שלום פלורי,

שאלתך מייצגת את הציבור הישראלי, שהפחד מניעו ולא שיקול דעת אמיתי.

אתמקד בתשובתי, בנושא הפחד מאובדן הזהות היהודית שמערכת החינוך הכללית (חילונית) "הצליחה" להטמיע בלב הנוער, כאילו ללא הגדרה דתית אנחנו מאבדים זהותנו לדעת.

ראשית אביא מגדולי ישראל, שהפחד לא היה נחלתם, שסברו שטוב וראוי להפריד דת ממדינה:

שמואל יוסף עגנון מגדולי הסופרים העברים בעת החדשה, המעיד על עצמו: "אנכי את שלומי אמוני ישראל, ששלמים ונאמנים לתורה, כפי שפירשוה חז"ל ונקבעו בשולחן ערוך", כתב בנושא זה כך: "דת ומדינה לעת עתה הן כשתי שכנות שאינן נוחות זו לזו".

פרופ' ישעיהו ליבוביץ, נלחם רבות למען הפרדת הדת מהמדינה מתוך אינטרס דתי: "הפרדת הדת והמדינה נעשתה הכרח חיוני לעצם קיומה של דת ישראל".

משמע, מי שזהותו מובחנת וברורה אינו זקוק לאסמכתאות ממנגנון שלטוני (מבלי לכלול את האינטנרסנטים הדתיים שכסף ושררה הוא בראש מעיינם).

הציבור החילוני עדיין לא גיבש עמדה נחרצת, מובחנת וברורה לשאלת זהותו היהודית.

אין ספק שזהו תהליך טבעי, להיות מבולבל ונבוך, לאור ההיסטוריה והעבר הדתי.

אך במו ידינו הבאנו עצמנו למציאות חדשה זו ועלינו להתמודד עמה.

אנחנו, אימותנו ואבותינו איננו דתיים. זו הכרעה מובחנת וברורה עבורנו.

מבסיס מציאות זו, שאיננו דתיים, עלינו להגדיר זהותנו ולגבש עמדה עבורה (לתת דרור לזהות להתגבש מבלי להגדירה, גם היא עמדה ברורה).

אך כל זמן שדת ומדינה תחת קורת גג אחת, צרות הן זו לזו: הדת מחבלת בניהול עצמאי של המדינה והמדינה מחבלת בניהול עצמאי של הדת לבסוף נמצא עצמנו קרחים מזה ומזה.

ראי בעצמך את הבלבול, את מגדירה עצמך אתיאיסטית יהודייה ואף על פי כן את מבטאת פחד מפני אובדן הזהות היהודית לולא שתקבלי תמיכה מגוף דתי. עד היכן הפחד מוליך אותך שולל יעיד יחס הדת אלייך כאתיאיסטית. מבחינה דתית הגדרת היהודי היא הגדרה שבטית ביולוגית; הנולד לאם יהודייה. והיום, מבחינה דתית רוב העם היהודי הוא עבריין, פושע ורשע. וכי איזו אומה מוזרה זו שמגדירה עצמה, באופן עקרוני, כאומה שרוב אנשיה עבריינים? האין זה מגוחך בעינייך?

ראי את הכשל שבדברייך: "כי הרי אם יפרידו דת ומדינה לא יהיה יותר מי שיגדיר מיהו יהודי. אז איך ישמרו על הצביון היהודי?".

ברור שהנולד למציאות שהדת מגדירה את היהודי, יפחד שמא אם נפריד את הדת זהותו תתערער.

וזהו המילכוד, מחנכים אותנו לדבר ואנחנו בנפשנו חרדים לאובדנו.

אך אם תתבונני היטב ותדמייני בנפשך, שדת ומדינה ייפרדו זו מזו ולא יתקרבו זו אל זו הרי שהחילונים יאלצו לגבש לעצמם זהות ללא תלות בדתיים וללא פחד מהגדרה דתית.

הרי שהנולד למציאות זו, לא יעלה בדעתו לחשוש מפני אובדן זהותו כשדת ומדינה מופרדים.

זהותו היהודית ברורה ללא תלות בדת ואפילו בניגוד לדת.

איני רוצה להיכנס לפרטים של זהות קולקטיבית, שהיא מלאכת מחשבת מרתקת בימים מודרניים.

אך ברור, כצעד ראשון להפיג את הפחד מאובדן הזהות, הוא הפרדת דת ומדינה. צעד זה יאלץ את הציבור לקחת אחריות לזהותם היהודית המתחדשת ולא להשליך אותה על מי שמתייחסים אליהם כעבריינים ופושעים.

לסיום אציין שתהליך זה, של זהות יהודית חילונית, קורה גם היום שדת ומדינה יונקות זו מזו.

המציאות, הרצון והתשוקה לזהות חילונית גוברים על המכשולים שמערימה המדינה היונקת מהדת.

קמים קהילות חילוניות, בתי מדרש חילונים, מאמרים וספרים אודות הזהות היהודית החילונית וכאלה רבים צצים חדשות לבקרים. דעת-אמת היא לבנה חשובה מאוד בגיבוש תהליך זה.

בברכת חג שמח

דעת – אמת