שלום תלמיד חכם,

התשובה נמצאת ביהדות גופה: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם " (דברים, ה; 25).

הסר את אלוהים וחשוב על מנהיגים שדיברו בשם אלוהים והרי לך סיבה טובה לגיבוש הזהות של העם היהודי: לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם.

באופן כללי האנושות שואפת להתקדם. אומנם הטבע יוצר בני אדם אך בני האדם יוצרים עמים. גיבוש עם ועם לאום ולאום מתהווה יחד עם החוקים המתאימים לקבוצת האנשים בזמן ובמקום.

טבעי הוא שקבוצת אנשים, החושבים שלהם ייטב אם יגבשו חוקים "טובים" יותר, להיפרד מהאחר ולגבש להם שפה, חוקים, מנהגים וטקסים עם טריטוריה השייכת להם והמיוחדת להם.

תן דעתך, שלדעת הרמב"ם משה רבינו, שלא קם נביא כמותו ולא יקום, הוא למעשה פילוסוף, מדינאי ובעל יכולת דמיון עילאית שהגיע לגבול היכולת המקסימלית להשגת האמת.

יתר העם, אין ביכולתו להשיג את האמת – לכן גם לא ראה ולא שמע את האלוהים – אלא משה תיווך בין האמת לההמון. הרי לך שגם אליבא דהיהדות המסורתית (הרמב"ם) התהוות העם היהודי הייתה אנושית לחלוטין מבחינת העם. העם בסך הכל האמין ביהוה ובמשה עבדו וקיבל על עצמו את החוקים והמשפטים שנאמרו מפי משה בשם יהוה.

משה, כמתווך ומדינאי הכיר ביכולת הקיבול הרדודה של עם העבדים לכן, יצר חוקים התואמים את הכרתם ורמת תודעתם. לכן הגשים את יהוה, ציווה עליהם קורבנות….

וכשהעם משתנה גם החוקים משתנים כדרך טבעית ואנושית להתאים חוקים למציאות המשתנה. הנה לדוגמה: בתקופת האבות ומשה היה מתאים להקים מצבה "וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה" (בראשית, כח; 18).

"וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, כד; 4) ובתקופה מאוחרת יותר זה כבר לא התאים: "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" (דברים, טז; 22).

כי גם "אלוהים, (כלומר המנהיגים המדברים בשם אלוהים) משנה את החוקים ומתאימם כפי שכתב הרמב"ן: "ששנאה [את המצבה] אחר היותה אהובה בימי האבות" (בראשית, ו; 5).

עכשיו אתייחס ליהדות שלאחר תקופת המקרא, משלהי בית שני עד עצם היום הזה.

לאחר שהיהודים איבדו מדינתם ואת הבית שבנו למען אלוהיהם (בית המקדש) הם רצו בכל זאת לשמר זהותם כיהודים. זהו רצון טבעי שאנו מכירים בו עד היום.

כדי לשמר את הזהות היהודית הרבנים נאלצו לשנות את החוקים ותקנו: תפלות במקום קורבנות ובית כנסת במקום בית מקדש. יתר החוקים הדקדקניים שיצרו חז"ל תאם את המצב הנפשי (עם ללא מדינה תחת שלטון זר) והכלכלי של היהודים.

לכן חוקיהם עסקו בדיני צואה, האם מותר להשתין מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת, דיני השבת אבידה לגוי, דאגה ליתום ולאלמנה, דאגה לאישה הנשואה שכל ממונה שייך לבעל וכאלה חוקים לרוב. חוקי הדת היהודית מאז שלהי בית שני ענו לכמה צרכים:

1. ניהול תקין של הקהילה – דיני שכנות, ממון, אישות, נזיקין…

2. בידול היהודים משאר העמים כדי שזהותם תתייחד – לא להתחתן עמם, לא לאכול יחדיו, התייחסו לאחר (לגויים) כעם הדומה לחמור, לא שינו לבושם, שפתם וכאלה רבים.

3. פנטזיה וגאווה לאומית שבזכותם העולם קיים ושהמצב בגלות הוא ארעי כחלק מיעוד אלוהי עד שתבוא הגאולה ויכירו כל העמים בגדולת היהודים.

4. התנתקות מהמציאות ההיסטורית על-ידי דקדוקי חוקים ופלפולי פלפולים המשאירים את האדם בבועה מנותקת מהמציאות כדי להצליח לשרוד את המציאות הקשה.

וכעת אתייחס לניסוח הדברים שלך: "מדוע בכלל הומצאה?" המילה "הומצאה" אינה מתאימה. הדת היהודית עברה גלגולי גלגולים גיבוש על גבי גיבוש עד שהגיעה לזהותה הנוכחית ועוד נכונו לה שינויים רבים.

אסיים בדוגמה שממנה תוכל להבין כיצד מנהגים משתנים וחוקי הדת משתנים ומתהווים.

נס פך השמן שכיום מדליקים נרות חנוכה בגללו, מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי (נחתם במאה החמישית לספירה) במסכת שבת, דף כא עמוד ב.

