כדי להיות בקי בסוגייה זו – יצירה אנושית המגדירה את דברי אלהים – שהיא מיסודות הדתות בכלל ובדת יהודית בפרט צריך להשקיע עיון ולימוד עד שהדברים יהיו שנונים בפיך לעשותם ובלבבך להבינם. כך תוכל להשיב למאמינים, שרובם אינם בקיאים באמונתם שלהם, ולא נותר להם אלא לגבב סיסמאות ריקות.

עיין במקורות הבאים לפי סדר הדברים. הצעתי לך שתדפיסם ותקרא אותם בניחותא, כך תוכל להעיר לעצמך הערות עד שהדברים יתיישבו על לבך היטב:

קונטרס מספר שמונה

פרשת שופטים

פרשת ואתחנן

פרשת בא

פרשת בשלח

תורה שבעל פה לא ניתנה בסיני

פרק ראשון מתוך הספר הדת קמה על יוצריה

דקדק בדברים ותמצא את מבוקשך.

לסיום אוסיף שמדרשם של חז"ל לשתי תורות הוא מהפסוק הבא:

"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" (שמות, כד; 12 )

לֻחֹת – אלו עשרת הדברות,

וְהַתּוֹרָה – זה מקרא,

וְהַמִּצְוָה – זו משנה,

אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי – אלו נביאים וכתובים,

לְהוֹרֹתָם – זה תלמוד;

מלמד שכולם נתנו למשה מסיני (ברכות ה ע"א).

הפסוק שהבאת:

"וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות, יח; 20)

דורשים חז"ל: "והזהרתה אתהם את החקים אלו גזירות ואת התורות אלו הוראות כך דברי ר' יהושע.

ר' אלעזר המודעי אומר את החקים אלו עריות …ואת התורות אלו גזירות" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, פרק יח, 20).

ללמדך כשניתנה הרשות לפרש אין הם מבחינים בין פשוט ליד הדמיון וכל אחד משים עצמו מאחורי הפרגוד ודורש כחפץ לבו.

ראה מה שכתב הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים, שבלשונו הקצרה מבאר בפשטות גמורה את שאנו אומרים תמיד: "וגם בך יאמינו לעולם, הוא [משה רבנו] הגיד לנו בשם ה' שלא תבוא מאת הבורא תורה אחרת מלבד זאת והוא מה שאמר לא בשמים היא, ואמר: 'בפיך ובלבבך לעשותו', וכוונת 'בפיך' – המצוה הידוע על פה, וכוונת 'בלבבך' – הסברות שהוציאו בעיון שהוא בכלל הכוחות הנמשכות אל הלב".

שפתיים יישק – התורה לא תהא מוחלפת אבל חז"ל מסברות לבם יוכלו להפך בה כגרזן ביד החוטב וכחרס ביד היוצר.

בברכה

דעת – אמת

אמנם זה צריך להיות כמכוש או כטוריה ביד החוצב אך זה לא כך.

אלי