שלום אפרים

השבת אבידה לגוי וחילוני אסורה (לא רק שאין מצווה אלא אפילו אסורה) כפי שכתבנו במאמר: "המוסר היהודי בהלכה" נביא כאן את פסק ההלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רסו סעיפים א-ב):

1. אבידת גוי – "אבידת העובד כוכבים מותרת [אין להחזירה], שנאמר: "אבידת אחיך" [הגוי אינו אחיך] והמחזירה הרי זה עובר עבירה".

2. אבידת חילוני – "ישראל המחלל שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה".

צריך להבין היטב את התפיסה, הדתית יהודית, המושתתת על היתגלות אלהים במעמד הר סיני. אלהים שברא את העולם והוא הבעלים היחידי של העולם, לו ורק לו יש את הזכות לזכות ולחייב, להעניק וליטול. עצם הבטחתו של אלהים להעניק את ארץ ישראל לאברהם ולזרעו הרי ניתן ההיתר "לגוזלה" משאר האומות, ובלשון חכמים: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י, בראשית,א;1). כך גם לגבי ממונם של אומות העולם, שהקב"ה הפקירן ובלשון חכמים: "עמד [הקב"ה] והתיר ממונם [של גויים] לישראל" (בבא קמא לח ע"א).

עיין היטב במאמר "הגויים בהלכה" שם תמצא את היחס לגוי בכל שטחי החיים, נביא כאן שתי דוגמאות נוספות:

1. אסור לפרוש רשת ציד כדי לצוד יונים של אחרים אך את יוני הגויים מותר (בבא בתרא כג ע"א).

2. הרוצה ללמד ילדים בחצר משותפת , דבר הגורם להטרדת מנוחת השכנים, אם הם ילדי יהודים מותר ללמדם בחצר ואין השכנים יכולים לעכב בעדו, אך אם הם ילדי גויים, השכנים יכולים למחות ולא להתיר לו ללמדם (בבא בתרא כא ע"א) .

בברכה

דעת – אמת

אתה משקר במצח נחושה ואינך טוב יותר מאותם "מחזירים בתשובה" עליהם אתם לועגים.

המחזיר אבידה לגוי רוח חכמים נוחה ממנו ובוודאי שאין איסור.

וראה :

מעשה ברבי שמעון בן שטח, שקנה חמור מישמעאלי אחד. הלכו תלמידיו ומצאו אבן טובה תלויה בצווארו. אמרו לו תלמידיו: רבי, "ברכת ה' היא תעשיר" (משלי י, כב). אמר להם: חמור קניתי, אבן טובה לא קניתי. הלך והחזיר לאותו הישמעאלי. קרא עליו אותו הישמעאלי: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח! (דברים רבה ג, ג)

מישהו

שלום לך

אתה מתעלם מציטוט מפורש (המלווה במראה מקום) מהשולחן ערוך האומר שזו: "עבירה" להשיב לגוי "ואסור" להשיב למחלל שבת בפרהסיא. חבל שאתה לא מביא מקור לדבריך .

באשר למעשה שמעון בן שטח הנראה סותר לפסק הלכה שהזכרנו, כבר יישבו סתירה זו פוסקי ההלכה באומרם: שמעשה שמעון בן שטח הוא רק במקרה שהוא מתכוון לקדש שם שמיים אך אם השיב משום אהבתו לגוי אסור, כפי שנכתב במאמר "הגויים בהלכה" כך כתב המהרש"ל (ביש"ש פ"י דב"ק סי' כ): "ורחמנא לבא בעי אם כוונתו לכך [לקדש שם שמיים], אבל אם דעתו בעבור שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו, אסור".

עיין עוד בתשובתינו "איסור השבת אבידה לגוי".

בברכה

דעת – אמת