שלום קובי,

סיפורי בדים של ניסים היא תופעה מקובלת מאוד ולזה היהודים דווקא מסכימים.

הרי כל הניסים שמספרים הנוצרים ואחריהם המוסלמים היהודים דוחים במחי יד.

שלא להזכיר את הנפלאות שסיפרו העמים בתקופת המקרא.

אתן לך דוגמה מנס הכתוב במקרא וממנו תקיש כפרט המלמד על הכלל.

יהושע נלחם נגד מלכי אמורי וכדי להשלים את הנקמה באויביו ביקש להעמיד את השמש, כדי שיאור האור זמן הנדרש לנקום באויבים טרם יחשיך. ואלוהים ביצע את בקשתו כי כך כתוב:

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע, י; 13).

אומנם מספרי הסיפורים לא ידעו שהיום והלילה תלויים בסיבוב כדור הארץ סביב "צירו" לכן המציאו סיפור שהשמש עמדה בחושבם שהשמש חגה סביב הארץ בכל יום כפי שהסביר פרשן המקרא:

"כלומר שיעמוד גלגל השמש במקומו ולא ירוץ כמשפטו" (רד"ק, יהושע, פרק י, פסוק יב).

חשוב בעצמך, האם היה נס כזה "שהשמש דום". הרי לצורך זה אלוהים היה צריך להפסיק את סיבוב כדור הארץ – וצריך לשאול פיזקאים מה משמעות "הבלימה" ואחריה שוב תאוצה. מעניין גם מה קרה עם תושבי כדור הארץ בצד השני שלהם החושך דום. ואצלם לא סיפרו מספרי הסיפורים על לילה ארוך.

ראה עוד, כיצד רבותיך (עבודה זרה כה ע"א) דנים והוזים כמה בדיוק השמש עמדה ומה היה מסלולה במשך יום זה.

אחד אומר: השמש זרחה בבוקר כהרגלה במשך שש שעות ראשונות של היום, עמדה "דום" שש שעות ושוב המשיכה להלך, שש שעות נוספות כהרגלה, ושוב עמדה "דום שש שעות. כלומר השמש האירה במשך 24 שעות.

האחר אומר: השמש זרחה בבוקר כהרגלה במשך שש שעות ראשונות של היום ועמדה דום 12 שעות, שוב המשיכה להלך שש שעות כדרכה ושוב עמדה 12 שעות. כלומר, השמש האירה 36 שעות.

השלישי אומר: השמש זרחה בבוקר כהרגלה במשך שש שעות ראשונות של היום, ועמדה "דום" 12 שעות, ושוב המשיכה שש שעות נוספות כדרכה, ועמדה שוב "דום" במשך 24 שעות. כלומר, השמש האירה 48 שעות.

איש איש ואמונתו איש איש וגחמתו איש איש וספורי בדיו.

בברכה

דעת – אמת

קובי שלום.

אני חייב לציין שהטענה שלך מוזרה, הרי דווקא הניסים בתורה הם אלו שמערערים לגמרי את אמינותה כמקור היסטורי.

במקום להכביר מילים אני מצרף קישור מאתר עמותת 'חופש'

שמסביר את האיוולת שמאחורי סיפור המבול כפי שהוא מסופר בתורה :

http://www.hofesh.org.il/articles/logic/flood-math.html

עדו

שלום קובי.

להזכירך מספר סיפורי ניסים נוספים:

בנותיו של הכהן הגדול אניוס שינו כל דבר שרצו לחיטה, ליין או לשמן. אתלידה, בתו של מרקוריוס, הוחזרה לחיים כמה פעמים. אסקופליוס החיה את היפולטיוס. הרקולס גרר את אלקסטיס מעולם המוות. הרס חזר לעולם לאחר שהייה של שבועיים באביס. רומולוס ורמולוס נולדו לבתולה וסטילית וינקו חלב זאבה. הפלדיום נפל משמים בעיר טרויה. השיער של ברניקי הפך למערכת כוכבים. וישנו שינה צורתו לגרזן וטבח בכל מעמד הלוחמים של הודו…

תן לי שם של עם אחד שאינו טוען לנפלאות מדהימות.

בייחוד כאשר מקור האגדות על אותם הפלאות בתקופה בה מעטים ידעו קרוא וכתוב.

בברכה,

ליאור הלפרין

שלום דעת אמת,

אבל התגלות אלוהים הייתה לעיני כל ישראל.

