מה קורה פה? אני סטודנט משלם שכר לימוד ובקושי נשאר לי זמן פנוי לחשוב מה אני יכול לתרום כדי לקדם את מפלגת אור.
מה עושים? אני כותב מתוך תסכול לא שבאמת יהיה לי זמן לעזור.
רותם
הסטודנטים שהם היסוד המהפכני בחברה עמלים עד שאין להם את הזמן הנפשי והפיזי להתבונן ולהתקומם נגד עוולות, הפלייה והחשוב מכל לפעול למען הישרדותה של מדינת ישראל באופן פיזי.
למעשה מדינת ישראל מתייחסת לסטודנטים כפי שפרעה התייחס לעבדיו; להעמיס עבודה על היהודים כדי שלא יהיה להם זמן להתקומם נגדו ככתוב: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות, ה; 9).
איני יודע אם יש לך את הזמן והאנרגיות להתבונן במחול החרדי והדתי (יהודי ומוסלמי) השורר בארץ.
אתן לך נקודה קטנה למחשבה כצוהר לצפוי לנו.
המפלגות הדתיות והחרדיות הם למעשה לוביסטים של אלוהיהם, בלשונם הגלותית הם נקראים "שתדלנים".
כלומר, הם נבחרים כדי לייצג את המאמינים באלוהים. להם זהו קידוש שם שמיים ברבים.
רצוני לומר שאין עניינם לבוא לכנסת כדי לדאוג לאזרחי ישראל אלא לדאוג לאלוהיהם כלומר לרבנים ולמאמיניהם.
הדאגות הגדולות של המדינה: זכויות אדם, בטחון, כלכלה, יחסים בינלאומיים הוא מעניינם של האזרחים הלא מאמינים.
הם דואגים לתקצוב הישיבות, לשמור שלא תהיה חוקה שוויונית הסותרת את "העם הנבחר", לקדם שכונות וערים חרדיים כדי לבנות חומות בצורות מפני הקידמה והדעת. לארגן תחבורה ציבורית "כשרה למהדרין"… והדתיים מוסיפים משלהם לשמור על שטח האדמה הרשום בטאבו על שם אלוהיהם. ככלל המאמינים שומרים על האינטרסים של אלוהים יותר מאשר הוא שומר עליהם. אלה הנושאים בסדר עדיפות ראשון עבורם.
לכן כיושבי ראש הוועדות בכנסת תמצא דתיים בוועדות שלהם קשר ישיר לנושאים שפירטתי לעיל:
משה גפני (יהדות התורה) – יו"ר ועדת כספים.
דוד אזולאי (ש"ס) – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ( שלטון מקומי; בניין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עיתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא-יהודים; משטרה ובתי-הסוהר; איכות הסביבה)
זבולון אורלב (הבית היהודי) – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
יעקב (כצל`ה) כ”ץ (איחוד לאומי) – יו"ר ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים (היתרי הכניסה לישראל והשהייה בה, עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים מעצר וגירוש עובדים זרים בלתי חוקיים).
דוד רותם (ישראל ביתנו) – יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט.
הם לא יהיו יושבי ראש של ועדות זכויות הילד, קידום מעמד האישה….
רצוני לומר, שהאוכלוסייה החרדית, הדתית והערבית מתחנכות ומחנכות לחינוך מגזרי בעלי תודעה לקידום אינטרסים קהילתיים ואמוניים. הם אינם מתחנכים לשיתוף כלל האזרחים, לדאגה כוללת, לרווחת הכלל לזכויות האדם באשר הוא.
וזו נקודה מרכזית. כי במדינה דמוקרטית שרוב אזרחיה מתנגדים לדמוקרטיה סופה כלייה.
פתרון אחד קיים – הוא פתרון הדורש איחוד כוחות מקסימלי של הציבור הנאור החפץ במדינה המושתתת על יסודות של חירות, שוויון וכבוד האדם.
כאשר הכוחות מתאחדים למען מטרה אחת:
הפרדת דת ממדינה.
חינוך הומני לכל וביטול מגזריות החינוך.
ביטול קיצבאות ילדים.
זכויות וחובות לכל האזרחים.
בברכה
דעת – אמת
אגב, אם תדאג קצת לדבר ולהסביר על אור ועל הרעיונות שלנו עד הבחירות לכל משפחתך, קרוביך, מכריך, ידידיך, עמיתיך ולכל מי שאתה בקשר עימו והם, בתורם, יפיצו לקרוביהם, זה לא חלום ודמיון וזו יכולה להיות המציאות המתוקה בעתיד הקרוב והסיוט של שלטונם הרקוב של המפלגות שאנו מכירים שגורם להידרדרות קבועה ושיטתית של המדינה לכיוון הכליון – ייפסק.
פשוט, קל, ללא מאמץ, כמעט, אלגנטי ויעיל.
בהצלחה לכל שוחרי ההומניזם, הצדק והחיים היהודיים החופשיים.
עמית הצדיק