לשאלתך.

אציג את הפסוקים הסותרים זה את זה, המעידים שאלו שני מחברים שונים, ולאחר מכן כיצד מפרשי הספרות הרבנית מתמודדים עם זה (הם למעשה לא מרגישים צורך להתמודד אלא ברור להם שהכל זה דברי אלוהים חיים והטקסט בשבילם הוא כבצק הנילוש הסובל כל דרש, פירוש וגחמה כדי לאחוז באמונה מוזרה זו).

בפרק א נאמר:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ…

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי…

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" (בראשית, א; 20-26)

בפרק ב נאמר:

"וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה [מותר האדם מהבהמה אין]…

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:

וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ…

וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת".

ומה אומרים האוחזים באמונתם בכל מחיר?

הרד"ק : "וכבר יצר יְהֹוָה אלהים מן האדמה כל חית השדה".

רש"י: ויצר מן האדמה – היא עשייה האמורה בפרק א [שקדמה ליצירת האדם]".

תן דעתך לדבר נוסף.

בפרק א נבראו החיות ממים ובפרק ב נבראו מאדמה.

חז"ל שאלו סתירה זו וישבו אותה כך:

ועוד שאלו, כתוב אחד אומר: 'ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף, משמע ממים נבראו, וכתוב אחר אומר: 'ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, משמע מאדמה נבראו!

אמר לו: מן הרקק נבראו שיש ברקק תערובת של מים ואדמה (חולין כז ע"ב).

משעשע למדיי.

מלבד הגיחוך בתירוצם את הסתירה משום מה חז"ל התייחסו לסתירה כלפי עופות והתעלמו מיתר החיות.

לסיום אביא את דברי הרד"ק המסביר מדוע האדם נברא לבד ללא בת זוג ואילו יתר החיות נבראו זכר ונקבה:

"ומה שהבדילו משאר היצורים החיים כי כולם נבראו זכר ונקבה והאדם נברא לבדו, היה זה לטובת האדם ולכבודו, כמו שהוא מובדל משאר החיים בחמרו ובצורתו כי שאר החיים אין לזכר יתרון על הנקבה, והאדם יש לו יתרון על נקבתו למשול עליה ולצוות אותה כאשר ירצה כי היא אחד מאברי. וכמו שהאבר שבאדם הוא לרצון האדם להנהיגו כאשר ירצה כך האישה לאדם. ובעבור שהאדם עיקר היצירה שנברא תחילה והאישה טפלה לו ונוצרה ממנו היה כוח באדם לכל דבר יותר מהנקבה וכוח השכל גובר בו יותר מאשר גובר באישה".

וזה כבר מקומם! במיוחד הפמיניסטיות שעוד אוחזות בקרנות המזבח ומנסות למצוא בדת דבר שלא נמצא.

חג חרות,

דעת- אמת

כשאני נזכר בסיפור הזה אני מתבייש בעצמי, אבל כך לימדו אותי ולא היו לי אז את הכלים האינטלקטואליים לחשוב אחרת.

אני בהחלט בעד הוראת התנ"ך החל מגיל צעיר אבל חשוב להסביר לילדים את הקונטקסט, שזה ספר שנכתב לפני אלפיי שנים ושדברים היו אחרת אז. התורה אפילו קידמה את מעמד האשה בנושאים מסויימים ביחס לתקופה ההיא (כגון ירושה, היחס לאלמנה). אולם, בוודאי שביחס לסטנדרט של ימינו מעמד האשה בתורה הוא נחות, קל וחומר בהלכה החז"לית.

אינני מבין מדוע הציבור הדתי מתכחש לבעיית מעמד האשה בקודקס היהודי. מדוע אינם אומרים באומץ שדתם התגבשה בתקופה בה מעמד האשה היה נחות ושמאז השתנו כמה דברים? אולי ישנם כמה רבנים אורתודוכסים שלפחות אינם מתכחשים לבעיה אך הם המיעוט שבמיעוט והשפעתם זניחה. הרוב פשוט מוכרים לכולם את הספין ש"לאשה יש מעמד כל כך גבוה שהיא לא זקוקה למצוות" וכו' וכו'

פלוני

כלומר הוא אסף את כל החיות שבאדמה (בעולם) שיבואו לאדם…