בחרנו בחיים : ואז הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ [דברים פרק ל ,פסוק יט])ואנחנו לא נעשה אלא נשמע את האיסורים, בשיעור הלכה לדוגמא.

אבל הבעיה היא לא עם זה, הבעיה היא עם כך שבתי הספר בישראל הממלכתיים אינם מלמדים את הגישה הדתית ואינם מטמיעים בילדי ישראל ספקנות מספקת בלימודי המקרא. הציבור החילוני בוחר לנסות ל"התנתק" במקום לבחון את הדברים בגישה חילונית והציבור המסורתי מנסה להכניס גישות אורתודוקסיות מובהקות.

כך אנו נעים בן אידיאליזציה חסרת היגיון, להתנתקות חסרת היגיון וחוסר הבנה טוטאלי של הצד הדתי, גם אם איננו מסכימים איתו, שני אלו דברים לא טובים ולא בריאים לציבור היהודי-ישראלי בישראל.

בקשר לאחיך, תסבירי לו שבגלל שהוא אמר שאי אפשר לדעת מי זה הוא אינו בר הוכחה ולכן אין טעם להאמין בו.

יום טוב

וכה כתוב בתורה: "יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו–הופיע מהר פארן" (דברים, ל"ג, ב'). דבורה הנביאה ((שופטים, ה', ד') משוררת לאמור: "יְהוָה, בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם".

כי כן, יהוה, כמו אברהם, אינו מקומי כי אם עולה.

יש חוקרים המחברים את הייחוד והמוצא שלו לאותה קבוצה שבאה מחוץ לכנען אליה, זאת שאליה מתייחס סיפור יציאת מצרים והייתה מיוצרות האמונה היהודית המקורית (זאת שלפני עזרא).

החיבור לאשרה/עשתורת כנראה מאוחר יותר, לפי החרסים שנמצאו (תחילת האלף הראשון לפני הספירה). ציטטה של הכתוב בחרסים הנ"ל מובאת גם בוויקיפדיה בערך "השם המפורש" בצמוד לעוד כמה דברים שהס מלהזכירם לחוזרים בתשובה בפרט, לחרדים בכלל (בייחוד עשתורת אבל לא רק).

יואל