את קורות הלוח העברי כתבנו "בקונטרס מס' 6".

רק נזכיר כמה נקודות בקצרה:

חכמי התלמוד קבעו את אורך שנת החמה כפי שקבעו יוליוס קיסר 365 יום ורבע (זו דעת שמואל בגמרא עירובין נו ע"א).

כשראו, לקראת המאה התשיעית לספירה, שאורך שנה זו שגויה שינו את לוח השנה, ואורך שנת החמה עמד על 365.24677 יום ואף הוא אינו תואם את שנת החמה הידועה כיום ויש הפרש של כ – 6 וחצי דקות (שנת חמה טרופית = 365.24218). מסיבה זו, מאז קבעו את לוח השנה הקבוע של זמננו, יש פער של 5 ימים משנת החמה הטרופית.

זאת הסיבה שחג פסח השנה (תשס"ה שנה 8 ממחזור 19 ) חל כ – 5 ימים לאחר חודש האביב (האביב מתחיל ב – 21 למרץ).

מה שחשוב להבין שקביעת המועדים והזמנים משתנים הם על פי הבנת בני אדם את מהלכי עונות השנה.

כך קרה ששינה יוליוס קיסר את לוח השנה הנהוג ברומא במאה הראשונה לפני הספירה, ולאחר מכן במאה ה- 16 שינה האפיפיור גרגוריוס את הלוח הלוליאני והוא נקרא היום הלוח הגרגוריאני.

כיוצא בו בלוח העברי חלו בו תמורות ושינויים על פי הבנת בני האדם. ונראה שיבוא יום וישנו את הלוח העברי הקיים היום משום שעוד כמה אלפי שנים הפסח יחוג בחודש יולי, בתקופת הקיץ.

בברכה

דעת – אמת