רציתי לדעת אילו תשובות מספקים הרבנים בנוגע לשאלה הבאה:
איך ייתכן שבמשך אלפי שנים כביכול, האדם חוטא ואלוהים ממשיך "להתעצבן" ולהעניש אותו וחוזר חלילה. למה יישות כה עליונה ובעלת יכולות כאלוהים לא מסוגלת להתמודד עם בעיה שחוזרת על עצמה במשך זמן רב כל-כך?
כמובן שאין צורך לתאר לי מדוע אלוהים הוא פיקציה וכד'.
תודה,
תומר
יחסי הגומלים בין יהוה לבני אדם משתנה מדור לדור.
לפנים היה מאבק בין השניים לכן שאלתך במקומה. והתשובה על כך, לפי התפיסה הקדומה, ליהוה היו כוחות מוגבלים. אומנם היה לוחם נועז וחזק אבל מוגבל:
"יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמו" (שמות, טו; 3). ולכן הצליח לגבור על חיל פרעה: "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם" אבל מלחמתו בעמלק לא הצליחה ונמשכה מדור לדור: "מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות, יז; 16).
בזמננו יהוה קיבל מעמד שונה – מעמד על! חסר גוף ותכונות אנושיות אלא הכל בו ואין כלום בו וכל מיני משפטים שאף אדם לא יודע על מה הוא מדבר אך מוכן למות למען פיקציה זו.
לכן, הרבנים דהיום אינם מטילים דופי או חולשה ביהוה "הכל יכול". אלא טוענים הם שאלוהיהם, כמטיב לבריותיו, נתן להם חופש בחירה ואינו רוצה להתערב בשיקולי האדם. וזאת כדי ששכרו יהיה מתוך בחירה ולא מתוך עשייה מכנית וטכנית בלשונם: "נהמא דכסופא" [ לחם מבייש=לחם חינם]. כלומר, אלוהים רוצה שהאדם יעמול ויבחר את הטוב כדי לקבל שכר מעמלו ולא יקבל מתנת חינם.
כך ממש אנשים משתעשעים ביחסי גומלים בינם לבין נשוא דמיונותיהם.
בברכה
דעת – אמת
תומר
אלוהים לא מתערב בשיקולים של האדם אך על האדם לשאת בתוצאות מעשיו והם העונשים.
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים, ל; 19). יש כאן פרדוקס, וזה מה שמפריע לך ובצדק.
יש כאן "כאילו" בחירה חופשית כשלמעשה אלוהים מניח אקדח על רקתו של המאמין.
אלוהים מצווה לבחור בדרך האמונה ואם היהודים יתרחקו ממנה, כמו סטיה לאידאולוגיה הומנית ושוויונית, וינסו להיות נאורים ככל העמים המתקדמים הוא יביא שואה עליהם.
זוהי התפיסה שמיחסת לאלוהים את שיגעונם של המאמינים.
דעת – אמת
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' פסוק ה' רושם כך:
ועיקר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה–שנאמר "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המוות, ואת הרע" (דברים ל,טו), וכתוב "ראה, אנוכי נותן לפניכם–היום: ברכה, וקללה" (דברים יא,כו): כלומר שהרשות בידכם; וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם–עושה, בין טובים בין רעים. ומפני זה העניין נאמר "מי ייתן והיה לבבם זה להם" (דברים ה,כה)–כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא ליבם מסור להם.
הרי נניח ויש אלוהים ויש "עולם הבא", בכדי שתהיה לנו בחירה חופשית אנחנו צריכים שתהיה אפשרות שממנה נוכל להימנע ללא סנקציה. אם יש בידינו רק "טוב ו"רע" כשאם אנחנו בוחרים ב"רע" אנחנו נגיע לגיהינום אז אין למאמינים באלוהים שום בחירה חופשית.
בכדי שתהיה לנו בחירה חופשית הכל צריך להיות בסדר גמור אם נבחר ב"רע" כביכול.
אגב, חלק מהרבנים יטענו שזה בגלל שאלוהים "אוהב אותנו" ואז הם יסתרו את המהות התיאולוגית של הקונספט של אלוהים כדבר שאינו אנושי או מעבר להשגה האנושית.
אגב, בהקשר זה אפיקורוס(החילוני הראשון בעולם) טען כי לא יכול להיות שתהיה השגחה פרטית על האדם כי אלוהים לא אמור להיות "זועם"(בעל רגשות אנושיים) או אחד שצריך לפחד ממנו.
וכאן לקח האדם ריבונות בפעם הראשונה ומימש לראשונה את "איזה הוא גיבור–הכובש את יצרו"(אבות ד, פסוק א').
בנוסף, בשביל לחדד את הבעיה אני רק אוסיף שאלוהים עצמו לא יכול להתקיים כישות חופשית ובעלת אומניפוטנציה כשתפילות או לימוד התורה של האברכים זה משהו שמשפיע עליו.
או בקיצור – לימוד תורה זה שלילת הבחירה החופשית של אלוהים!
מקווה שההסבר שלי עזר.
יום טוב