20 שנים • Anon אני מודאג כי בעבר שמעתי בעצת נשים,עצות שהיו חכמות ,הגיוניות ומועילות והנה אני למד מההלכה ש"כל השומע בעצת אישה סופו ירש גיהנום".אני חושש ומודאג,אנא תעזרו לי.
מוטי שרעבי
צוות
ראשית נתרגם את סוגיית התלמוד שהבאת:
אמר רב: כל ההולך בעצת אישתו נופל בגיהנום, אף שפתגם עממי אומר: אשתך גמדה הרכן ראשך ושמע דבריה- פתגם זה נאמר על עינייני הבית בלבד.
לשון אחר: פתגם זה נאמר בנושאי העולם הזה, ואילו השומע בעצת אישתו בנושאים רוחניים "נופל בגיהנום" (בבא מציעא נט ע"א).
חכמי התלמוד התיחסו לנשים הן ברמה המשפטית והן מבחינה תרבותית כאל יישות משנית לגבר בבחינת "עזר כנגדו". את יחס ההלכה למעמדה של האישה פירטנו היטב במאמר : "מעמד האישה בהלכה" ובפרק ח' את היחס הכללי (תרבותי) לאישה.
כך למשל רבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא (עורך המשנה) כשנולדה לו בת (ולא בן) חלשה דעתו, אביו ניסה לנחמו ואמר לו: בת ממהרת ומביאה נכדים לפני הבן. על דברי ניחומים אלה אמר בר קפרא: תנחומין של הבל ניחמך אבוך; אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אלא אשרי למי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות"(בבא בתרא טז ע"ב) .
שים לב לשלושה דברים:
1. התלמוד מספר על מעשה, בחיי היומיום של חכמי המשנה, זה אינו סיפור אגדה אלא מציאות הרווחת בתרבותם של חז"ל – הולדת בת גורמת עצב לאב.
2. מתנחומיו של רבי יהודה הנשיא אתה למד – כל מעלתה ושבחה של האישה הוא בפריון בלבד.
3. אמירה כללית וגורפת: "אוי לו למי שילדיו נקבות".
לגבי הפחד שלך מגיהנום, הסר ליבך מחשש זה, כבר אמרו רבותינו שלאחר התלמוד: "הקדמונים אמרו אלה הדברים להפחיד בני אדם [לא שכך באמת], כדי שייראו ויפחדו מאת השם יתברך" (אבן עזרא).
בברכה
דעת – אמת