תוכן:   שלום שיני

זו דוגמה נוספת לדרכם של אנשי האמונה שהפכו את התבונה לשפחת גחמתם.

הרב סגל, מנסה בכלים "ראציונאליים" להציל את רבניו מטעות אנטומית פשוטה שגרמה להם לפסוק הלכה שגויה בהלכות טרפות.

התלמוד (חולין מח ע"ב) דן במקרה שנמצאה מחט בכבד הבהמה, ומסקנת התלמוד כך: אם המחט נמצאת באופן שחודה של המחט יצא מחוץ לכבד ועוביה של המחט בבשר הכבד אזי הסבירות היא, שהמחט נכנסה דרך מערכת הנשימה המובילה ישירות אל הכבד. או בלשונם: "סמפונא נקט ואתאי". קביעה זו תואמת היטב את הבנת חז"ל שמערכת הנשימה, כלומר קנה הנשימה, מתפצל לשלושה: אחד הולך לריאה , אחד ללב ואחד לכבד או בלשונם "תלתא קני הוו חד פריש לליבא וחד פריש לריאה וחד פריש לכבדא" (חולין מה ע"ב).

הדבר ברור שחז"ל שגו בהבנת מערכת הנשימה והסיקו הלכה שגויה.

אך הרב סגל שאמונתו נשענת על חכמי התלמוד אינו יכול לקבל שהם טעו בדבר הלכה, לכן מנסה ליישב את דברי התלמוד. ומתוך להט אמונתו ליישב את דברי חכמים לא שם לב שתירוצו מעורר גיחוך. לדעתו חז"ל התכוונו באומרם "תלתא קני" למערכת הדם ולא למערכת הנשימה. לשיטתו המחט שנמצא בכבד באה דרך העורקים או הוורידים. אך משום מה סגל לא נתן דעתו שגם אם הוא יתעלם ממשמעות השפה, ויהפוך את המילה "קני" לעורק ואת המילה "סימפונא" לעורק , לא יועיל לו כלום. הרי לא תיתכן במציאות שמחט תגיע לכבד דרך כלי הדם, כלומר, תטייל לה מהריאה לחדר הלב הימיני וממנו תמשיך לצעוד נגד "הזרם" לכיוון הכבד.

ולבקשתך האם יש הוכחה שהמילה "קנה" כוונתה לקנה הנשימה.

אכן כן, המילה "קנה" משמשת לקנה הנשימה. התלמוד (חולין כח ע"א) דן בהלכות 'שחיטת העוף' וקובע שמספיק שהשוחט יחתוך "או וושט או קנה, רב אדא בר אהבה אמר: וושט ולא קנה". והדבר מוסכם לדעת כולם שהמילה "קנה" בסוגייה זו הכוונה לקנה הנשימה. כשהתלמוד דן בכלי הדם הוא מכנה אותם "ורידין": "ר' יהודה אומר: בעוף עד שישחוט את הושט ואת הורידין! משום דושט סמוך לורידין" (שם).

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   אני מנסה להבין את המטרה שבחקירה האם חכמינו ידעו והבינו מדעים מדויקים, אכן יכול להיות שלא הבינו ויותר מזה הם לא ידעו , הרמב"ם כותב (אינני זוכר איפה) שבעקרון אפשר לחלוק על חכמינו ז"ל ויכול להיות שטעו ולכן וודאי שאני בתור האדם המשכיל יכול להגיד שטעו. אך השאלה הקובעת היא לא האם הם טעו אלא בג' מדרגות פשוטות מאוד והם:

א: האם יש אלוקים.

ב: האם אותו אלוקים יש לו מטרה ואותה מטרה ניתנה לנו בהר סיני.

ג: האם אני מחויב לה.

היהדות עונה בג' שאלות אלו כן ולא ניכנס ברגע זה האם זה נכון או לא, יש מימרא שאומרת שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיק, ואם כן אכן יכול להיות שטעו חכמים בהבנה גרידתא של מבנה האנטומי של האדם [הבהמה] אבל פסיקתה לפי יהדותם אכן תיהיה שרירה ע"פ המציאות שהשתנתה [או שתמיד היתה] והרבנים כיום אמורים להסביר ולבאר מדוע ההלכה היא כך לפי המציאות שהיתה או השתנתה.

תוכן:   שלום לך

דבריך אינם מובנים דיים, ובלשון חריפה יותר מבולבלים. אתה מבאר שהשאלות המהותיות הם: האם ניתנה תורה בסיני ואם האדם מחוייב לה, ומיד לאחר מכן אתה אומר שלא ניכנס לזה אם זה נכון או לא. וממשיך את דבריך כ"מסיק לפי תומו" את המסקנה שאלהים נתן תורה ומסרה לחכמים שיפרשוה ללא תקלות. וכתלמיד צייתן לאמונתו גם אם נתקלת "בתקלות" אתה משליך יהבך על רבנים שיבהירו את התקלה. נסה לחשוב על דבריך לעומק עד שתגיע למשנה סדורה יותר.

על כל פנים, דעת – אמת מתייחסת לשתי שאלותיך האחרונות ומראה באופן ברור שהתורה יצירה אנושית היא בדיוק כמו מערכת החוקים הנאורה.

בברכה

דעת – אמת