הרגשתי צורך להעיר הערה.
מדוע אינכם רואים את החיובי שביהדות.
דרכי בחיים לראות כל דבר באור חיובי, גם בשלילי לראות את החיובי.
אם תראו חיובי תרגישו חיובי.
קיבלתי במתנה את ספרו של ירון ידען "הדת קמה על יוצריה" התחלתי לקרוא והפסקתי באמצע.
איני רוצה להכיר את היהדות בפן השלילי שלה ולחוש כלפיה אנרגיות שליליות.
עדיף להכיר את החיובי שביהדות ואנרגיות חיוביות יצאו.
אהבה מנצחת כל דבר.
רחל
תעתועי הלשון, שמקורם מהנפש ההפכפכה, חורצים גורלות ויורידו אותנו ביגון שאולה.
איני כותב תשובתי מתוך ציניות, אלא מתוך דאגה עמוקה לחברה הישראלית בפרט ולאוכלוסיית העולם בכלל. משום שיש נטייה לבריות, בזמני מצוקה, לשוט בעולם שכולו טוב מאשר להתמודד ולהקדים תרופה למכה.
המתעלם, במודע או שלא במודע (במקרה שלך זה במודע), מהמציאות כפי שהיא, סופו שהמציאות תטפח על פניו במלוא עוזה ובמלוא תוקפה.
הרואה בדבורה את הדבש ומתעלם מעוקצה סופו שייעקץ.
הרואה את חיבוק הדוב ומתעלם מתוצאותיו סופו שיפסיד.
הרואה את הדולפינים שבים ומתעלם מהכרישים סופו שירד למצולות ים.
הרואה את החיובי שבשלילי סופו שהשלילי יגבר עליו.
זו המציאות במלוא הדרה – יופייה ואכזריותה – והרוצה לחיות בפנטזיה רומנטית סופו שימצא עצמו במציאות טרגית.
רצוני לומר שיש ליהנות מהטוב, להתמוגג מהחיובי, להיות מוקסם מהנשגב ומאידך להישמר מפני הרע, לדחות את השלילי ולתעב את ההתדרדרות.
תופעה זו, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים משמוע את המציאות כפי שהיא, ידועה היא בהיסטוריה האנושית. עליה קונן ישעיהו הנביא: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב" (ישעיהו, ה; 20).
ועליה התריע ירמיהו הנביא: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ" (ירמיהו, ה; 21).
והסופר ג'ורג הארוול בספרו "1984"
מילים כמו: "אהבה תנצח כל דבר" חסרי משמעות ריאלית ואינן אלא הסתתרות מעשייה ומהתמודדות במעטה של אהבה.
עכשיו נסי לראות את החיובי שבספרי: "הדת קמה על יוצריה".
למדי על דרכי השנאה לזר, לאתיאיסט ההומני, את הפליית הנשים של דת-יהודית, כדי להצטרף אלינו לבער את התועבה ולזרוע רוח של שוויון, חירות, אהבה ואושר לכל אדם באשר הוא.
שנת פכחות ופקחות,
דעת-אמת
עדו