.התלבטתי רבות אם לשאול ולעלות נושא זה ואחרי מחשבה החלטתי לשאול..מאז קום מדינת ישראל העם היהודי מאד השתנה. הריי כשאתה מתבונן בעבר והלא רחוק כ"כ של העם היהודי למשל בגלות עם כל הבעיתיות שלה אתה לא מוצא לא רציחות נוראיות כמו שיש היום לא וולגריות וריקנות נוראה לא גניבות ואונס כמו שיש היום ופעמים שתמהה אני מה התועלת בעצם.
אז נכון שיש הרבה תועלת מבחינה הגנתית יחסית המצב השתנה היהודי מגן על עצמו איכשהוא..אבל מבחינת המהות מה השתנה הרי פילוסופים והומניסטים היה ויהיו משכילים ואנשיי דת תמיד יהיו זה טיבעו של האדם..אבל איך הגענו ב60 שנה למצב כזה שבמדד השחיתות אנו קרובים לעולם שלישי כנ"ל במדד האלימות הרצח והאונס ואני תמהה לאן הגענו?
והאם היה שווה בכלל כל העסק.
וזה מזכיר לי את דבריו של ח"כ מהעבר יצחק פרץ..שצעק פעם באחת רהראיונות שהיו לו..איך הגענו למצב כזה שבתי הסוהר מלאים במרוקאים ובאנשיי עדות המזרח איך הגענו למצב כזה שילדיינו ניזרקים בהודו וחוזרים ארצה מסוממים וחלקם בבתי חולים לחוליי נפש דבר שלא היה מאז שהיהודי התגבש כעם ואני שואל האם היה שווה כל מטרת הציונות שהגענו למצב כזה שבמדינת העם היהודי רוצחים משפחה שלימה ומתגלים מעשיי זוועה וגילוי עריות במשפחה לאן הגענו?? אשמח להתיחסותכם בנידון.
בהערכה רבה יוסי..
4 Answers
מדינת ישראל, כמדינה שיסדו יהודים, היא מציאות מתוך בחירה ותשוקת היהודים למדינה עצמאית. ומתוך מציאות זו עלינו לנסות לשפר ולקדם את אושרנו. איני רואה טעם לעסוק בעבר ובאנלוגיה לעבר. הדבר דומה למציאות שבני ישראל קיבלו עצמאות בארץ ישראל אחרי ששהו במצרים כעבדים. ולאן הם הגיעו? למעשה סדום כפרשת פילגש בגבעה, לאיש הישר בעניו יעשה, לשחיתות דתית (בני עלי), לשחיתות שלטונית וכפיות טובה. התנהגות נלוזה זו לא ביצעו כעבדים תחת שלטון פרעה, אלא בזמן חירותם ועצמאותם המדינית והלאומית. על כורחך חירות היא תשוקה טבעית של האדם אף שיש בה מכשולים ומהמורות מוסריות האורבות בדרך.
שאלתך מזכירה לי את טענת בני ישראל – בדרכם מעבדות לחרות – למשה רבנו: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל".
רצוני לומר, שחירותנו המדינית כיום היא עובדה ועליה אנחנו רוצים לשמור. מעתה כל שעלינו לעשות להגדיר לאן פנינו? (החברה הישראלית עדיין לא הגדירה לעצמה מה היא רוצה).
כדי להתחיל לחשוב לאן פנינו יש להפריד דת ממדינה. בלי זה נשחזר את ההיסטוריה של ממלכת דוד שנקרעה לממלכת יהודה ולממלכת ישראל וסופה גלות וחורבן. לאחר שנפריד דת ממדינה, החברה הישראלית – החפצה בעצמאות מדינית – תצטרך להיאבק על פי אלו נורמות שיתופיות היא רוצה לנהל את החברה הישראלית. דעת-אמת ומפלגת אור נאבקים לנורמות המבוססות על עקרון השוויון, חירות והזכות הטבעית לאושר לכל אדם.
אנשי דת – יהודים, מוסלמים ונוצרים – יצטרכו לפרט את מצעם כיצד הם רוצים לראות את המדינה.
אלה הנושאים היותר קיומיים, לדעתי.
בברכה
דעת – אמת
מומלץ לקרוא בלי קשר – סופר ענק!
Thoma
חשוב בצורה הגיונית, האם אנו נסתכל על דברים כמו הרצח המזעזע של משפחת אושרנקו כדוגמא למטרת הציונות או שנסתכל על הפרחת השממה כמטרת הציונות?
חשוב בצורה הגיונית, האם אנחנו באמת נמצאים במצב של מדינת עולם שלישי מבחינת אלימות, רצח, ואונס? הנתונים(שמיקמו את ישראל כמדינה מערבית ממוצעת) והמציאות מוכיחים אחרת.
אגב, הטחות האשמה של חרדים(כמו יצחק פרץ) כלפי הציונות צריכות לצלצל באוזניים של כל חילוני שחושב שיהיה ניתן להתחמק ממאבק על הציונות.
יום טוב
רם