.אני הולך לכתוב כאן מאמר ארוך וכנה והייתי שמח לעיון.
א..אין שום חובה להאמין בכל מה שכתוב בחז"ל[כמו שאמר הרמבם העניים לקדימה ולא אחורה ואם הדעת לא נותנת להאמין לדבר שהוא מהכתוב אין שום סיבה להאמין כמו שהוא לא קיבל הרבה מדיבריי הגמרא עיין ערך שדים ורוחות וחריבות העולם בסוף שנת ה6000ועוד]..בזה בעצם מסכים אני שאין דיבריי חז"ל אבסלוטים וניתנים לשינויי.
ב..האמונה באלוקים היא הכרח המציאות במובן של אמת כמו שאחד ועוד אחד שווה שתיים ולא יעלה על הדעת לשנות ולערער וגם לולא ננסה לשנות לא יעלה בידיינו זה ישאר שתיים כי זה בגדר של אמת אותו דבר אלוקים מציאותו היא אמת כי אין מצב שדבר נברא מאליו ואפילו אם ניברא מאליו יש לו משהוא שגרם לו להיברא ואז נכון שאנו ניכנסים לפלונטר מי ברא את אותו בורא[אבל זה לא סותר שיש בורא כי יש דברים שהם מעבר להבנתינו אבל זה מה יש זה לא סותר את האמת אפ"י שאינה מובנת..].
ג..חברה..כחברה עדיף שהחברה תהיה מושתתת על יסודות דתיים וכשאני אומר דתיים אני מתכוון חברתיים שניקבעו כדת..שזה אומר חברה שיויונית שלא מתיחסת למותיבים דתיים ישנים ולא ראויים או פוגעניים שהתאימו לתקופות אחרות ולזמנים אחרים..[למשל..אין מצב שאישה בחברה דתית חברתית לא תוכל להעיד..אין מצב שאדם שנטיותיו שונות לא יוכל לחיות כמו שהוא..אין מצב שהיחס לקטין או קטינה יהיו שונים עיין ערך אנוסה..ועל זה אצטט את דבריי הר"ן[אחד מהראשונים]..שאמר שפעמים שחוקיי מלך מתוקנים מדיבריי תורה ויבואו חוקי מלך ויעקרו דבריי תורה מושג מהפכני כשלעצמו..שזה אומר שכשדבר נתפס בחברה כדבר המובן מאיליו לא נוכל להילחם בזה אלא נדע איך לנווט בצורה נכונה כמו דעת הרמב"ם בסיבת הקורבנות[הקרבת קורבנות]שלשיטתו הסיבה היחידה שבניי ישראל הקריבו קורבנות זה בגלל שהיו רגילים להקריב לעבודה זרה באו חז,"ל והיטו זאת לעבודת השם ולא לאלילים..מה שאני בא לומר הוא שניצטרך כחברה לדעת להתמודד עם תופעות למיניהם לטוב ולרע..ואציין שכשאני אומר שהחוקים הם דתיים הכוונה היא שעצם ההכוונה תהיה בעצם המעשה הוא לעבוד את השם כי כחברה מורא שמיים אם לא בנימצא איש את רעהו חיים בלעוהו[אני בעצם לוקח כאן את האלוקים כפונקציה לחברה מתוקנת אבל פונקציה שקיימת ואשריו של זה שלא צריך זאת..אבל כחברה החובה ההכרחית היא לבסס אותה על אמונה שדורשת ממנו התנהגות זאת..[כמו שאמר פעם הוגה דעות אחד..אין אני רוצה להיפגש בסימטא חשוכה עם אדם שאין לו אלוקים כי ודאיי הוא לא ירחם עליי אם אפול בידייו]..שמירת המצוות..פה יש מקום להרבה ויכוח ואנסה לסדר העיניינים..מצוות שקיבלנו במסורת מהותית לעם..[כמו ברית מילה שבת במובנים יותר מודרנים..[כמו שלמשל ברית מילה עושים היום בהרבה מקרים אצל רב רופא שמרדים המקום ולא גורם לסבל מיותר לנולד..