תקופת החשמונאים הייתה במאה השניה לפני הספירה , כלומר איזכור נס פך השמן נכתב כ 700 שנים לאחר האירוע.

לעומת זאת בספר מקבים ב- חובר על ידי יאסון מקיריני, יהודי הלניסטי זמן חיבורו קרוב ל 100 לפנה"ס – כלומר סמוך מאוד לתקופת חשמונאים כתב כך: ""ויחוגו את [חנוכה] שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות". כלומר לדעת מחבר ספר מקבים חג החנוכה נחוג שמונה ימים כמספר ימי חג הסוכות (שבעה ימים בסוכה ושמיני עצרת].

ואם תשאל מהו לדעתכם הסיבה המרכזית להמצאת נס פך השמן? אפשר להעלות סיבות רבות להמצאת "נס פך השמן".

סיבה הנראית לי סבירה שחכמים רצו לתבל את תקופת החשמונאים בהתערבות אלוהית ולכן המציאו "נס" שיהיה תואם את שמונת ימי חנוכה.

באופן כללי מחקר התהוות העמים הוא נושא מרתק ששוקדים עליו אנשים רבים שסקרנותם בוערת בהם: אנתרופולוגים, סוציולוגים, היסטוריונים, ארכיאולוגים, חוקרי המקרא… וכאלה דיסציפלינות באקדמיה ששם תוכל ללמוד את מבוקשך לעומק ובהרחבה.

בברכה

דעת – אמת

תודה

שמחה על הכיוון של הדיון

אנתרופולוגיה,סוציולוגיה.היסטוריית עמים

מתחילה להרגיש נחמד.

בהמשך אשתדל כמידת האפשרות להשתתף.

ציפי

תשובה מנותחת כהוגן..אבל הנקודה העיקרית שעולה והיא גם מדבריך שאתה מודה שמטרת חז"ל היתה לעבוד את השם נטו..וללא שום כוונת רווח או הנאה עצמית..אלא נטו עבודת השם..ובזה מי שרוצה ליטול שיבוא ויטול…בברכה יוסי.

יוסי,

אל תעשה רומנטיזציה לחז"ל.

חז"ל רצו לשמר זהותם ועשו זאת בדרכים מביכות למדיי.

הם היו רחוקים מפילוסופיה, ומשאיפה לחקר "האמת" והמילים "עבודת ה" אינם אלא איצטלא המכסה ערוות חז"ל. המונח "עבודת השם" הוא מונח שטבע ליבוביץ אחרי שנדחק לקרן זווית ולא נותר לו אלא להציל דתיותו בקביעת ערך משונה "עבודת השם" שהוא עצמו מסכים שהיא מגולמת בדקדקנות מיותרת שאבד עליה הכלח.

דעת – אמת

נו אז חוזרת השאלה מה היתה מטרת חז"ל??בכל זאת לדעתך?מטרה פוליטית?חברתית?מה?הרי לחייב אנשים להניח תפילין אין בזה שום מטרת רווח אלא נטו עבודת הבורא..וכנ"ל שבת..וכ"ו..אז מה היתה מטרתם לדעתך??בברכה יוסי.

תוכן:   יוסי,

אתה מאלצני להשיבך בהלצה.

כשתסביר לי מה עבודת הבורא בלדון אם מותר להשתין מרשות יחיד לרשות רבים, ומה גודל האבן המותרת לקנח פי טבעת, אסביר לך כיצד הנחת תפילין עוזרת לגיבוש הזהות הבדלנית של היהודים בתקופה שהיו תחת שלטון זר.

דעת – אמת

תוכן:   ירון היקר שלום..אתה צריך להבין שחז"ל היו מאות אנשים אם לא אלפיי אנשים יש לך את אנטיגנוס איש סוכו..אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב וכ"ו..ויש לך כנגדו אחרים ואחרים..אתה לא יכול להיתפס לאנקודות פילפוליות משפטיות לדרך חיים של אדם ולבנות עליהם תורה שלימה אני לא מבינך ..יש את החוקים יש את המשפטים לדרך של יהודי לעבוד את בוראו..אתה באיזשהוא מקום יוצא מההגדרה [וסליחה שאני בוטה אתה יודע שמכבד אני אותך מאד]..אבל יוצא מהגדרה של יהודי כלל וזוהי זכותך..אפילו שפינוזה הגדול כשדיברו איתו על ברית מילה הוא אמר שצריך שזה יהיה כחלק מזהותו של העם היהודי[והוא אבי האתאיסטים במובן לא מוגדר]..אז תגדיר לי ולחברים מה בדיוק מגדיר את העם היהודי כיום?ואל תיתן לי דוגמאות חברתיות משפטיות כלליות כמו אמנת האומות וכ"ו..כי זה לא יהודי זה כלל עולמי ולא היהודים חידשו זאת..מה לדעתך כיום יהודי מתבטאת יהדותו..במה??בברכה יוסי..[ואשמח שנמשיך בדיון…

תוכן:   שלום יוסי,

אנשים משתמשים במילי מילים ובמושגים ומתעלמים מהמציאות הריאלית.

