15 שנים • Anon השבוע דיברתי עם חבר בנושא האמונה. הדברים נגמרו בצורה שלא היה לי הרבה מה להגיד.
הוא טוען שהמדע כמו דת, נתון לאמונתו של האדם. זאת אומרת – המדע בנוי כולו על אקסיומות, והאמונה שלי במדע נובעת מהבחירה שלי להאמין בו. בסופו של דבר הכל סובייקטיבי וכל אחד יכול לבחור לעצמו במה להאמין.
כל דבר שניסיתי להגיד על ראיות או דברים אחרים, נופנף בטענה שזו הראיה הסובייקטיבית שלי, והוא מצידו יכול להגיד שלראיות האלה אין שום משמעות.
אני רוצה להדגיש שהוא מוכן לקבל את המדע ודברים כמו האבולוציה, אך הוא באמת ובתמים מאמין שהכל נובע מאקסיומות והמדע הוא אמונה כמו הדת.
עד כמה שאני יודע ומבין שהדברים הם ממש לא ככה, לא ידעתי איך להסביר לו את זה בצורה מניחה את הדעת.
אני מבקש שתכתבו לי תשובה מפורטת על הטענות שלו.
בתודה רבה,
מוטי.
צוות
אנשי אמונה, שמקורה בהתפעלות הנפש, אוהבים לנופף בדעות פילוסופים, לקחת מקצת מדבריהם ולבלבל עצמם ואחרים.
הפילוסופיה של העת החדשה יודעת להודות שהכרת האדם ותפיסתו אינה בהכרח משקפת את "האמת האבסולוטית" או את המציאות "האמיתית".
לכן הפילוסוף קרל פופר הגדיר מהי תיאוריה מדעית ולא מהו מדע.
אנו כבני אדם יכולים להתייחס לתיאוריה שאנחנו כבני אדם הגינו ולא אל המדע כפי שהוא באמת מוצג מחוצה לנו. תיאוריה מדעית מוגדרת ככזאת רק אם ניתנת להפרכה. כלומר בגוף התיאוריה ניתן מצב ואפשרות להפרכה שאם יתקיים, התיאוריה מתבטלת.
וזהו ההבדל הגדול בין תיאוריה מדעית לתיאוריה אמונית.
האמונה מעצם טבעה אינה ניתנת להפרכה משום שהמאמין מראש קובע שזאת האמת וכל הפרכה שתטען יגיב בדברים הפורחים באוויר: יברח לנסתרות ולעמקים או כמו שחברך אומר "הכל סובייקטיבי".
צריך להבחין בין דעות מובחנות וברורות המושתתות על הניסיון והתבונה – אף אם היא בסופו של דבר סובייקטיבית בעיני האדם המתבונן והמתצפת – לבין גחמות הבל שהניסיון והתבונה מראים ההפך.
וכי אדם שיטען באמונה עמוקה ותמימה שהיפופוטם חד קרן המסתתר בעבות הסוונה שבג'ונגלים משגיח על הבריות ומי שאינו מאמין בו יבוא ההיפופוטם ויגח בו ביום מן הימים. האם יש לתיאוריה אמונית זו משקל כמו לתיאוריית היחסות של איינשטיין או לתיאוריית החוקים הפיזיקליים שאנשי מחקר מעלים על נס כדי להסביר יחסי גומלים בתופעות טבע?
חלק מהתבונה והשכל הישר לדעת להבחין בין ידיעה ברורה יותר לידיעה שאין לה ביסוס.
גם בעולמנו "הסובייקטיבי" יש ידיעות מובחנות וידיעות הבל הגובלות בשגעון.
חשוב בעצמך, האם יתכן להשוות אמונה שהתבונה והניסיון סותרים אותה לבין תיאוריה מדעית שהתבונה והניסיון מאששים אותה? והמשווה בניהם למשוגע יחשב.
בברכה
דעת – אמת
האמונות שלנו, הן רבות ומגוונות ורובן סובייקטיביות במידה כזאת או אחרת, אבל המדע בהגדרתו איננו מבוסס על אמונה אלא על היגיון.
אם הוא חושב שהמדע מבוסס על אמונה אז כנראה שהוא לא יודע על מה הוא מדבר או שהוא ספוג בתעמולה אנטי-מדעית.
