פעם אמרתי לידידה (חרדית) אם ההיתי יודע ומקבל הוכחה של 100% ב100% שכול התורה הגמרה שכר ועונש היא המצאה אנושית ולא אמיתית ההיתי אולי אדם מאוד מאושר שמרגיש עכשיו חופשי משוחרר ויכול לעשות הכול בלי הפחד מגהנום. אבל הפחד הזה אני נושא אותו בליבי הפחד שאחרי 120(בבריאות שלמה)הגיעה לשמיים והקבל גהנום. הפחד מהעונש של פגימה של הזרע הירהורי מחשבות אי קיום המצוות כול זה גורם לי לפחד מגהנום. ידידי גם לי עלו השארות וחשדות שהכתוב הוא יצירה אנושית אני ובת מישפחה מדברים על זה המון ואף הגענו למסקנות קטנות שאולי זה נכון. וגם ידידי אני קורא פה את השאלות ותשובות נותנים לי להירהורי אמונה אבל כול זה לא משחרר אותי מגהנום.
הסיים בדבר קטן על חיי, יש לי ידידה גדול ממני בערך ב9 שנים וההינו בחוויה רגשית סוערת בעוצמה קמתי ואמרתי לה די די אני פוחד מגהנום זה קרה עוד פעם אולי פעמיים כול טוב,
אלון
השחרור מהפחד הוא תהליך של התבוננות והפנמה, משום שהשכל מקדים את הנפש בנושא הפחד.
כשהאדם מכיר את מקור הפחד קל לו להפיג אותו מלבו.
לדוגמה: בעבר לא ידעו את מקור הרעמים והברקים ותמיד אי הידיעה גורמת לפחד. לכן חז"ל סברו שאלוהים יצר רעמים כדי שיפחדו מפניו ויישרו אורחותיהם: "
"לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: 'וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו'" (ברכות נט ע"א). בזמנינו שברור לכל שאירועים טבעיים מקורם בטבע והם אדישים למעשה בני אדם אין פחד מרעמים.
כיוצא בו, בעבר לא ידעו את סיבת רעידות האדמה ולכן תלו זאת במעשה נקם של אלוהים על הומוסקסואלים כדברי חז"ל: "אמר רבי אחא בעוון משכב זכור. אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש" (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט, דף יג).
היום שברור שרעידת אדמה מקורה מהטבע עצמו והוא אדיש למעשה בני אדם לכן הומוסקסואלים אינם מפחדים.
אך אנשי הדת, שכל מרצם משקיעים בהפחדות כדי לשלוט על הנפשות, לא מרפים ידם לנוכח קידמת המדע, והם מפליגים לנסתר: למקום שהמדע לא מתכוון להתעסק – גיהנום.
וכאן עליך להתבונן בדרך ההקשה כשם שהתבדו בהפחדתם מאירועי הטבע כך גם בהזיותיהם והפלגתם לנסתר.
למעשה ככל שתתבונן בדברינו באתר תגלה שהכל הם בדו מלבם ולכן טעו.
כשהתורה מבטיחה שכר למכבד את אביו ואמו – "למען יאריכון ימיך" – והמציאות מראה ההפך הם מרחיקים את השכר לעולם הבא.
כמה אמיצי כוח גילו תרמית זו של הרבנים והודו בפה מלא שדרכם לבדות סכנות כדי להפחיד את הבריות, כדברי אבן עזרא: "יש מהגאונים אמרו כי לא נחש ביעקב אלא הקדמונים אמרו אלה הדברים להפחיד בני אדם שייראו מאת השם יתברך וישובו ".
נסה להתבונן בהמצאותיהם במקומות שהנפש שלך כבר לא מפוחדת ומשם תקיש למקומות שיש לך בהם חרדות.
לדוגמה.
יתכן ואינך כורע באומרך "מודים" בתפילה ואינך חרד מכך. למרות שחז"ל הפחידו את מאמיניהם באומרם: שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש; והני מילי [במה דברים אמורים] דלא כרע במודים".
ממקרה זה תקיש להפחדותיהם בדבר זרע לבטלה. כלומר, מפחידים אותך שלא תהיה מאושר.
בברכה
דעת – אמת
אנו קוראים לך ולכל אדם באשר הוא, לבחון את המציאות בעיניים מפוקחות ולהחליט על סמך ידע ועל סמך עובדות, ולא על סמך הרגש. אל תתן לעננים האדומים של הפחד או לערפל הורדרד של החמימות והנחמה שמספקת לעיתים המסגרת הדתית להעיב על הראציונל שלך ועל שיקול דעתך. ולמרות שאנו באתר מקבלים (בהסתייגות מה) את זה שישנם אנשים שאינם מאמינים שמנהלים אורח חיים דתי בין אם מסיבות משפחתיות-חברתיות או מסיבות אחרות, וטוב להם ונוח להם כך יותר – אנו בפרוש מגנים את המחשבה של דביקה בדת רק בגלל פחד מעונש, נוסך ההימור של פסקל.
אני אישית משוכנע שאם רק תקדיש לדבר מחשבה ואם תהיה כנה וביקורתי כשאתה חוקר את מושא האמונה, תגיע למסקנה שאינה שונה מזו שאנו הגענו אליה: שהדת שגויה. וברגע שאתה מבין שהדת שגויה, ממילא ערימת ההפחדות שבדו אנשי הדת כאמצעי לשמר אותה, נופלת יחד איתה. גוג ומגוג, גיהנום, just name it. הם כולם אמצעי שימור של הדת, והם נמצאים שם בדיוק למטרה הזאת: להפחיד את המאמינים כך שישארו על "דרך הישר".
הגיהנום הוא בראש ובראשונה אמצעי שליטה. שרידותה של דת תלויה ישירות ברמת האטרקטיביות שלה ויכולת השימור שלה, ואם החלק של גן העדן הוא הצד האטרקטיבי, אזי הפחדות הגיהנום הם החלק המשמר. ככל שתתאר את עונשם של החוטאים בצורה נוראה יותר, כך אנשים יפחדו יותר מלחטוא, ואם ה"חטא" שבגינו זוכים לגיהנום הוא אי ההליכה בדרך שהתוו חז"ל, אזי נמצא שהאיום הזה הינו יעיל ביותר לשמירת הכוח בידי המחזיקים בו.
"מחב"תים (מחזירים בתשובה) מסויימים הולכים לכיוון הרגש באופן מופגן. גוג ומגוג מתקרב, הצל את נשמתך. הפחדות מאש הגיהינום. אני לא מזלזל בהרגשה. זה באמת באמת מפחיד. אבל זה מה שזה – הפחדות ותו לא – בסך הכל עוד שיטה של מניפולציה רגשית. כאן פעם נוספת באה הקריאה להעדפת התבונה על הרגש: אם הגיהינום היה מקום שסביר שהוא אכן קיים, הרי שדי היה שהשהיה בו תלווה בחוסר-נוחות קל עד בינוני כדי להרתיע אנשים מפניו. הסיבה שהגיהינום מתואר כמקום מפחיד ומבעית ונורא מעבר לכל פרופורציה, היא כי זו הקונטרה היחידה שהוא יכול לתת כנגד חוסר-הסבירות הענקי לעצם קיומו."
תחשוב על זה.
בברכה,
ליאור הלפרין