תוכן:   שלום רות

התלמוד הבבלי נכתב על ידי חכמי בבל לקראת סוף המאה החמישית ואת התלמוד הירושלמי כתבו חכמי ארץ ישראל בתחילת המאה החמישית.

עד אמצע המאה השביעית התלמוד הירושלמי היה במלוא פריחתו והיה מעמדו שווה לתלמוד הבבלי. קהילות יהודיות בארץ ישראל, מצרים, איטליה , טורקיה וכל הקהילות שהיו באימפריה הביזנטית פסקו הלכות על פיו . מתקופת גאוני בבל ירד קרנו של התלמוד הירושלמי עקב שינויים פוליטיים, השתלטות האיסלם תרמה להשפעתם של גאוני בבל שהחלו לשלוח מכתבים לקהילות יהודיות שיפסיקו לנהוג כמנהג התלמוד הירושלמי בנימוק שאין לסמוך עליו, כך כתב הגאון פירקוי בן באבוי אל חכמי קירואן שנהגו מנהג ארץ ישראל: "וכל אחד ואחד [מחכמי ארץ ישראל] עוסקים בספרים ופירש לדעתו מה שעלה על ליבו מפני שלא השיגו מן החכמים הראשונים שילמדו אותם הלכה למעשה".

להראותך שאף "דברי אלוהים" תלויים בשינויים הפוליטיים ואפילו "רצון האלוהים" תלוי במזל.

בברכה

דעת אמת

תוכן:   יהודה ועוד לקרא

אוסיף שאפילו הבבלי הכיר בעליונותו של הירושלמי:"במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר ר' ירמיה זה תלמודה של בבל": אלא כמו שכתבת השינוים הגיאופוליטים גרמו לכך לפי דעתי גם בגלל שהאצולה היהודית נותרה בבבל . וכמובן שבתקופת הגאונים המאבק הוכרע כבר. ודומה בחלקו להשתלטות דרך הלימוד הליטאית על שאר העדות (חסידית ,ספרדית)אחרי השואה, שהם הקימו ישיבות והפכו אותן אבן שואבת(תרתי משמע….)לכולם תוך התנשאות על הלימוד האחר.

בחור כהלכה