מה הרחקת העדות הזאת שאתה מנפנף בה "עבודת הבורא".

ראה את עבודת הבורא שלך באופן הממשי:

אתה קם בבוקר ומתפלל: למינים [לנוצרים ולכופרים] ולמלשינים [ למוסרים לשלטון] אל תהיי תקווה, השיבה שופטינו כבראשונה, מברך "אתה בחרתנו מכל העמים". פוסל נשים להיות עדות ודיינות…

יוסי, אתה חייב להתמודד עם המציאות העגומה שלך כאדם דתי.

"עבודת הבורא" שלך מתבטאת בגזענות, התנשאות ילדותית והיא ורק היא מובילה שבית ספר לבנות יעשה אפרטהייד למזרחיות ויהיה מוכן למסור גופו ונפשו למען "עבודת הבורא" שלו כלומר, להדיר מזרחיות מבית הספר.

איני מבין איך אדם דתי מסוגל בכלל להתנשא ולפנטז שהוא "עובד" אלוהים כשהוא למעשה גזען רדוד העוסק בפלפולי הבל של התלמוד.

זו מציאות של עיוורון המופנם מילדות שקשה מאוד לעוקרו וממך הייתי מצפה שתעמיד מראה לדת היהודית.

אנשי הדת בימינו אינם מבטאים זהות של עם, אף עם, הם נוהגים ככת תמהונית. וכת אינה עם.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   ממה שזכור לי שלמדנו בישיבה (חב"ד), הסיבה העיקרית לכל קיום התורה והעולם לפי תורת החסידות היא תאווה של אלוהים. "התאווה לו הקב"ה דירה בעולמות תחתונים". ואנו היהודים צריכים לזכך את העולם ולהביא אותו לשלמות ולחבר עולמות עליונים עם תחתונים. ותאווה אי אפשר להסביר.

תלמיד חכם

תוכן:   שלום תלמיד חכם,

ומהי תגובתך למדרש תמוהה זה המגשים את אלוהים?

חב"ד גם אומרים שהשמש סובבת את הארץ וכינים נוצרים מאדמה והרבי הוא המשיח.

הדת אומרת הרבה דברים תמוהים ומוזרים וצריך לבחון אותם אם אתה מתאווה לאמת.

דעת – אמת

תוכן:   לתלמיד חכם,ובכלל

טרם הגעתי להשתחרר מעומס נקודתי שמוטל עלי,ואולי מחר אצליח לשתף בהרהורי האנתרופולוגיים ,הפילוסופיים והסוציולוגיים,אקווה שכך. בינתיים, אציע לך אינטרפטציה

אישית לתאווה של הבורא, הלא הנחת יסוד של המאמינים

היא שהבורא תכלית השלימות הוא,ואם כך הדבר נוצר אבסורד

שכליל השלימות נעדר בכל זאת דבר מה והוא: התהליך,ההתפתחות, שהרי תכלית השלימות הינו. זוהי

איפוא תאוותו כביכול של הבורא,שתהיה התפתחות, את החלק הזה במציאות נותנים הברואים המתפתחים ,וזוהי אולי הצעה טובה גם עבור מאמצי יוסי להגדיר עבודת הבורא.

את הביקורת שיש לי על כך ועוד רעיונות מודרניים חופשיים,אשתדל מחר.

איתכם הסליחה

ציפי

תוכן:   ושוב אני קם להגן על הדת היהודית, כדי להבין למה הדת היהודית 'נוצרה' צריך לחשוב מה היה קיים לפניה , אם מבינים את זה אז יש להרכין את הראש בענווה בפני האנשים שהפסיקו את הקרבת התינוקות למולך, בפני האנשים שהעלו את האמונה למדרגה חדשה – מחבורה של אלים שצריך 'להסתדר' איתם כפי שמסתדרים עם שליטים חזקים לאל אחד שלא צריך לקחת לו בנות אנוש להשתעשע בהן ואי אפשר לשחד אותו בכסף או בקורבנות.

פתאום יש יום מנוחה אחד בשבוע וכולם צריכים לחדול ממרוץ העכברים שבו הם לכודים והם פנויים לשאול את עצמם לאן בעצם הם רצים ומה רצו להשיג בחייהם.

בקיצור הדת היהודית נוצרה כדי להעלות את האנושות למדרגה גבוהה יותר , חבל רק שנתקענו שם ולא המשכנו עוד ועוד למעלה

ושוב אני קם להגן על הדת היהודית, כדי להבין למה הדת היהודית 'נוצרה' צריך לחשוב מה היה קיים לפניה , אם מבינים את זה אז יש להרכין את הראש בענווה בפני האנשים שהפסיקו את הקרבת התינוקות למולך, בפני האנשים שהעלו את האמונה למדרגה חדשה – מחבורה של אלים שצריך 'להסתדר' איתם כפי שמסתדרים עם שליטים חזקים לאל אחד שלא צריך לקחת לו בנות אנוש להשתעשע בהן ואי אפשר לשחד אותו בכסף או בקורבנות.

