שלום אהרון

חכמים נחלקו אם איסור שחיטת הבן עם האב, באותו יום, אסורה:

דתניא: אותו ואת בנו נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים, חנניה אומר: נוהג בין בזכרים ובין בנקבות (חולין עח ע"ב), להלכה נפסק כדעת חכמים.

הפלא הוא שחכמי התלמוד מתעלמים לחלוטין מהכתוב במפורש: "ושור" והלא שור הוא מהזכרים ולא מהנקבות ומחבר התורה כשהתכוון לנקבת השור ידע לכתוב "פרה" : וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (במדבר, יט; 2) – עיין בפירוש הרמב"ן (ויקרא, כב; 28).

אך כך דרכם של חכמי התלמוד להתעלם מהכתוב בעליל ולהפוך את כותב התורה למשוגע כדברי אבן עזרא: " כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מלה ורצונו מלה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב" ( דניאל, א; 1).

לשאלתך : איך יודעים מי האבא? מדובר במקרים שהאבא ידוע, כגון: שהשור והפרה חיו בצוותא לבד בחצר בעל הבית ….

בברכה

דעת – אמת