שמירת שבת בהילכותיה הבסיסיות שנקבעו כצורה לעבודת השם במובן שלתת מנוחה לאדם וגם לשוות לו משמעות לחייו על ידיי הפסקה ממהלך החיים ומנוחה גם לטבע וגם לעצמו ומישפחתו..יום כיפור..יום שבו האדם לא ממלא ביטנו אלא חושב איך לסלוח לחבירו ולבקש סליחה ממנו ולראות איך מתקן את עצמו בשביל לתעל את החברה ממנו הוא בא ואותה הוא רוצה לקיים ובה הוא רוצה לחיות..העיקר שההכוונה תהיה לעבודת השם כי בזה האדם מקבל משמעות לעצם המעשה..קבלה של מסורות עתיקות ששימרו את החברה כחברה ונתנו לה אופק מיוחד לעומת האחרים וכנ"ל עשרת הדיברות שחלקם כבר נקטתי כיבוד אב ואם.ניאוף.[שזה אומר גילוי עריות שחברה שמיתדרדרת בזה סופה להיעלם]..עבודה זרה בכל מובן..אמונה בכל דבר זר ומוזר וביפרט עשיית טקסים לשם כך..גניבה מכל אומה וחברה..רציחה כמובן שהרוצח אין לו שום זכות לחיים..וכמובן חוקים שהכוונתם יהיה לעשות חברה מתוקנת ויפה שתהווה אור לכל אומה באשר היא..ןלסיכום כל אדם שירצה להיצטרף לאומה זו יצטרך לחתום ולהיתחייב באמנה [כמו סוג של גירות]..שמקבל הוא את דת משה המסורה וכמובן את המודרנה והשינויי שבניו הביאו לעולם..וכך באמת נהיה אור לעמינו ואחר כך לאחרים
בתודה ובברכה יוסי.
אתמצת דבריך במילים שלי:
האדם, מבחינה פסיכולוגית, על כורחו מאמין באלוהים [המשוחרר מבעיה פסיכולוגית זו אשריו וטוב לו].
ארגון חברתי במעטה "אלוהי" יפה הוא לאנשים – מורא מלכות שמיים גדול ממורא מלכות בשר ודם.
הדת, כיצירה אנושית, תקבע את הנורמות "האלוהיות" המשתנות. [זהו פרדוקס לוגי אך לא דתי – הדת סובלת סתירות].
זוהי בעצם משנתו של פרופ' ליבוביץ ז"ל.
כדי ליישם זאת צריך ציבור שיסכים לכך.
ליבוביץ היה מודע היטב שהציבור לא רק שאינו מסכים אלא בכלל לא מתעניין בסוגיית הדת והמציאות המשתנה.
יתכן ותמצא אוזן קשבת אצל הרפורמים והקונסרבטיבים…
דעתי, כפי שכתבתי לך בתשובותיי הקודמות, שתודעת האדם ובגרותו בעידן האורות יפים הם ללא פיקציה מדומיינת הבאה על כורחו של האדם מחמת פחדיו או צרכיו הפסיכולוגיים.
הנאורות הרגה את אלוהי הממסד – וטוב שכך – מעתה הוסר כתרו של מלך עולם וניתן לנתיניו.
האדם מסוגל לקחת אחריות לחייו ולארגונו החברתי ללא אלוהים כקרדום לציות.
והסר דאגה מלבך וחשש מכליותיך שמא אם אין יראת שמיים ויהרגוני. כי מורא בשר ודם גדול הוא ממורא שמיים. הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו (משנה, מסכת אבות, פרק ג, משנה ב ).
מועדים לשמחה
דעת – אמת
באהבה רבה אליך ירון ומועדים לשמחה יוסי..
אנשים דתים אומרים לפעמים דברים בכנות אמיתית, אך זו היא כנותם שלהם בלבד, ולא נכונותה של הדת. כוונתי היא לומר כי אין צורך להציג את הדת באור כנה על מנת לאשר אותה, למרות שכנות ללא ספק יש במאמרך.
עכשיו לעניינו:
א.אין שום חובה להאמין גם בתנ"ך כל עוד אין לנו ראיות שיתמכו בכך, הבעיה היא עם האמונה שלא עומדת במבחן ההיגיון ולא באמונה בדברי חז"ל ספציפית.
