15 שנים • Anon קיימת הטענה שכל האירועים העל-טבעיים בסיפורי התנ"ך הם בעצם התערבות חייזרית. לאחרונה מכר שלי מתחיל לדבוק בה, ואי אפשר לנהל שיחה אינטלגנטית איתו (כי הוא שולל את העובדות היותר פשוטות – שמדובר בדמיון האנושי גרידא) האם לדעתכם יש איזו טענה טובה או הסבר טוב לתת לאנשים שאוחזים בהבלים על התערבות חייזרית בהיסטוריה?
רוב תודות
רון
צוות
אדם הדבק בבדיות קל ולומר המסביר בדייה באמצעות בדייה (מאמין שהיתה קריעת ים סוף ונעשתה בכוחות חייזרים) אי אפשר לתת לו "הסבר". הסבר הוא מתחום התבונה ובדיות הם מתחום הנפש העורגת לנסתר, לערפול ולמתנגד לשכל הישר.
למעשה אנשים שתשוקתם לנסתר ולסתום חפצים לשנות את השם של נשוא בדייתם. במקום לומר "אלוהים", "מלאכים" אומרים הם חייזרים.
אולי תשאל את חברך האם החייזרים מזכירים לו את המלאכים (היות ואין אפשרות לתת הסבר נשאר רק ללעוג להבליהם).
הצג בפניו כיצד חז"ל תארו את המלאכים (עד כמה אנשים יכולים לבזות את תבונתם ולהמציא בדותות):
על פי חז"ל המלאכים הם ישויות ממשיות יש להם נוכחות ותנועה והם מעורבים בחיי היומיום של האדם הפשוט. ה"מקום" שלהם מוגדר פיזית, כך למשל המלאך מיכאל נמצא ברקיע הרביעי, ומלאכי השרת ברקיע החמישי (חגיגה יב ע"ב).
מלאכי השרת יש להם כנפיים ויכולים לעוף "מסוף העולם ועד סופו", (מהירות מעופם שונה ממלאך אחד למישנהו (ברכות ד ע"ב) הם יודעים את העתיד, יש להם דעת, הם הולכים בקומה זקופה ושפתם לשון הקודש (חגיגה טז ע"א) ואין הם מבינים שפה ארמית (שבת יב ע"ב).
חכמים חלוקים אם הם זקוקים לתזונה כאדם:
"לחם אבירים אכל איש – לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו, דברי רבי עקיבא. וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם: צאו ואמרו לו לעקיבא: עקיבא טעית! וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? והלא כבר נאמר (על משה) 'לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי' [ואם משה שהוא בשר ודם בהתקרבו אל האלהים לא אכל ולא שתה על אחת כמה וכמה מלאכים לא אוכלים ולא שותים]" (יומא עה ע"ב).
ישנם מלאכים רבים המדוברים בטקסט התלמודי ששליחותם תהווה בסיס לתפיסה האמונית-מציאותית שרווחה אצל חכמים, ושעל פיה התנהלו.
גבריאל – הוא שר האש האחראי על בישול הפירות (סנהדרין צה ע"ב), הוא יודע שבעים שפות כולל את שפת הארמית (סוטה לג ע"א ). בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, והעלה שירטון, ועליו נבנה כרך גדול שברומי. (סנהדרין כא ע"ב) .
עונשים המפורטים בתורה חלקם מבוצעים הם על ידי מלאך, כך העונש שהמטיר ה' אש וגופרית על סדום ועמורה , נעשה על ידי המלאך גבריאל שר האש (רשב"ם בראשית, יט; כד)
מיכאל – הוא שר גדול שנמצא ברקיע הרביעי ומעלה קורבנות. הוא זה שבישר לשרה על הולדת בנה יצחק.
רפאל – הוא המלאך המרפא , הוא שריפא את אברהם לאחר שנימול.
הוא גם ריפא את מתיא בן חרש מתקופת התנאים: "באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל א"ל לך לרפא את ר' מתיא בן חרש". (ילקוט שמעוני תורה פרשת ויחי רמז קסא)
מלאך בצורת נץ – המלאכים מונעים קטסטרופות טבע, כך מלאך בצורת נץ מונע מרוח דרומית להחריב את העולם: "ארבע רוחות מנשבות בכל יום… ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ (מלאך בצורת נץ) מעמידה (בכנפיו), מחרבת כל העולם כולו מפניה (גיטין לא ע"ב).
בברכה
דעת-אמת
תלוי בהגדרת המונח נפש כמובן, אך לדעתי התבונה מצויה בנפש (או גם בנפש).
מגיל קטן אנו מפתחים אינטיליגנציה שאינה רובוטית, אלא נשענת על רגשות רבים וקוגניציות המעורבות בכך.
מי שמתפתח במנותק מחלקי הרגש/נפש הנפוצים והנחוצים להסתגלות סביבתית והבנה עמוקה, מתפתח באופן פגום ויש שיאמרו "אחר" אוטיסטי.
ההגיון אומר שאם אפשר להסביר לילד קטן שפיות לא באמת קיימות ומוסכם כי רוב האנשים בעולם מבינים זאת, אין לכאורה סיבה שלא יבינו כי יצור מופלא/ קסום או אכזרי מומצא אחר אינו קיים.
הבעיה מתחילה כשאותו מיתוס כולל בתוכו מאפיינים ורצונות ששותפים למאפייני הנפש של כולנו (או רובנו) כגון -רצון לעזרה וישועה, כללים ברורים שחלים על כולם (או על קבוצת השייכות), תשוקה לחבר נפש או משיכה לנסתר..(כל אלה ועוד, תוך העדפות משתנות)
גם אם נמצא פתרונות אנושיים והגיוניים שמדמים את הרצונות האלה, רובנו לא נסתפק בהם (אם בשל רמת הפתרונות ואם בשל המשיכה לכוח המושלם).
הדרך להסביר למאמינים בבלתי קיים, יכול אולי להתחיל משיחה על נסתרות נפשו ורצונותיו הבסיסיים.
יש להראות איך אמונות שיש להן אינטרס קולקטיבי משותף או דומה, אינטרס אנושי לטוב ולרע -סיכוי נמוך כי יהיו נכונות.
יש להראות איך האסוציאציות והאקסיומות הראשוניות עוצבו באופן מטעה ואיך החינוך פסח על עולם של חשיבה ביקורתית.
אולי
FM