בתלמוד מסופר שרבא (חכם בבלי הגר במחוזא) ברא אדם על ידי צירוף אותיות של שמות הקודש (סנהדרין סה ע"ב).

מה שחשוב להבין ששימוש במאגיה לצורכי האדם היה נחשב עיסוק מעין "מדעי" הידוע ליודעי חן, בדיוק כפי שחוקי טבע מסוימים ידועים למדענים בודדים כיום.

הנה כך אמר רבא: צדיקים יכולים לברוא עולם בדיוק כפי שברא אלוהים, אלא שעוונותיהם הם הגורמים להבדלה בין יכולתו של אלוהים ליכולתו של הצדיק שנאמר: כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם (ישעיהו' נט;2ׂ).

כלומר, עצם האמונה שיש אפשרות מעשית לישות רוחנית (אלהים) לברוא באופן ספונטני – שמים, ארץ ואדם,היא גורמת למאמין להאמין גם ביכולתו של צדיק, שנשמתו כחלק אלוה ממש, לברוא ארץ, שמים ואדם.

האמונה ביצירת אדם, על ידי כוחות מאגיים, כל כך פשוטה עד שהיא נידונה כשאלה הילכתית: האם אדם שנוצר ונברא מצרופי שמות קודש יכול להצטרף למניין כדי לומר קדיש?

ותשובת החכם צבי היא, שהוא אינו מצטרף למניין משום שאין לו נשמה כשל אדם הנולד לידה טבעית (שו"ת חכם צבי סימן צג) .

הרוצה להרחיב ידיעותיו בנושא "הגולם": יצירת אדם על ידי פעולות מאגיה ביהדות, יעיין בספרו של פרופ' משה אידל "גולם" – מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי, הוצאת שוקן, 1996.

נצטט קטע מדבריו התואם את דעתינו: "הזיקה בין הטכניקה שבעזרתה ברא האל את הייצור (דהיינו האדם) על פי המתואר בספר היצירה לבין הכתבים הקבליים המאוחרים ברורה לחלוטין; טכניקת צירוף האותיות זהה בשני המקרים".

כדי להמחיש את האמונה הרווחת בקרב מאמיני הדת היהודית בדבר יכולת יצירת אדם על ידי צירופי שמות, נביא את סיפור האגדה על יצירת "הגולם מפראג" ששמו יוסל'ה.

עם התגבר הצקותיהם של שוטני ישראל בפראג , ורבו עלילות הדם שטפלו הצוררים את היהודים שאל מהר"ל מפראג (ר' יהודה ליוא בן בצלאל, 1512? – 1609 פראג), שאלת חלום, ובחלמו השיבו לו במילים האלה על פי סדר האלפבית: "אתה ברוא גולם דבק החומר ותגזר זדים חבל טורפי ישראל" . המהר"ל הבין שאלו צירופי שמות קודש שבאפשרותו ליצור גולם חי. הזמין בחשאי (הרי כוחה של חשאיות לברוא יש מאין) את חתנו רבי יצחק בן רבי שמשון כץ, את תלמידו הגדול רבי יעקב בן חיים ששון הלוי וגילה להם את הסוד בדבר יצירת גולם לפעולות הצלה של יהודים והודיעם שהם ישתתפו ביצירת הגולם. הוא פקד עליהם בצורה חמורה לבל יגלו רז זה לשום בן אדם, והורה להם להתקדש שבוע ימים לצום ולטבול במקוה לפני מעשה יצירה זה. בשנת ש"מ ביום ב' באדר אחרי חצות הלילה הלכו שלושתם אל חוף הנהר מולדאבי ושם איתרו חומר מתאים וגיבלוהו גוף אדם בעל פנים, ידיים ורגלייםהמונח כפרקדן על הארץ. אחר כך נעמדו שלושתם למרגלות הגולם כשפניהם מול פניו של הגולם. מהר"ל אמר לחתנו רבי יצחק להקיף 7 פעמים את הגולם מימין לשמאל ומסר לו את צירופי שמות הקודש לאומרם בשעת ההקפות. שלושתם נרתעו עם גמר הקפות אלה כי הגולם נשתלהב כולו באודם עז כגחלת אש.

לאחר מכן עשה מהר"ל 7 הקפות כאלו ולחשו שלושתם "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". ואז סבב לפתע הגולם את עיניו והביט בהם משתאה כמתעורר מתוך חלום.

המהר"ל אמר לגולם: דע לך שכל תפקידך בעולם הוא לשמור על היהודים מכל הצרות והרעות אשר שונאיהם וצורריהם גורמים להם ושמך יקרא יוסף.

לאחר שראה מהר"ל כי שקטה הארץ ויוסלה הגולם סיים מטרתו ושליחותו, החליט להחזירו לעפר. בשעה 2 בלילה אחר חצות הלכו שלושת הרבנים והקיפו את יוסלה באומרם את אותם צירופי שמות הקודש אלא שאמרו אותם באופן הפוך עד עקירתו הפתאומית של יוסלה.

נ.ב כפי שאלוהים ברא עולמות והחריבן כך המהר"ל ברא אדם והחריבו וכפי שיצירתו של המהר"ל הבל היא כך בריאתו של אלוהים, בהבל פיו, הבל היא.

בברכה

דעת – אמת