שלום לאלמוני

על פי המקרא למדנו שגוף האדם חוזר לעפר ואילו רוחו שבה אל האלהים אשר נתנה. הקבלה הוסיפה על דימוי תיאורי זה חלוקה של הנפש לחמישה חלקים: נר"נחי -דהיינו נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.

שמות אלה מבוססים על לשון המקרא וכל אחד מחלקי הנפש אחראי על תפקוד אחר מהמופשט ועד המוחש. ראו פירוט בספרם של ישעיה תשבי ופישל לחובר, משנת הזוהר, א-ב, בחלק אשר דן בתורת הנפש וראו הערך תורת הנפש בלקסיקון לתרבות יהודית בעריכת פול מנדס פלור אברהם שפירא וארתור כהן, שמפרט את התפיסות השונות של הנפש במסורת היהודית. חלוקה זו כמו כל חלוקה אחרת של חלקי רוח האדם היא ספרותית פיוטית וממילא אין לה תוקף מדעי אלא היא ביטוי לאימת האדם מפני סופיותו של המות וביטוי לתקוותו לקיום על חושי שבו יהיה המשך אינסופי לקיומו הסופי. אין טעם לנסות למצוא אימות מדעי לתורות קבליות ולדלות מהן מידע על קיום שלאחר המות שכן כוחן ביופיין הספרותי ובעמקותן היוצרת המגלה את מעמקי רוח האדם ואת חירות היצירה שמעניקה נפש האדם, ומעניקות רוחו ונשמתו ואילו ניסיון ללמוד מהן פיסיקה וביולוגיה איננו במקומו. הקבלה ותור הנפש שלה כמו שאר היצירה הדימיונית האנושית העוסקת במורכבות החוויה האנושית חוקרת את רוחו של האדם , את תקוותיו וכיסופיו את רעיונותיו ויצירתו, את דמיונו וחירותו, את פחדיו ומעצוריו, ואילו המדע חוקר את מה שהאדם לא יצר, אלא את מה שנוצר בלעדיו בידי הבורא או בידי הטבע, דהיינו חוקי הטבע ומופעי העולם המוחש ומרכיביו הנראים לעין והסמויים מן העין. אין לבלבל בין שני התחומים אלא יש להוקיר כל אחד מהם לחוד ולהבין שהראשון שייך למה ששיקספיר אמר "מכל הפלאים כולם מופלא מכל הוא האדם" ואילו השני מעורר את דעתנו באופקיו האינסופיים הפועלים בלעדינו ואינם תלויים בנו. ראוי לאדם לחיות מתוך הכרה שזמנו מוגבל וקיומו סופי בהחלט אבל בכל רגע שהוא חי רוחו נפשו ונשמתו פועלות במרחבי היצירה והדעת שלאופקיהם אין שיעור

בברכה

פרופ' רחל אליאור.

ועדיין נשארת השאלה ללא מענה ראוי, ואשמח לקבל תשובה פשוטה של כן או"לא:

לפי תפיסת העולם הקבלית, האם ה"נפש", או כל חלק אחר מהחמישה שצויינו שיש בידי ה"גויים", נשארת לאחר המוות?

כן או לא?

אם התשובה היא כן, ניחא, שכן מדובר בהזיות אמונה בכל מקרה. אך אם התשובה היא לא, יש בכך משום משקל כנגד טענות רבות של המחזירים בתשובה בימינו, וזאת מתוך תפיסת העולם *שלהם* ותוך משחק במגרש *שלהם*.

זהו דבר שדעת אמת מייטיבה לעשות.

בברכה,

ליאור הלפרין

הרוח או הנפש או הנשמה היא נצחית ועל כן היא נשארת אחרי המות.

הקבלה עוסקת בנפשותיהם של יהודים ובתורתם של יהודים ולא של בני דתות אחרות

אומנם בין אלפי הדפים של הספרות הקבלית יש גם דברים כאלה כמו של ויטאל בספר 'עץ חיים' (היכל אבי"ע, שער הקליפות פ"ב): "נמצא כי ישראל יש להן נר"ן (– נפש, רוח, נשמה) מהקדושה… אמנם הגויים אין בהם רק בחינת נפש לבד מצד הנוקבא של הקליפות… כי הנפשות של האומות, הבאים מהקליפות הנקרא רע ולא טוב, הם נעשין בלא דעת, לכן אין בהם רוחין ונשמתין ג"כ". ויש גם נוספים. אבל הרוב המכריע של ספרות הקבלה מתיחס ליהודים ולא לגויים וכך גם תורת הנפש הקבלית.

רחל אליאור

לכבוד האלמוני שלום..הגיע הזמן ובאמת הגיע להבאיר כמה דברים בהקשר לעבודה הזרה הזו שנקראת קבלה..הקבלה שבנויה על ספירות ועל גלגוליי נשמות מקורה אינו מהעם היהודי מקורה הוא מהפתגורים שמישם נמשך להודים וכן הלאה והלאה עד ליהודים..הראשונים שדיברו על גלגוליי נשמות אלו היו הפתגורים עובדיי אלילים מובהקים וכנ"ל עד היום ההודים והנוצרים והיהודים וכנ"ל המוסלמים..במהלך ויכוחיי עם אחד מהמקובלים בדוריינו ושמו..בניהו שמואלי..ומעשה שהיה כך היה..בהיותי בירושלים חיפשתי מקום להתפלל תפילת מנחה ונכנסתי במקרה לבית כנסת למקובלים שנתן שם שיעור הרב בניהו..והוא בדיוק דיבר על נשמות האבות ועשרת השבטים שהתגלגלו בעשרה הרוגיי מלכות וכ"ו וכ"ו..ולא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו כך..אם אני מגולגל של משהוא..אז איפוא נמצא אותו אחד האם אני זה הוא ובעצם חמישה אנשים יכולים להיות אחד?ואם כן בוא נצא מנקודת הנחה שאותו אחד ירד בגילגול על משהוא מסויים נגיד גניבה שלפי הקבלה יורדים על זה בגילגול..ובשאר העבירות כביכול אותו אחד התגבר..עכשיו הוא ירד בגילגול של משהוא אחר ואותו משהוא אחר לא גונב אלא עושה מעשים אחרים שאותו אחד שזה בעצם הוא הראשון נמנע מהם והתגבר עליהם מה יהיה אז?כששוב פעם הוא יעלה לשמים??חשב אותו רב וחשב ואז הוא עונה לי שאין גלגול בעצם על כל אותו אחד אלא הניצוץ שלו וכשביקשתי שיפרק ויבאיר את תשובתו נענתי שד'ברים עמוקים הם ואין הזמן לבארם..ועל זה היינו נוהגים לומר יש צריך עיון ויש צריך עיון גדול..מה שבא אני לומר שקצת קשה לשאול על הגוי ועל כל מיניי מושגים של נפש ליהודי ולגוי הריי היהודי הוא כולו כרובו מורכב מהגוי וכשהוא מתגייר מה נכנס בו???ובפרט שכל המקור הוא מקור שאינו יהודי ורק לצעריינו נכנס אליו..ועל זה כששאלו פעם את פרופסור ליבוביץ למה הקבלה דווקא תפסה מקום כה נרחב ביהדות ולא הפילוסופיה הוא היה אוהב לענות שהאדם מטיבעו תמיד נמשך לעבודה זרה יותר מאשר לחיפוש האמת והחכמה..ואין מה להוסיף ….

בברכה יוסי.