15 שנים • aou aiu בימים האחרונים יצא לי לשמוע את כל תוכניות "ירון ידען מראיין" שמוקלטות באתר, ואני חייב לומר שהערך המוסף מהקלטות אלה הוא אדיר.
שמתי לב שכמעט כל הראיונות שלך עם רבנים על שלל הזרמים מתנהלים כמעט אותו הדבר בתחילה – הם מכריזים על עצמם כאוהבי אדם, אתה שואל איך זה מסתדר עם חוקי ההלכה המפלים, והם מיד מגיבים שאין לך מושג על מה אתה מדבר.
עד כאן השיחות זהות. מכאן זה נהיה מעניין.
הרב המשיב לך פותח ב- "אתה לא מבין את הטקסט, אי אפשר לקרוא רק את הפשט." ואז פותח בהרצאה שלמה שאינה אלא פרשנות אישית שבדה מליבו בכדי להצדיק את הדבר, לפעמים תוך סירוס מוחלט של הטקסט מפשוטו הברור לכל. ממש מעגלים את הריבוע, ומתכחשים לחלוטין לעובדה שיש ריבוע- אבל בד בבד מסרבים בכל תוקף למחוק את הריבוע מהטקסט. מגוחך!
אבל מה שבאמת מעניין, הוא כיצד כל רב ורב נותנים סיבות שונות ומשונות משלהם בהתייחסותם לאותם הפסוקים, ומפליגים עימם כיד הדמיון החופשי – כאילו שאין בכלל דבר כזה "יהדות", אלא "דתו האישית של רב זה וכזה…."
כמובן שפלפולי הלשון שלהם תמיד מכשילים אותם, ואז במה שנראה בעיני כעליבות נוראית, חלקם מתגוננים בכך שלפתע שוכחים את משמעותן של מילים כדוגמת "שוויון", ומגדירים אותן מחדש בשידור חי, כדוגמת – "אני אמרתי שאני דוגל בכבוד האדם וחירותו, ולכן כבודה של האישה שלא לצאת מהבית, או לא להעיד, או לא לשבת באוטובוס עם גברים לידה…" פשוט ממציאים את העברית מחדש- וכי כיצד בכלל ניתן לנהל כך דיון, אם אוצר המילים שלנו אינו זהה?
והכל כדי לא להודות בפשוטו של הטקסט, כדי לא להודות שייתכן וחז"ל טעו, שייתכן ופסול לשמר נורמות וחוקים מוטעים מלפני 2000 שנה- ושלא צריך להנציח את הרעה ולנסות לטייח אותה בפלפולי לשון.
האם לדעתך אנשים אלה מודעים לליצנות שהם עושים מעצמם? מעבר לכך, האם מגוון הדעות הכה רחב שקיים ביהדות באמת לא מעלה תהיות בליבותיהם של חלק- 'האם באמת זוהי תורה אנושית ותו לא, שכך יכול כל אחד לפרשה כראות עיניו ולהקים זרמים השונים זה מזה כמו שמיים וארץ'?
אני מכיר את הביטוי "70 פנים לתורה", ואת מקבילו – "שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת"- אבל מצג האיוולת שמתראיין בתוכניתך כבר ממש נתפס בעיני כשיגעון אמיתי.
ונקודה סופית, התבהר לי יותר מכל מתוכניתך, שאם חס וחלילה יבוא בני ויאמר לי שהוא חוזר בתשובה- במידה ואכשל להניאו מכך, השאלה החשובה ביותר שאוכל לשאול אותו היא- לאיזה זרם, לאיזה רב, ולאיזו ישיבה? כי פשוט נראה שמדובר לא בדת אחת- אלא במניין דתות כמספר הישיבות והרבנים בארץ- כל אחד ותורתו שלו….
יוני
צוות
התובנות שלך נכונות מאד ואין לי הרבה מה להוסיף עליהם.
אחד מגורמי הטרגדיות האנושיות הוא, שאדם מסוגל לעשות דבר מה ולדמות לעצמו שעושה משהו אחר.
הנפש סובלת ומכילה בתוכה דבר והיפוכו.
ראיתי אתמול את תוכנית הטלוויזיה של גדי סוקניק על רצח רבין.
המרואיינים הדתיים, כולם, טענו שלא יגאל עמיר רצח את רבין. וכשנשאלו ומה דעתכם על עצם הרצח, יהיה הרוצח אשר יהיה? השיבו, שהם שמחים וטוב שנעלם.
וחשבתי לעצמי כמה משונה התשובה המהופכת: אם הם משתדלים, עדי כדי להפוך עצמם למשוגעים, לטעון שלא יגאל עמיר רצח משמע, הרצח אינו ראוי בעיניהם. ומיד לאחר מכן, תוך כדי דיבור, מביעים את רגש השמחה שלהם להרצחו.
אנשי אמונה, שהתפעלותם מהנפש, חווים דברים סותרים זה את זה מבלי יכולת לתת לתבונתם לעשות סדר בתוהו ובוהו שבנפשם.
ליהדות הדתית אין בית מחוקקים, אין מדינה, אין צבא ומשטרה… לכן פרשנות ההלכה פרוצה ללא מכריע יחיד המקובל על כולם. הפרשנויות השונות והחלקלקות נובעות גם מההתנשאות הילדותית של אנשי האמונה כשמופיעים במדיה החילונית. הם מדמים לנפשם שהחילונים מימלא לא מבינים "בעמקות" אמונתם. לכן הם מרשים לעצמם לטעון דברים שלא בטוח שיאמרו אותם סביב שולחן שבת עם חבריהם המאמינים כמותם.
דעת – אמת