פתאום יש יום מנוחה אחד בשבוע וכולם צריכים לחדול ממרוץ העכברים שבו הם לכודים והם פנויים לשאול את עצמם לאן בעצם הם רצים ומה רצו להשיג בחייהם.

בקיצור הדת היהודית נוצרה כדי להעלות את האנושות למדרגה גבוהה יותר , חבל רק שנתקענו שם ולא המשכנו עוד ועוד למעלה

עדו

תוכן:   זה דיון שבו "הצדיק" חייב להתערב.

ליוסי: תרשה לי לצטט מתשובות קודמות שלי. ראשית ל"אל"-

"בנקודות א' וב' אתה בעצם אומר שהאל מתקיים במרחב האישי והפרטי שלך בתוך מוחך, בעצם. אמונתך הפנימית לא ניתנת לעירעור והיא נתון שלא ניתן לשינוי. עד כאן בסדר אתה לא היחידי שרואה באמונותיו נתון מוצק שלא ניתן לשינוי.כל זמן שזה מתקיים בראשך-תהנה לך. אבל אתה שולל את הערך של העולם ומוצא ערך רק בהתעסקות באל ועמידה מול אותו אל שנמצא בעצם בראשך בלבד. אתה בעצם מדבר עם עצמך לא ? בהגדרתו האל "טרנצנדנטי" (חיצוני) לעולם וליקום ולכל ה"בריאה" כי הוא זה שברא הוא לא חלק מהעולם כי זו האמונה הפאנתיאיסטית של שפינוזה שהעולם, ה"טבע" הוא הוא האל, כביכול. הוא כבר הוחרם ע"י הדתיים היהודים כמו גם הנוצרים והשקפתו נפסלה. האמונה שהאל הזה קיים, כביכול, היכן שהוא מחוץ ליקום (בעצם אין כלום מחוץ ליקום, אין "מחוץ ליקום" אז היכן הוא ????) אין לה על מה להתבסס, פרט לגחמות לב המאמין. בעצם לא ניתן לאמר על האל הזה כלום כמו שכבר ציינת בעבר בצטטתך גדולים וטובים בענייני הדת והאמונה באל היהודי. אז אתה מבין כבר שאין כל הגיון בקיומו הקונקרטי והאמיתי של האל במציאות פרט לקיומו בתוך ראשך שלך בלבד (לא רלבנטי שיש עוד מיליונים שחושבים כמוך ובראו להם אל בראשם….). מה ה"אמת" אם כן בקיום האל. אין דבר יותר לא אמיתי מ"קיום" כזה של אל. לכן אל תאמר לתלמיד הישיבה הספקן להאמין ב"אמת" לא אמיתית כל-כך."

והנה ציטוט נוסף: "

אם מותר להוסיף על דברי האתר ולהבהיר ולהאיר נקודה אחת: הציונות-במהותה-הינה חילונית ולא דתית. היא יהודית כמובן בכל מהותה אך לא דתית. לצערי השתרש בדיבור וגרוע מכך בתודעה הזהות המוחלטת בין יהדות לדת…!!! כל אמירה המסתייגת מהדת מסמנת אותך כ"לא יהודי" / "אנטי יהודי" וכד'. ולא כך הדבר. בצוק העיתים ובהידלדלות הרוח והתרבות התוקפת את העם שכחו להפריד ולהבדיל בין יהדות לדת. חשוב לזכור כי כבר הרצל בספרו אלטנוילנד חזה כי תהיה זו מדינה חילונית דמוקרטית בו יוחזק הצבא במחנותיו מחד ורבניו בבתי הכנסת מאידך….ברוב חוכמתו ראה האצל הסכנה שבדת וחכמיה/רבניה כזהה לזו שבצבא. כלומר מחד צבא היכול לתפוס השלטון ומאידך הדת…….

בכך כשלנו כישלון חרוץ. אמנם הצבא מופרד מהפוליטיקה והצביון הדמוקרטי בטוח מהפיכה צבאית אך הדת, אוי הדת זחלה לה וחדרה וממשיכה לחדור למדינה וכופה עצמה עלינו האזרחים והעתיד נראה חמור יותר, לצערינו, אנו אוהבי האדם, החירות, הריבונות העצמית והאור. "

ובמקום אחר כתבתי לך: "

יוסי שוב שלום, אני מזדעק להגיב על פנייתך השניה-שומו שמים והאזיני ארץ – כך אתה אומר: "מה זה יהודי בכלל הרי זה מושג שבמהותו ואני מדגיש מושג דתי…". איזו טעות קשה….. יהודי אינו מושג דתי במהותו. הוא גם דתי.בעיקר מהותו המושג מגדיר עם ותרבות שחלקה (חלק גדול אני מסכים) דתי. קודם היה עם אחר כך נוצרה דת וגם זה בשלבים מתוך התפתחות עד שהגענט עד הלום. השגיאה הנפוצה הזו לראות יהדות כמגדירה דת ותו' לא פוגעת בנו עד מאד. הנה אני – פטריוט יהודי, ללא ספק, חש מנוכר לחלוטין מהדת, אתיאיסט גמור חסר כל אמונה ולא דתי בעליל. אז מה ? אינני יהודי ? הרי היהדות היא דת….. ודאי שלא יהדות היא עם ותרבות וכן, גם דת. ובכן אני שייך לעם היהודי ותרבותי יהודית אבל לא דתי כי אני חסר דת. "

