שלום זאביק,

רוב העולם מאמין ביצור שדמיינו מבלי יכולת לדמיין אותו – האין זה שיגעון בעיניך?

לשון אחר: מדמיינים הבריות דמיון שאסור לדמותו אף שעל כורחם מדמיינים הם אותו.

כיצד יש להגדיר תופעה זו אם לא שיגעון גרידא.

המשעשע הוא שהמחלוקת בין המשוגעים היא כשהם מדמיינים אותו – אף שהם מודים בפה מלא שאין הם מבינים את נשוא דמיונם ואסור להם לדמיין אותו.

יש מהמשוגעים הטוענים שהיצור הדמיוני בחר רק בהם להיות כפופים לחוקיו, יש מהם הסוברים שהיצור הדמיוני מאס במשוגעים הראשונים ובחר דווקא בהם ויש מהם שטוענים שחוקיו זויפו ובאמתחתם החוקים המקוריים וכך הלאה… מחלוקות הבל המביאות מריבות וקטטות, רצח, הפלייה, שנאה ומלחמות….

מעניין שהמשוגעים עצמם, במיוחד מנהיגיהם, מקבלים את המציאות שרוב העולם משוגע מלבד הם עצמם כמובן.

כך למשל רב נחמן מברסלב: " טווה מארג של זיקות בין התחום המיני לבין דעת ושיגעון"

(מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, ד"ר צבי מרק, מרצה באונ' בר-אילן ועמית מחקר במכון שלום הרטמן, עמ' 70).

ראה עד היכן מגיע שגעונו: בבואו לברסלב דימה ר' נחמן את עצמו לאברהם אבינו שיצא מאור כשדים ובא לארץ כנען. בדרושיו מתוארת "ברסלב" כארץ קודש חדשה או כירושלים חדשה…כבר בנעוריו היה חרד, שאם לא ימצא לו מנוח מייסורי הגוף יאחז בו השגעון.

שני סיפורים העוסקים בשגעון נשתמרו המשל מההינדיק [תרנגול הודו] ומשל התבואה.

משל התבואה מחזק את המציאות שרוב העולם משוגע:

פעם אחת אמר המלך לאהובו המשנה למלך: " באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שתגדל בשנה זאת, מי שיאכל ממנה ישתגע. צריך לטקס עצה מה לעשות. השיבו משנה המלך: "נאגור לעצמנו (למלך ולמשנה המלך) תבואה משנים קודמות שלא מביאה שגעון וכך לא נצטרך לאכול מהתבואה הגורמת לשגעון". השיבו המלך: "אם כך, שרק שנינו נאכל מהתבואה "הבריאה" נמצא עצנו שפויים יחידים בין עולם מלא משוגעים. במצב זה אנחנו נחשב משוגעים – רוב האנשים ינהגו מנהג אחד מלבדנו ויתיחסו אלינו כאל משוגעים. לכן כדאי לאכול מהתבואה הגורמת לשגעון ונהיה כמו כולם. אבל דבר אחד יבדיל אותנו משאר העולם שנסמן על מצחנו סימן היכר בין שנינו שנדע שאנחנו משוגעים . אם אסתכל על מצחך ואתה תסתכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו משוגעים".

סיפור דומה שרווח בקרב בני כת הסופים ונרשם בידי אידרס שח. בסיפור הפרסי מסופר על היום שבו נהפכו כל המים רעים וכל בני האדם נשתגעו. האדם היחיד, שהיה לו מקור מים טובים משלו והוא נשאר שפוי, עזב את מקור המים הטובים משום שהכל חשבוהו למשוגע. לאחר שהחל לשתות מן המים הרעים, ככל האחרים, ברכוהו כל מכריו על שעלה בידו התרפא בדרך נס משגעונו". (בעל היסורים, אברהם יצחק גרין, עמ' 174 ובהערה 73).

נדמה לי שתודעת האדם הולכת ומתקדמת לכיוון טבעי יותר. ויבוא יום ורובם יצאו משיגעון היצור הדמיוני ויתחילו לחיות חיים מאושרים ללא פיקציה עד שיתפלאו מה עבר על האנשים בעברם.

בברכה

דעת – אמת

קל לנו לצחוק על המאמינים באלוהים ולכנותם 'משוגעים' אבל התופעה איננה שייכת לאנשי הדת בלבד. הנה לפני 65 שנה בערך הסתיימה מלחמת העולם השניה שהתחילה כשעם אחד החליט שגזעו הוא הגזע העליון ויעודו הוא לשלוט בעולם כולו , גם הקומוניזם שקרס בברית המועצות היה מטורף לגמרי, טוענים שבסין מתו כ70 מיליון איש במהפכה הקומוניסטית שם.

האמת היא שאנשים אינם רציונליים כפי שהיינו רוצים לחשוב אבל יש כאן פרדוקס מוזר מאד : לאנשים יש את היכולת לפעול בצורה ההגיונית והמתוחכמת ביותר כדי להשיג את המטרה המטורפת והמטופשת ביותר. הנה היום עוסקים יום וליל המהנדסים האיראנים ביצירת פצצת אטום כנגד האיום הגדול על איראן – מדינת ישראל כמובן, זאת במקום לטפל בעוני, בבערות באפליה ובשאר הרעות החולות שהן הבעיות האמיתיות של איראן.

לא , אני לא חושב שמדובר בטירוף אלא בפחדנות, קל יותר לשנוא את ישראל מאשר את משמרות המהפכה, קל יותר לחיות בתוך עולם דמיוני שבו אתה שייך לגזע עליון. למעשה האמונה הדתית היא בעיני סוג של פריקת עול. פריקת עול החשיבה העצמאית, פריקת עול הביקורת והתבונה ופריקת עול האחריות. הכי קל לחיות כשיש רבי, אייטולה, פיהרר או סטאלין שמחליט בשבילך.

