חינוך הנפש לערכים יצוקים כלומר, להומניות על בסיס שוויוני, חירות והזכות הטבעית לאושר לכל אדם.

זהו יסוד היסודות שעליו נבנים שכבות התרבות.

הדבר דומה לבניין.

יסודות הבניין הם המחזיקים את החדרים, והחדרים לובשים צבע וגוון בזכות העיצוב.

רצוני לומר, אף שהנעימות בחדר נובעת מהעיצוב והאסטטיקה ולא מיסודות הבניין הכל יודעים שהעיצוב תפל ליסודות. היסודות משותפים לכל דיירי הבניין אך עיצוב החדר שונה מדייר לדייר.

כיוצא בו בחגנו ובטקסינו, אף שהם מפיחים תוכן,זהות ונעימות לחיינו אינם אלא עיצוב ליסוד ההומני. הערך ההומני צריך להיות היסוד המשותף לכולם.

היות ויסוד זה הוזנח, במרחב הציבורי בכלל ובמערכת החינוך בפרט, הרי שהייתי שם עליו את הדגש עד שהדברים יתיישבו בלבות האזרחים כדבר המובן מאליו שאפילו אין צורך לדון בו.

החגים, הטקסים ויתר התרבות המנעימים את חיינו נעשה אותם ונלמד אותם תמיד בהקשר ההומני.

וזאת בניגוד לתפיסה הדתית שהפכו את היוצרות ולהם המלבוש עיקר והיסוד תפל. לדידם אלוהים כלומר, שימור התרבות חשוב משימור האדם. חז"ל הבחינו בתעתוע מוזר זה – שהאמצעי הופך לתכלית – באומרם: "יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו ". דוגמה נפלאה לכך התפרסמה בימים אלה. חברת הכנסת תירוש הציעה לאסור ייבוא גורף של פרוות בעלי חיים בנימוק של צער בעלי חיים וחבר הכנסת מנחם מוזס מיהדות התורה השיב: "לא נשנה את לבושנו המסורתי. זה חוק צחוק". לדידו יש לאסור ייבוא בשר אינו כשר כלומר בשר שנשחט בשחיטה "הומנית" המקילה על צער הבהמה. ומאידך בז ומלגלג הוא בבקשה לשנות את מלבושו משום צער בעלי חיים. כי אלה הפכו את התפל לעיקר והעיקר להם למרמס.

כובעו חשוב לו יותר מצער בעלי חיים. וההלכה לשחוט בהמה ולצערה חשוב לו יותר מלהקל על צערה. כיוצא בו קדושת השבת חשובה להם מחיי גוי ומחיי כופר באמונתם, והדוגמאות רבות.

אחזור לעניין החגים, שהם העיצוב של חיינו. לאחר שהחיים של כל אדם ראויים לאושר הופנמו בלב הבריות, ביצוע הטקסים המקובלים ומורגלים אצלנו יבואו בטבעיות מתוך אקסיומה ערכית זו. צורת הטקסים והחגים המקובלים ומורגלים אצלנו אין צורך לשנות ואיני רואה בכך טעם לשנות באופן מלאכותי. הדברים יתבצעו מעצמם כפי שמורגל בכל עם ועם שטקסיו וחגיו לובשים צורה ופושטים צורה.

חג הפסח יחוג כחג החירות ובביקורת נוקבת נגד התפיסה המקראית שחרותנו מפרעה למען עבדותנו לאל כמאמר הכתוב: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם".

חג הסוכות, כיציאה מבית קבע לבית ארעי, יחוג כחג המזכיר לאדם שלא לעולם חוסן לבל יגבה לבו על הבריות. האתרוג ייצג את ההומניסט והערבה את המפלה בין אדם לאדם.

וכך הלאה ניצוק תכנים הומניסטיים למסגרת שאנו רגילים אליה.

בברכה

דעת – אמת

אתה מדבר על משל של בניין

אני רוצה להגיד לך שלדתיים המוסג ערכים תמון בפנים מאשר

אנשים(חילוני שמתנגד) כמוך שלא יודעים מזה ערכים

אגב,רציתי להגיד לך לפני שאתה חולק(ועונה תשובות ללא שכל)

על היהדות למרות שאתה לא ראוי

לך תלמד תורה טוב

"כי אין עורך דין שלא עושה שעורי בית"

מני