ועוד ציטוט: "

שמרית חזקי ואמצי. תהייתך מובנת על רקע העולם ממנו יצאת שם כל נשימה וכל יציאה היא תודות לאל ויש תפילות מיוחדות אפילו לאחר שינה וימוש שבשירותים-מדהים לכשעצמו ליהודי חופשי ואתיאיסט שכמותי. אני יהודי פטריוט ולא רואה כל קושיה וכל בעיה בשאלתך. הרי כל צרפתי, הודי, סיני, רוסי ורומני רואה את זכותו המלאה על ארצו ללא קשר לאל. במה אנו שונים ? כאן נוצר העם היהודי, ליתר דיוק הישראלי. היהודים הם שרידים מהעם הישראלי שרובו נעלם ונגוז בערפילי ההיסטוריה. אותם שרידים של העם-היהודים כפי שכונו לימים- הוגלו ל1900 שנים ולא ממש התאמצו לחזור.אפילו התרגלו לחיות בגלות ויתרה מכך הדת והדתיים המציאו אידיאולוגיה שלמה למה נידונו לחיות בגולה ובגלות ולמה אסור לחזור לא"י (כקבוצה, כיחידים מותר לעלות לארץ….) ועם תחילת הציונות יצאו כנגדה בשצף-קצף. מה הקשר בכלל בין אלוהים והתורה לבין זכותינו על הארץ ? מה זכותם של השוודים והדנים על ארצם ? מה אם האל לא הבטיח לנו אין לנו זכות ? נעבור למקרים קשים יותר- מה זכותם של הברזילאים, הפרואנים והקנדים והאמריקאים על ארצותיהם ? הרי הם פלשו לארצותיהם וטבחו בילידים האינדיאנים, רצחו, נישלו וירשו אותם ואת ארצותיהם. מישהו מערער כיום על זכותם ? התורה רק מחזקת את זכותינו. זהו ספר שנרשם על ידי בני אנוש, בשר ודם משך מאות שנים ויש בו חיבורים קדומים ומאוחרים. הוא נערך וסוכם בימי בית שני ויש בו עדויות ברורות וחד משמעיות על כך שעם ישראל קם בארץ ישראל (מוכר ? – מגילת העצמאות). זהו לא צריך יותר מדי לבלבל ולהתבלבל. זוהי ארצינו ומולדתינו וזה ברור לי כמי שהוא פטריוט יהודי חופשי ואתיאיסט שחושב ש"אלוהים" היא אחת ההמצאות הכי גאוניות של הגזע האנושי."

ועוד אחד: "אז ככה זכותינו ההיסטורית הכוונה לעובדה שכאן בארץ ישראל קם העם היהודי וחי משך אלפי שנים עד חורבן הבית וגם לאחריו עוד מאות רבות של שנים המשיכו יהודים לחיות כאן עד שהתנצרו, התאסלמו, גלו ומספרם הידלדל מאד מאד.

הציונות שהחזירה את העם היהודי לארצו להקים לו מדינה קיבלה את אישור האומות המאוחדות אישור משפטי בינ"ל לעצם הקמת וקיום מדינת היהודים ולא "מדינה יהודית", כן ?.

הערבים שחיו כאן, כמו היהודים החלו להגר במספרים עצומים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עם הגירת היהודים ותחילת השלטון הבריטי. הם היו סתם ערבים ממקומות שונים ולא זיהו עצמם כפלסטינים בכלל אף ערבי לא ראה עצמו ככזה ושם זה שניתן ע"י רומי לארץ ישראל היה כינוי לחבל הארץ ותו לא. רק במאה ה-20 ולאחר התבססותה של הציונות והיהודים בא"י החלו הערבים לכנות עצמם "ערביי פלסטין" ובהמשך הפכו כבר לפלסטינים. מה זה פלסטינים ? סתם מילה זרה שהם אימצו כמגדירה אותם ממש לפני כמה עשרות שנים. מעולם לא היו להם שאיפות לריבונות ממש ובמלחמת העצמאות היה ברור שמדינות ערב יכבשו וישלטו בחבלי הארץ. ירדן שלטה ביהודה ושומרון ומעולם לא עלתה האפשרות ליסד את "מדינת פלסטין". מעולם. אז הנה בלי אלוהים, תורה, תנ"ך, ההתגלות ומעמד הר-סיני, בלי משיח שמשיח וללא צורך ב"הבטחה אלוהית" יש לנו זכות מלאה היסטורית, משפטית ובינלאומית על ארצנו. למה לסבך, למה ? פשוט, פשוט, פשוט. רק צריך לדעת היסטוריה, עובדות. פחות בורות יותר נאורות וידע."