לא נראה לי שיצליחו לעבוד על ציבור גדול.

קובי

שלום קובי,

לא בכדי הבאתי את "הנס" של שמש בגבעון דום, כי זהו נס האמור להיות נראה ומורגש כבל עם ועולם. גם התושבים שמצדו השני של כדור הארץ היו צריכים להבחין בו – ולא דובים ולא יער.

כדי לחזק את התופעה, שהמאמינים בודים ניסים כדי לחזק את הפתיים, אביא בפניך את המשך הגמרא דלעיל (עבודה זרה כה ע"א):

לדעתם הנס, שהשמש עצרה מלכת, נעשה גם לנקדימון בן גוריון (חי בשלהי בית שני). ומהיכן הם יודעים זאת? חז"ל משיבים: "גמרא" כלומר כך קיבלו מרבותיהם סיפור הנס שנעשה לנקדימון (הסיפור מופיע בתענית יט ע"ב).

משמע, סיפור "נס" שעצרה השמש מלכת בזמן קרוב לחורבן בית שני אמור היה להיוודע לעולם כולו – אף על-פי כן מספרי הניסים לא נרתעים לדווח על הבליהם.

כדי לחזק את הניסים המומצאים בידי מאמיני השווא אוסיף שלדעת חז"ל גם למשה עצרה השמש מלכת. ומניין להם? מפלפולי סרק שהוגים מלבם!

הם השתמשו באחת המידות שנדרשת התורה – גזירה שווה.

יהוה אמר למשה:

"הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים" (דברים, ב; 25).

וליהושע אמר

"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (יהושע, ג; 7) "אחל" נאמר במשה ו"אחל" נאמר ביהושע כשם שהשמש עמדה ליהושע כך עמדה למשה.

חכם אחר למד ממשמעות הפסוק עצמו: "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיך"ָ

אימתי רגזו העמים? כשעמדה לו חמה למשה!

זה מזכיר את הבדיחה ה"דוסית": מניין לחבישת כיפה מהתורה? כי כתוב: "ויצא יעקב חרן" וכי כיצד יצא? על כורחך עם כיפה יצא.

כך יושבים מאמיני השווא בבתי התפלות שלהם ומתפלפלים –מקשים ומפרקים – כאילו שעשוע תמידי היא אמונתם.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   שלום קובי.

ועל מה ולמה נדמה לך שדרוש שמעשה הר סיני הינו תרמית שבה "עבדו על עם שלם", ולא שהינו בפשטות מה שהוא: אגדת עם.

במכתבי הקודם הזכרתי כמה מאורעות שגם הם אירעו בפני "עם שלם".

הפלאדיום שנפל מן השמים בטרויה, למשל. פלאדיום היה הכינוי לפסלה של אתנה, אלת החוכמה היוונית, שלפי האגדה שמר על העיר טרויה כל עוד נשמר בעצמו מכל פגע. תושבי טרויה כולם היו "עדים" למאורע.

מה, אפשר לעבוד על הטרויאנים כולם?

החברה בהודו מחולקת לפי מעמדות: מעמד הכוהנים, מעמד הואסילים, מעמד הלוחמים ומעמד הטמאים. מעמד הלוחמים בהודו נקרא קשטרייה, ועל פי ספרי הקודש ההינדים, כאשר הללו הלוחמים השטלתו על העולם ואף על מעמד הכהונה הברהמיני, האל וישנו בכבודו ובעצמו הופיע, שינה את צורתו לפאראשוראמה – גרזן – וטבח בכולם כמעט עד כדי הכחדה. מדובר בעשרות אלפי ומאות אלפי לוחמים! עדים לאירוע, לכאורה, היו כל תושבי הודו, כהנים , ואסילים וטמאים כאחד, שלא לדבר על צאצאי הלוחמים הטבוחים שהוריהם לא שבו עוד הביתה לאחר גזר דין אלוהי.

מה, אפשר לשקר לבני העם ההודי כולו?

תבין ידידי: איש לא שיקר לאף אחד. זו אגדה וזו אגדה וזו אגדה. וכך יש להתייחס לכולם.

אגב, אני חושב שיהיה מעניין בעבורך לקרוא את המאמר שפרסמתי בחופש הדן בדבר הזה מזווית קצת אחרת: "מה באמת ראו בני ישראל במעמד הר סיני?"

http://www.hofesh.org.il/freeclass/pirkei_tanach/sinai/sinai_mount.html

בברכה,

ליאור הלפרין