שלום איתן

שאלתך נוגעת בנושא כאוב מאוד- מהי דעת ההלכה בנושאים שההלכה עסקה בהם תיאורטית בלבד בבחינת "הלכה לימות המשיח".

אמרתי "כאוב" משום שאנשי ההלכה המתיימרים להציע אלטרנטיבה שלטונית בישראל לא השכילו לומר דעתם מה יעשו כשידם תהיה תקיפה ושרביט השלטון בידם. כאילו מובילים עצמם ואותנו למחוזות אפלים ולא ידועים.

הם עדיין חיים בבועה גלותית ומתדיינים בשעשועי הלכה בלבד. וכל אחד עצמאי לעצמו לשאוב דברי פוסק זה המתאים להשקפתו כאילו חיים הם במנותק מהמציאות. מתפלפלים הם בסוגיות מהותיות כמו עובדים זרים או בלשון ההלכה "גר תושב" כאילו עדיין הם בבית מדרש של מחוזא, נהרדעא, סורא ופומבדיתא.

אציג בפניך את דעת הרמב"ם בנושא "גר תושב" וממנו תלמד שאין ההלכה רלוונטית לעידן הנאורות.

אני מתעלם ממחלוקות פוסקי ההלכה בנושא זה משום שהם חסרי משמעות ואיני רוצה להיגרר לפלפולי הבל חסרי רלוונטיות. אני מתעלם מהעובדה שסוגיית עובדים זרים העומדים לפתחנו, הם למעשה מהגרים ממדינות שכנות המחפשים מפלט בטחוני או כלכלי, וסוגיה זו נוגעת בשאלה של כל מדינה שבאים פליטים בכמויות רבות או עתידים לבוא בכמויות גדולות. אני מתעלם מכך משום שההלכה לא התייחסה למציאות זו.

וטוב יעשו, אלה שרוצים לגרור אותנו לחורבננו, כלומר להפוך את מדינת ישראל על-פי עקרונות ההלכה, שיכתבו מצע ברור מה בדיוק הם רוצים.

לדעת הרמב"ם כדי להיות מוגדר גר תושב, שיש לו זכויות של גר תושב, עליו להתכוון לשמור שבע מצוות בני נוח מתוך אמונה שאלה המצוות שהוא נצטווה, וזה עונה על שאלתך בדבר המוסלמים והנוצרים שהם אינם מקבלים את המצוות האלה משום שבני נוח נצטוו. וכך כותב הרמב"ם: "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם" (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח, הלכה יא).

.

ומה הם זכויות גר תושב על-פני גוי שאינו שומר שבע מצוות בני נוח?

"בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד" (רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכה ו).

וכן: "אסור לישראל ליתן לעכו"ם מתנת חנם, אבל נותן הוא לגר תושב, שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי במכירה ולא במתנה אבל לגר תושב בין במכירה בין בנתינה מפני שאתה מצווה להחיותו, שנאמר גר ותושב וחי עמך" (רמב"ם, הלכות זכיה ומתנה, פרק ג, הלכה יא).

ואף שגר תושב יכול לשבת במדינת היהודים, חוקי ההלכה אינם חלים עליו כפי שחלים על יהודי אפילו בתחום הפלילי כגון רצח. כלומר, עקרון השוויון אינו קיים וכך כותב הרמב"ם:

"ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש ,פרק ב, הלכה יא).

ואילו: "גר תושב שהרג את ישראל בשגגה אע"פ שהוא שוגג הרי זה נהרג" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ה, הלכה ד).

ומה יפסקו כאשר יראו עובד זר (גר תושב) בסכנת נפשות ביום שבת? הרי ההלכה אוסרת לחלל שבת כדי להציל אפילו גר תושב.

הנה נתתי לפניך טעימה של הלכות מגדול הפוסקים שכל בר-דעת מבין שאינם יכולים להתקיים בעידן הנאורות. וכל המתייחס להלכה, כאילו משפט עברי אקטואלי לפנינו או שהוא בור שאינו יודע את הבסיס הגלותי שעליו מבוססת ההלכה או שאינו מכיר את המהפכה של עידן הנאורות ואם מכיר הוא הרי נוכל מרושע אם אינו מציג משנתו המדינית והאזרחית במלוא תוקפה כדי שנדע מה הוא רוצה.

בברכה

דעת – אמת

לאיתן..תמהה אני על שאלתך בהקשר להלכה היהודית בהלכה היהודית כתוב שעניי עיר אחרת ועניי עירך עניי עירך קודמים המצב עם העובדים הזרים שהגיעו לעבוד כאן [להוציא פליטיי חרב]..מבחינה חוקית אזרחית והילכתית אין שום סיבה שישארו כאן ובפרט שאין למדינה עוד חוקה מסודרת וגבולות מסודרים עם הערבים החיים בתוכה.ולא פחות ולא יותר עוד מניחים לאנשים זרים שהגיעו וחתמו שהם באים כדיי לעבוד ולא כדיי להישתקע ואז לעזוב ובשיא חוצפתם מנצלים את טוב ליבם של הישראלים [שכמובן אין להם שום בעיה עם הכיבוש ועם טבח ילדים פלסטינים]ונישארים כאן ועל ידיי זה כח העבודה נהיה זול ופרנסתם של אזרחים ניגזלת..וכמובן להוציא בעיות אחרות שנגררות מזה אבל זה נשאיר כבר לדיון אחר…

בברכה יוסי.