עמית הצדיק

תוכן:   ירון שלום…א..הדברים שנקבעו בתפילה אין להם שום כוונה מעשית אלא למה נקבעה כך תפילה כי דיברה תורה בלשון בני אדם..כשאני אומר בבוקר רפאינו ה"ונרפא וכ"ו..ודאי אם יכאב ראשי אלך לרופא וכנ"ל ההמשך..אז תשאלני למה אני אומר ככה את התפילה התשובה היא כי ככה נקבעה הצורה ללא שום קשר למציאות היום יומית..שנים מגדלים את ילדי ישראל על אימרתו של טרומפלדור "טוב למות בעד ארציינו"[יש כאלה שטוענים שהוא סתם זרק קללה ברוסית]..ואנו מחנכים ילדים על אימרה זאת אפילו שאם תשאל אדם מהישוב האם היה רוצה למות בשביל איזו ארץ יכול להיות שיגיד לא ולא..אז אתה רואה שהדברים הם אינם הכוונה אלא הרעיון וכנ"ל בתפילה..וודאי שאני כאדם חושב לא רוצה שתהיה כאן הררכיה דתית ומעדיף אני הפרדת הדת מהמדינה והומניסט בליבי ונפשי לא פחות מכל אדם אחר כאן..אבל כשאני מתפלל אין אני חושב על עצם המילים אלא על עצם הרעיון בתפילה …ב..אתה לא עונה לי במה ריבונו של עולם ההגדרה של יהודי כיום..ושוב פעם אל תיתן לי הגדרות חברתיות מכורח המציאות אלא הגדרה עצמית אישית בנידון..בברכה יוסי.

תוכן:   שלום יוסי,

ראה לאיזו מציאות דחקת עצמך (אני יודע שאתה נתלה על אילן גדול ואין החי משיב את המת).

אתה מתפלל שלוש פעמים ביום וטוען שאינך מתפלל אלא עומד כאבן שאין לה משמעות. ולמה? כי כך נקבע וזוהי עבודת האל. רובוט העושה מעשה ובתודעתו מדמיין שעושה "רצון" האל.

איני רוצה להיכנס לנבכי ההלכה ותביעת הדת הדורשת כוונה בתפילה – אל יעשה תפלתו קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא דהיינו שלא יתפלל מפני החיוב כדי לצאת ידי חובתו שאז תפלתו דומה עליו כמשאוי ומבקש ליפטר ממנה אלא כמי שצריך דבר ובא לבקש מלפני המלך וגם יאמרנה בלשון תחנונים כרש המבקש בפתח – אלא חשוב לגופה של טענתך המשונה והמוזרה להפוך תפילה שכל כולה ליבא בעיי, למשהו מת.

לגבי הגדרת היהודי השבתיך שכל המסנף עצמו לקהילה דתית מצהיר על עצמו שאינו שייך לשום עם אלא לכת תהמונית.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   עידו,

צר לי להעמיד אותך על טעותך.

ובכוונה אני אשתמש בטרמינולוגיה "עברים" ולא "יהודים" שכן לא הייתה "יהדות" עד לגלות בבל, ואני מדברים כאן על תקופות קדומות בהרבה:

המחשבה כאילו דתם של העברים הייתה "עליית מדרגה" לעומת דתם של הכנענים הינה שגויה בעליל. כדי להצדיקה מקים להם המאמינים אנשי קש לרוב, עליהם הם מסתערים בחמת זעם ובתרועות ניצחון. כך למשל יגידו המאמינים שפולחן הכנעני כלל אונס ורצח וכדומה דברים נוראיים, ויסבירו עד כמה דתם שלהם טובה יותר – וזאת מבלי לקלוט שהמפסיד הינו דחליל פרי דימיונם, ולא המטרה האמיתית.

פולחן עמי כנען מעולם לא כלל את הדברים הללו, וזו דמוניזציה מאוחרת שנעשתה להם שנועדה להצדיק את הציווי המקראי להשמידם. גם "העברת הבן באש" עבור האל העמוני מולך, אותה הזכרת, לא כללה קורבן אדם או שריפת הבן. היא כללה העברה טקסית של הילד בין שתי מדורות לציון הפיכתו לגבר, דהיינו, ביצוע טקס בר מצווה פגאני. מי שטוען לשריפת ילדים למוות הוא ילקוט שמעוני, שכמובן לא מבסס את דבריו על ראיות, אלא על דרישת הטקסט המקראי. היום יש בידנו את כל הראיות להם אנו זקוקים. אני מציע לך לקרוא על הנושא.

ולא מויקיפדיה, שכל אחד מכניס בה את הגיגיו כמעט ללא פיקוח, ושניכר שאת הערכים המדוברים בה כתבו דתיים, שכן הם לא תואמים את המציאות והממצאים הארכיאולוגים לגבי פולחני הדתות הללו, אלא נגזרים כולם מתוך מדרשי אגדה ומדרשי שם של חז"ל.

