תוכן:   שלום שרון

קשה לנו היום להבין את תרבותם ודרכם "המדעית" של העולם הישן, היום כל עבודת דוקטרט נבחנת בכלים ובמתודה רציונליים, ומחייבים להביא ראייה מוצקה המוכיחה מעבר לכל ספק סביר את הטענה.

בזמן הקדום הדברים היו אחרת. כדי לשבר את האוזן אצטט עבורך את דברי אריסטו שאין חולק שהיה אדם חכם, כך כתב בספרו "תולדות החיות" [שמעון בודנהיימר, "החי בארצות המקרא" , מוסד ביאליק, ירושלים תש"י] : "הלביאה שבסוריה יולדת חמש פעמים, בפעם הראשונה תמליט חמישה גורים, בשניה ארבעה, וכן ילך מספרם ויפחת באחד עד שהיא נעשית עקרה לגמרי" (עמ' 204) וכן כתב כך: "הנקבה (של הגמל) הרה במשך חמישה חודשים" ובמקום אחר כותב: "הנקבה הרה במשך עשרה חודשים" ומעיר על כך שמעון בודנהיימר: "סתירה זו מוכיחה , כי לא היו מייחסים אז חשיבות רבה למספרים מדויקים! (עמ' 206).

ואם באריסטו נפלה שלהבת מה נאמר על חכמי בבל שלא התיימרו ולא התכוונו להיות זואולוגים או ביולוגים וכל התעסקותם הייתה בדת בלבד.

לכן לא פלא שתמצא את המדרש הבא: שלושה קיימו יחסי מין בתיבת נח אף על פי שנאסר עליהם – כלב, עורב ובנו של נוח חם – ושלושתם נענשו על כך, ומהו עונשם? כלב – בזמן זיווגו נקשר עם הנקבה, עורב רוקק זרע מפיו לפיה של הנקבה, וחם – שנעשה עורו כושי (סנהדרין קח ע"ב)

הרי לך דעתם של חכמים הסוברים שארועים טבעיים הם תוצאה של "חטאים" אפילו של חיות , ואין הם מרגישים זרות אם הם בודים "עונש" שלא קיים כמו העורב הרוקק זרע מפיו.

בברכה

דעת אמת