והתעמולה האנטי-מדעית של הציבור הפנדמנטליסטי(אורתודוקסים וחרדים) צריכה להרעיד את אמות הסיפים של כל מדען ישראלי באשר הוא מדען החוקר לחיפוש אחר האמת.
התעמולה הזאת מהווה סכנה אסטרטגית למדע בישראל ולחינוך למדע בישראל, ואני בטוח כי אם המדענים החילונים יתארגנו ויתאגדו הם יוכלו לטפל בבעיה.
יום טוב
שלום מוטי,
אני חושב שאתה מערבב פו שני מושגים שונים לחלוטין, אמונה ותבונה.
כל אדם אנוס לחשוב ע"פ התבונה ואין הוא בין חורין להתעלם ממסקנות מדעיות שהוסקו ע"פ התבונה. אם יעשה כן מן המשוגעים ייחשב.
כל אדם שעוסק במדע יודע את ההבדל בין תיאוריה מדעית לבין תצפית מדעית. תיאוריות מדעיות עלולות להתחלף ולהתעדכן; לעומת זאת, תצפיות מדעיות שרירות וקיימות לעולם.
* כדור הארץ הוא עגול וסובב על צירו – זוהי תצפית מדעית וכל אדם וכל תיאוריה מדעית צריכים לקבל זאת כנתון. מי שלא יקבל מן המשוגעים ייחשב.
* למרות הכתוב בתורה, השפן והארנבת אינם מעלים גירה – זוהי תצפית מדעית על מערכת העיכול ואופן העיכול של חיות אלו, מי שלא ייקבל זאת מן המשוגעים ייחשב.
* למרות הכתוב במסכת חולין, קנה הנשימה של הפרה אינו מגיע ללב ולכבד אלא מתפצל רק לשני חלקים : אחד לריאה הימנית ואחד לריאה השמאלית – זוהי תצפית מדעית ומי שלא ייקבל זאת מן המשוגעים ייחשב.
וכו' ……
לעומת זאת תיאוריות מדעיות הן הנחות מסיומות שהמדע מנסה להיאחז בהם בשביל להסביר חלק מהפונקציות שבטבע – אם המדע הגיע למסקנה שהתיאוריה לא מסבירה נכונה את המציאות הוא ישנה אותה או יעדכנה. אבל אין קשר בין תיאוריה מדעית לבין תצפית מדעית.
ההבדל בין תיאוריה מדעית לתצפית מדעית הוא כלל בסיסי הידוע לכל בר בי רב החוקר את ענייני המציאות.
מוטי – חבר אדיאולוגי של דעת אמת
אני מבין שיש לך חברים שסוברים שהמדע הוא אקסיומה, כלומר אולי נכון ואולי לא נכון.
הייתי ממליץ לך לבקש מחבריך לבדוק מספר אקסיומות מדעיות:
1. האם אש שורפת, המלץ לידידך להצית את עצמו באש. אולי האש לא תשרוף אותו? הרי זו אקסיומה!
2. כנ"ל לגבי להכניס את הראש מתחת למים למספר דקות.
3. כנ"ל לגבי קפיצה מהגג. אולי כוח המשיכה לא ימשוך את ידידך מטה, הרי זו אקסיומה בלבד!
לגבי מי שהזכיר את השפן והארנבת, יש מדרש שאומר שהגמל הוא היחיד שמעלה גירה ולא מפריס פרסה, לאחר שגילו תכונה זו גם אצל האלפקה והלמה, נתנו הרבנים תשובה שיש מוסכמה חברתית (לא זאולוגית) לפיה מדובר באותה משפחה.
דא עקא שלאחרונה גיליתי שתכונה זו קיימת גם אצל הקנגרו. מעתה אל תאמר קנגרו, אמור "הגמל המקפץ"…
אלי
מטוס טס על פי חוקי הטבע (שניסחו גאוני מדעי הפיזיקה והטבע וביניהם איזיק ניוטון זי"עא) ) ולא בגין תפילת הדרך.
בזה מאמין גם הרב עובדיה יוסף.!
,מעולם לא ראיתי דתי טס על מחצלת משום אמונתו ב"אקסיומת השטיח המעופף."..)
תודה.
ישראל