האם ישנם ראיות על דרך התנהגותם ודרך פולחניהם של עמי כנען? התשובה היא כמובן "כן", ואני מפנה אותך לשני ספרים המעמיקים בנושא: תרבויות קדומות" של הפרופ' אלחנן גפני בהוצאת אסטרולוג, או "הקרבן בישראל על פי המקרא והמנהגים של עמים שכנים" של פרופ' צבי וינברג בהוצאת החברה לחקר המקרא בישראל.

האמת היא ששיטות הפולחן של ישראל הקדום היו כמעט זהות לאלו של עמי הארץ. אביא לך דוגמא אחת מיני רבות:

בעיר אֶמָר, שחרבה בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, התגלו תעודות רבות העוסקות בענייני פולחן. מן הכתבים הפולחניים שהתגלו בה עולה כי החג החשוב ביותר שנחוג שם היה ה"זוכרו" – חג הזכרון. האירוע המרכזי ל החג נערך מחוץ לחומות העיר, במקום בו ניצבו מצבות אבן. הצלמים המסמלים את כל אחד מאליהם ובראשם האל דגן, הוצאו ממקדשיהם בעיר והובאו למקום זה (חשוב לציין כי הם לא התפללו לפסל, אלא *דרך* הפסל כסוג של "מגבר רוחני", לא שונה מההתייחסות האורתודוקסית לתפילין של היום. להגיד שהם חושבים שהפסל עצמו הוא האל, כמו שנעשה בסיפור אברהם שמנפץ את הצלמים, הוא עוד המצאת איש קש המנותק מהמציאות). במהלך האירוע נמשכו המצבות בתערובת של שמן ודם פרים. לאחר מכן הועבר צלם האל דגון בין המצבות כשהוא נישא בעגלה.

לחג הזה יש הקבלות מעניינות רבות בפולחן המקראי. כך למשל מזכירה המשיכה בשמן ובדם את טקסי חניכת הכוהנים כפי שהם מתוארים בספר שמות (שמות כט, כא). לנושא כאן חשובה במיוחד ההקבלה בין משיכת המצבות בשמן בחג ה"זוכרו" למעשהו של יעקב המושך שמן על ראש מצבה שהקים בבית אל (בראשית כח, יח. בראשית לה, יד). גם המוטיב של משיחת הכוהנים העבריים כהכנה לעבודת הקודש משותף למקרא ולטקסים הפולחניים שביצעו כוהני דגון בעיר אמר. המחקר המשווה של הפולחן במקור הכהני (P) מצביע על הקבלות רבות בין מנהגי הפולחן המקראיים לבין מנהגי פולחן כנעניים, מסופוטומים מצריים וחורים.

הדת העברית הקדומה אולי לא הייתה מי יודע מה מקורית, אבל תתנחם בכך שהיא הייתה אחלה כור היתוך.

בברכה,

ליאור הלפרין

תוכן:   שלום לך

המונח "המציאו" שגוי מיסודו בטיפול בסוגייה.

תופעות חברתיות כמו דת אינן סיבתיות בצורה הפשוטה של המילה. כלומר, אינך יכול לברר "למה" עבור תופעה חברתית רחבת היקף וארוכה מבחינת התפתחותה – כזאת הנמתחת על פני שנים רבות ודורות רבים.

למרות מה שנאמר, ניתן להצביע על מוטיבציות ואינטרסים שגרמו לדתות הגדולות להתפתח.

אבל לפני שאכנס לדיון, עלי לברר עם בן שיחי – מה המוטיבציה לשאלה שלך? אתה קורא כאן תפיסת עולם ביקורתית להתפתחות התופעה הקרויה "דת". עכשיו אתה שואל : למה זה קרה? ולעצמך אתה אומר "אם הם (האנשים הריאליים) לא יוכלו לעמוד בשאלה ולספק תשובה טובה, סימן שהבניין כולו מתמוטט." אינני טוען שזאת נקודת המוצא שלך אבל היא אפשרית. אם כן – תפיסת השאלה שלך היא מוטעית. דיון בסיבות ליצירת דתות אינו מעלה או מוריד מנקודת המוצא הראשונית שלך. אם אתה אדם מאמין אין שום סיבה ש"תעבור צד" בגלל שאספק לך תשובה טובה ואם אתה אדם ריאלי, ליבראיל וספקני (שאני מקווה שתהיה פעם) חיפוש התשובה במחוזות הריאליים וההגיוניים הוא כשלעצמו צריך להיות שאיפתך היחידה עלי אדמות, משום שראיית עולם על-טבעית, גורמת לנזקים בתודעה שלך וחמור מכך, בצורה שבה אתה מתנהג ומקבל החלטות ודווקא כאן ההסטוריה מחזקת את הסברה שלי.

ובכל אופן, בוא ואתייחס לשאלתך- תופעות אדירות מימדים בהסטוריה האנושית אינן מקבלות תשובה ראויה לשאלה – למה הן קרו? קח לדוגמא את נושא המלחמות וההיתר הגורף שהן נתנו לאורך הדורות לרצח ואלימות חסרות מעצורים. קח כדוגמא שניה את מושג הלאום. מדוע התאגדו אנשים באלף השני לספירה, תחת מסגרות לאומיות גיאוגרפיות. מדוע היה להם חשוב ליצור בידול לאומי ואחר כך להלחם על קיומו כאילו הוא הדבר החשוב ביותר בעולם?

