שינויים ותמורות בהלכי רוח ציבוריים הם מן התופעות המרתקות בחקר ההיסטוריה, שהיסטוריונים מתחבטים וחלוקים בה. מתקופת יוון הקלאסית עד צמיחתה של הנצרות הייתה פריחה מדעית וחשיבה רציונלית, ומהתפשטותה של הנצרות עד המהפכה המדעית העולם נסוג לאמונות הבל ופירש את התופעות הטבעיות כתופעות המבטאות את "רצון האלוהים" וכל ארוע טבעי כמו ליקוי חמה, רעידת אדמה וכיוצא באלה ייחסו זאת למסרים אלוהיים. מהמהפכה המדעית עד זמננו (נקווה שלא תהיה נסיגה שוב) התופעות הטבעיות נחקרות ללא תלות חיצונית לו, ואין אנשי המדע מייחסים לטבע משמעות כל שהיא.

ראה איך שקשה לנו היום להבין את דברי הרמב"ם שייחס לכוכבים ולמזלות תודעה והכרה באלוהים (רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ב ה"ח).

כיוצא בו, דרכי הפרשנות את המקרא על ידי חכמי המשנה והתלמוד שהם מוזרים בעיננו, קשה לנו לאמוד ולהבין את השתלשלותם, וכיצד התדרדרו לפרשנות מוזרה ולקבלה כנתינתה מסיני.

לדוגמא: אחת מ 13 המידות שנדרשת התורה היא "גזירה שווה", במקורה היא מידה הראוייה ללמוד את הטקסט התורני. כאשר אינך יודע את פירושה של מילה במקום מסוים ואותה מילה מופיעה במקום נוסף ששם היא מובנת יותר אפשר לעשות "גזירה שווה" ולהסביר את המילה על פי מובנה במקום השני. אך חז"ל נסחפו יתר על המידה והפכו מידה זו למגוחכת, כאשר לקחו שתי מילים דומות ולמדו דינים שווים עליהם ללא קשר סביר והגיוני והדוגמאות רבות.

את יצירת ההלכות מתוך מדרש ,יתור אות או מאחת מ – 13 המידות עשו עד חתימת התלמוד (המאה החמישית לספירה). ומתקופה זו קיבלו ציבור שלומי אמוני ישראל את פסקי ההלכה שנפסקו בתלמוד ללא עוררין, ללא שינוי וללא יכולת ליצור הלכה מתוך הטקסט התורני.

כך כתב הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה: "כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל".

וזאת התשובה לשאלתך: "כיצד חל שינוי חד? תשובה: כך קיבל הציבור על עצמו.

בברכה

דעת אמת