שלום אבי,

בעיית ערביי ישראל, בעיית החרדים ובעיית הדתיים שלושתם מהווים דאגה חמורה וקשה למדינה יהודית-דמוקרטית. שלושת ה"מגזרים" האלה יש להם פיקוח חינוכי נפרד ושלושתם יחד מהווים רוב במערכת החינוך כבר היום.

שים לב היטב, מדינת ישראל כלומר, מדינה שהוקמה על-ידי יהודים החפצים בעצמאותם, הוקמה על בסיס של ערכי העולם הנאור; חירות, שוויון וכבוד האדם. וזו כוונת המילה בחוק יסוד: דמוקרטית". המילה "יהודית" כוונתה ומשמעותה הפשוטה ליהודים על כל אמונותיהם, ערכיהם, טקסיהם ופולחניהם.

משמע, "יהודית-דמוקרטית", כוונתה לאום ישראלי שנוצר מרוב יהודים, מכל הזרמים והגוונים, החפצים בריבונות עצמאית המושתת על ברכי העולם הנאור.

מתוך הבנה זו, רצוני לומר של פרשנות צמד המילים "יהודית-דמוקרטית" תבין ששלושת המגזרים דלעיל מתנגדים להוויה זו.

1. המגזר החרדי – מתנגד למדינה יהודית ואין צריך לומר דמוקרטית (עד יבוא גואל).

2. המגזר הדתי – אוהד את המדינה היהודית במשמעותה האורתודוכסית בלבד, מכאן, שמתנגד לדמוקרטית (הדתיים רוצים באופן ריאלי ליטול את שרביט השלטון וההנהגה לידיהם).

3. הערבים – רוצים מדינת כל אזרחיה שמשמעותה, מבחינתם, כפי שכתבת (לפחות אנו צריכים לחשוש לכך).

הרי לך שבעיית הערבים כמוה כבעיית החרדים ושניהם כאחד כבעיית הדתיים.

הפתרון היחיד, הסביר והריאלי בעיניי, הוא גג משותף לכל האזרחים, מטרה משותפת – לאום ישראלי שהוקם על-ידי אנשים שתרבותם ומורשתם היא יהודית,. את השיתוף הזה נוכל לעשות על-ידי מערכת חינוך שוויונית לכולם, חובות וזכויות שוות (כולל גיוסם של החרדים והערבים – לא נעלם ממני החשש שלב הערבים עם אומתם ולאו דווקא עם האומה הישראלית). וכמובן הצעד הראשון, לקראת גג משותף וסולידריות של אזרחי המדינה, הוא הפרדת מוסדות הדת מהמדינה.

בברכה

דעת-אמת