עדו

לא, לא כולם משוגעים. יש בעולם מיליוני אנשים ששמו קץ למעגל השיגעון שנמשך דורות רבים. קוראים להם "חושבים חופשיים" יש להם גם שמות נוספים, כמו: אתאיסטים, אגנוסטים ועוד. העולם אכן צועד לקראת עידן שבו בני האדם ישתחררו יותר ויותר מהרפלקס האמוני שלהם. עובדה: למרות החזרה המטורפת לדת בעולם כולו (שרובה נעשית באמצעות הפחדה וטרור פסיכולוגי) , מעולם לא היו כל-כך הרבה אתאיסטים כמו בימינו. מעולם לא. ההיסטוריה מלמדת אותנו שאין חיסון מפני שיגעון, אבל היא גם מלמדת שאם אדם לוקח אחריות על חייו שלו ומסרב לוותר על שכלו ותבונתו – כמו שדורשת ממנו הדת – אזי יש לו סיכוי לנהל חיים ערכיים ומשמעותיים יותר. האתאיסטים הם קבוצת האנשים המאושרת ביותר היום בעולם. אני אחד מהם. שום אדם השונה ממני במוצאו, לאומיותו וסגנון חייו – אינו אויב שלי ואיני שואף למותו ולהשמדתו. כולנו בני אדם. אין סיבה אמיתית להרוג זה את זה. יש הרבה סיבות לחיות חיים משמעותיים ותבוניים. האם העולם משוגע? לא כולם.

יעקב

שלום לך איש יקר…אלוקים כמו שההמון מאמין בו הוא באמת ליצנות..איזה ייצור דמוני שרוצח טובח עושה טובות או כמו שאמרה לי איזה אישה אחת הוא מסדר לי חניה בבוקר כשאני מגיעה לעבודה פשוט זוועה לאיזו דרגה הורידו אותו…שומו שמים…אלוקים כמו שפעם אחת ניסתי כבר להסביר כאן לחברים שיושבים בישיבה שלנו [דעת אמת]..ומחפשים להשכיל הוא מושג של אמת שכל דיבור עליו מיותר וחסר טעם…ועבודתו היא על ידיי קיום המצוות גרידה ותו לא..רק חבל שאלו שהסבירו לנו שמטרתם היתה אמיתית לעבוד את השם[וזו באמת היתה מטרת חז"ל]..והראו לנו הדרך איך לעבוד את השם הוסיפו שם דברים שנוגדים את ההומניזם הטהור והרצוף…עם זלזול באחר עם אי כבוד לאישה[פסולה לעדות] וכ"ו וכ"ו ואנו צריכים להרים הכפפה ולשנות ולהיות אור לעמים אחרים בכבוד חירות ושיויון גם לשונה לזר ולגר…בברכה לך יוסי…[ולך עידו היקר סטלין והפירר היו אתאיסטים]..

שלום, לך הכותב האחרון, אני מבין שאתה שייך לציבור החרדי ושמחתי לקרוא את דבריך האמיצים: ("ואנו צריכים להרים הכפפה ולשנות ולהיות אור לעמים אחרים בכבוד חירות ושיויון גם לשונה לזר ולגר…) באמת הגיע הזמן להרים את הכפפה. היא נמצאת כל-כך קרוב אלינו – רק להתכופף ולהרים. הדבר היחיד שמונע מתלמידי ישיבות צעירים (ומחרדים בוגרים) מלהרים את הכפפה הוא ה פ ח ד. הפחד מפני חרם חברתי, פחד מפני תלישות כלכלית, פחד ממוראו של "אלוקים" – אבל הפחד הוא יועץ גרוע מאוד. הוא משתק וגם משתיק. כך נראים חיי הפוחדים: הם דומים זה לזה בלבושם, בדיבורם, ובמחשבתם – מעין שיבוט או שכפול אנושי שבמסגרתו מרגישים סוג של נוחיות שמזכירה לי את "נוחיות" הפרה ברפת. ובאשר לטענה הידועה שהיטלר וסטלין היו אתאיסטים (ולכן עשו את פשעיהם הנוראים) – להד"ם! היטלר וסטלין לא היו אתאיסטים. ולא עשו את פשעיהם בשם האתאיזם. הם אמנם לא האמינו באל דתי, אבל בהחלט האמינו אמונה דתית "קדושה" באל כל יכול בעל שליחות עולמית שלמענו אפשר וצריך להקריב את חייהם של עשרות ומאות מיליוני בני אדם בעולם. האלוהים של היטלר היה עליונות הגזע הארי והאלוהים של סטלין היה עליונות הרעיון הקומוניסטי. הם פשוט החליפו אל אחד באל אחר. יש מבחן אחד שאפשר להעמיד מול כל תיאוריה ועל-פיה לשפוט אם היא מוסרית או לא: מבחן קידוש כל האמצעים. אם קיומה של אמונה כלשהי דורש קידוש כל האמצעים להשגתה (כולל סימון, אפליה, רדיפה ורצח של בני אדם) אזי אמונה זו היא מטורפת לחלוטין. בשם האתאיזם לא נשרה אפילו שערה אחת מראשו של שום אדם. להפך, האתאיזם מבקש להחזיר את השפיות והתבונה לבני האדם. הוא אינו מתריס נגד שום ערך מוסרי, אבל הוא בהחלט נגד השיגעון שהחדירו תורות ודתות לראשם של בני האדם – שגעון העליונות של אדם אחד על זולתו בשם דת או אמונה. אז כמו שכבר אמרתי, לא כולם משוגעים, אבל עדיין יש יותר מדי מהם, וצריך אומץ לנתק את מעגל השיגעון. בברכה

יעקב