ב.אתה מכריח את עצמך לא להבין! מדוע שזה לא יעלה על הדעת לא להאמין באלוהים? מדוע זאת אמת שלא ניתן לערער עליה? מדוע המציאות מוכיחה את אלוהים ולא ההפך כמו הגישה אתאיסטית? מדוע הסתירה של "מי ברא את הבורא" נסתמת בחוסר הבנה? מדוע אתה חושב ש"דבר נברא מאליו" ואתה לא מתייחס אפילו ל"ברירה הטבעית" של דרווין?
לסיום אני אביא לך את המלצתו של תומאס ג'פרסון נשיאה השלישי של ארצות הברית ומחבר הכרזת העצמאות האמריקאית בנושא האלוהים:
"הטל ספק בתעוזה אף בקיומו של אלוהים, כי אם אכן היה אחד כזה, הוא יהיה חייב להעריך יותר את התבונה, מאשר את הפחד העיוור."
זאת אומרת, בדיוק כפי שציינו "דעת אמת" יש כאן אלמנט פסיכולוגי, של חוסר תעוזה, שהרי אין כל רע בהטלת ספק.
ג.אתה למעשה טוען כאן כי אתה מעוניין שהחברה תשקר שקר פומבי בדיוק כפי שחלקים מסוימים ממנה עושים גם עכשיו עם שקר ה"מדינה יהודית-דמוקרטית" שקיים אצל הציבור הדתי-לאומי. אתה מודע לכך שבעצם חלקים גדולים מחגי ישראל והמסורות הן חילוניות ולהן יש גם מנגנונים חברתיים חילוניים, רק שאלו מתקראים בשם "דת" כאשר הם למעשה מהווים ערבוביה של דת, שבט, ומוצא אתני. בכך, אתה מפספס את כל מטרת דעת אמת, וזה להחזיר את התרבות גם אל ה"מצב הבתולי" וגם להצעיד אותה מיימי הביניים אל שנות האלפיים.
עכשיו שאל את עצמך, האם לא עדיף כי המדינה תפסיק לשקר לעצמה ותהפוך למדינה חילונית בדיוק כפי שדרש ז'בוטינסקי לפני הקמת המדינה?
יום טוב
יוסי
קודם כל יש לדייק, שפינוזה אכן כפר באל של הנוצרים והיהודים(אל אישי), והוא היה פנתאיסט. דרווין גם כן כפר באותו אל, והוא היה אגנוסטי. שניהם היו אנשים חופשיים בדיעותיהם, והם כפרו בדת.
ב.כפי ש"דעת אמת" אמרו, האמונה באלוהים באה מהשתוממות והיא לא רציונאלית, ולכן אין טעם לדבר על ה"פלפולים המטופשים" של ריצ'ארד דוקינס אלא פשוט להגיד בכנות כי האמונה באלוהים היא לא הגיונית, גם אם אתה מאמין באלוהים(כפי שעשה ישעיהו לייבוביץ').
ג. הפרדת דת ומדינה משמע ביטול חקיקה דתית, אבל גם שינוי דברים כמו שעשו הקונסרבטיביים זה דבר חשוב. זאת אומרת, שינוי החקיקה לאדם הדתי, לא למדינה. מדינה זה דבר חילוני, היא לא צריכה להיות מבוססת על דת או להפלות חילונים.
ד.אני חושב שזה חשוב לכל אומה לשמור על הייחוד שלה, אבל לא צריך להיות שום קשר לאלוהים, כיוון שצריך שיהיה שיוויון ואתאיסטים לא ירגישו מופלים.
בקשר למה שלייבוביץ' אמר, לא מעט הוגים דתיים טענו טענות דומות על ההומניזם, אבל אני אישית לא רואה כיצד אושר, תבונה, וטיפוח יכולותיהם של בני האדם יכולים לגרום לפאשיזם, אבל אני יכול להבין מאיזו נקודה הוא חשב מבחינה דתית.
לא שזה משנה מבחינת העמדה שלי, מבחינתי צריכה להיות חברה הומניסטית-חילונית ולא חברה הומניסטית, כי לפחות 40 אחוז מהחברה הישראלית פחות או יותר נמצאים בקטיגוריה של "הומניסטים-חילונים", להבדיל מהומניסטים שהם מיעוט.
יום טוב
יוסי.