שים לב לשתי התופעות שהזכרתי. תוכל למצוא מניעים אבל לא סיבות ברורות (בוודאי שלא סיבות ברורות בזמן. לא קרה אירוע אחד ויחיד או סיבה אחת ויחידה שגרמו לכך). זהו אוסף מורכב של אינטרסים ומוטיבציות אנושיות שיוצרים אצל הרבה אנשים אינטרס משותף.

אני משער שיצירה של דת נוגעת באזורים דומים ב"אנושיות" של כולנו: הרצון לנחמה מחוסר המשמעות של הטבע, הקיום הארעי שלנו בעולם, הרצון לכוח ושלטון על קבוצת האנשים שאנחנו משתייכים אליה (מה שאפשר לקרוא התשוקה לכוח פוליטי), הרצון ל"סדר" מול עולם כאוטי (איך נברא העולם? בשישה ימים של "בריאה" במקום באיזה תהליך מורכב שקשה לעקוב אחריו, לגלות אותו או אפילו להבין אותו) ועוד כהנה וכהנה.

אנשים מונעים ע"י כוחות כאלה והם יוצרים ותורמים את חלקם לצמיחת התופעה הכוללת. ברגע שדת מחילה להיווצר, נוצרת הצדקה להמון פעולות קטנותשכל אחד מהמאמינים עושה. חלקם תורם בעצם קיום הקודקס הדתי (המצוות) וחלקם ממש מפתח את המוסד עצמו (כמו חכמי הדת והמנהיגים שלה, לטוב ולרע).

לגבי שאלתך, למה "דוקא" 613 מצוות וכדומה, אני מעריך שמדובר כאן בעוד מקרה שבו החץ כבר נורה, פגע בעץ ורק אח"כ ציירו סביבו מטרה. התורה נכתבה בתהליך ארוך של יניקה ממסורות של האיזור (מצרים ואשור בעיקר) ותגובות שהסופרים הגיבו למסורות אלה (העתיקו אותם, כמו במקרה של סיפור הבריאה האשורי או התנגדו להם כמו במקרה של המסורת המצרית). סיפורים ואגדות פופולאריים שהועברו בע"פ נאספו בתהליך ארוך לתוך הטקסט ונערכו מתוך רצון ליצירת קרקע יציבה לכוח הפוליטי של קבוצת הכוהנים של בית שני. אמת עורבבה עם מיתולוגיה מהאזור. שמועות עם אגדות וחצאי אגדות וכמה מהאלים בפנתאון הקדום ("יה" ו"אל") הפכו להיות יישות רוחנית אחת חזקה שכולם התיישרו כדי לסגוד לה (אבל ממש לא עשו את זה בפועל כמו שמוכיח הסיפור של ספרי מלכים ושופטים).

אני כבר משיב לשאלתך הצפוייה שכן, יש הוכחות בכתובים וראיות לכל מה שאני טוען כאן. אבל היופי הגודל באמת בכל הסיפור הוא החקירה. לראות את התורה כאוסף של אינטרסים וכוחות וסיפורים הסטוריים ומסורות מקומיות זה הרבה יותר מעניין מלחתום אותה כמסמך על-טבעי. לזהות את האנושיות בתוך התופעה הגדולה הזאת שנקראת דת זה הרבה יותר נועז מלהצמד לקוד פנימי מצומצם שבו אל אחד כתב פעם אחת את ההסטוריה של העולם והעם היהודי כדי שלאורך דורות נוכל לקיים את מצוותיו.

אני מאחל לך מסע מרתק ומופלא בעולם הספקני והביקורתי של היהדות. זוהי ארץ מרתקת ואמיצה. לך לך לשם!

אלכסנדר

תוכן:   חומר או רוח צרכים או שאיפות

אעשה איזושהי האצלה מרעיונות הוויכוח הנזכרים במורה הנבוכים

של הרמב"ם— האם העולם קדמון או שהוא נברא וכידוע לקוראים של הספר הזה אומר מחברו שיכול היה אם רצה לתאם את קדמות העולם לתורת משה.

ובכן,יתכן שבבסיס הוויכוח הוותיק בין מובילי האמונה למתנגדיהם

המלומדים נמצאת השאלה האם בני אנוש כבעלי חיים עסוקים בלספק את צרכיהם ותו לא-צרכים עדינים אפילו וכאן נכנסים מדעי ההתנהגות השונים כמבארים או שמא ישנן שאיפות אציליות.

היתכן שמשה ובודהא לא היו רק מנהיגים חברתיים, ישנן בעולם כתות, שעושות נזקים לאנשים רבים ואני בין הלוחמות בתופעה הזו-

ועם זאת אחרי שקוראים את הספר של פטר אוספנסקי על הפסיכולוגיה של ההתפתחות האפשרית של האדם ,הביטחון שהדתות, הן תופעות ירודות והמוניות ופוליטיות בלבד-אמור להיסדק.

וזה הסיפתח שלי,לסוגיה

ציפי