שלום אורית,

תופעה מוזרה זו מצויה היא לרוב בקרב הבריות; לדבוק בכל מחיר בדברים שאינם מתקבלים על הדעת.

ובנושא הרפואה הוא בולט במיוחד.

ההסבר שמניח את דעתי בתופעה זו, כך נראה לי, הוא הפחד שמוביל לשיגיונות אלו.

כשלאדם מאמין מתקלקלת המכונית הוא הולך לבעל מקצוע המבין במבנה הרכב ותקלותיו, במקרה זה הוא אינו שואל את הרב ואינו מתייעץ אתו וכי מה לרב ולתקלות רכב. אם כך, מדוע הולכים הם לרב כשמדובר בבעיה גופנית של האדם? מדוע אין הולכים לבעל מקצוע הבקי במבנה גוף האדם ומחלותיו, רופא? התשובה לכך הפחד!!! האדם, משום מה, מאמין, או רוצה להאמין שחייו מתנהלים בהשגחה ואין מקרה לקורותיו, וכשהוא חולה מיד יסבור שיש סיבה נוספת, מעבר לחיידק המזהם, שגרם למחלה (מה שלא חל על המכונית המתקלקלת). הגורם הנסתר הזה, גורם לחששות ולפחדים המריצים את האנשים לרבנים, שלדעתם הם מכירים את הגורם הנסתר למחלות. ואף שהרבנים, על-פי רוב ישלחו את החולה לרופא, עצם המלצתו מרגיעה את הפחד המתרוצץ בנפש החולה. למעשה הרצון באמונה שחיי האדם מנוהלים ומושגחים, ואינם מקריים, יוצרים משהו מסתורי המנהל את חיי האדם. אם כך כשנוצרת בעיה כמו מחלה, מיד היא מושלכת לגורם הנסתר (אלוהים) והוא תמיד מפחיד כי אין המאמינים יודעים את סיבותיו של אלוהים ואי הידיעה אין כמוה כגורם המפחיד.

נסכם זאת כך: האדם רוצה להאמין שחייו תחת פיקוח (אלוהים). כשיש מחלה, אינם יודעים מדוע המפקח עשה זאת, אי הידיעה גורמת לפחד והפחד גורם לביטול הדעת והתבונה.

מחלות ורפואות ממחישות ביתר שאת את האבסורד בנוהג של המאמינים.

מצד אחד הם מאמינים שחכמי התלמוד בכוחם להחיות מתים ומצד שני כל מה שהציעו בענייני רפואות בטל ומבוטל, ובכל זאת מתדפקים בדלתות רבנים.

לדוגמה, חכמי התלמוד מציעים רפואה למי שהכישו נחש: שיביא עובר של אתון לבנה ויושיבה עליו , בתנאי שהאתון לא נמצאה טריפה (שבת קט ע"ב). הצעה נוספת לרפואה מפני הכשת נחש: לשחוט תרנגולת ולהניחה על מקום ההכשה ומותר לשוחטה אפילו ביום שבת כי פיקוח נפש דוחה שבת (יומא פג ע"ב).

היום גם המאמינים אינם מתייחסים ברצינות לרפואות גדולי חכמיהם ואף על-פי כן הולכים לרבנים בזמננו שמודים הם שדעתם, חכמתם וצדיקותם קטנה מקודמיהם.

והדבר משעשע ומביך שאדם מאמין בזמננו, אם יכישו נחש, לא ישחוט אתון לבנה כדעת רבותיו מתקופת התלמוד,שהוא מעריץ מאוד, אך ירים טלפון לרבו שישיא לו עצה כלומר שירגיע את פחדיו.

ראי עוד בתשובה: "השתנו הטבעים מתקופת חז"ל".

בברכה

דעת – אמת

כמתמחה ברפואת נשים אני נתקל פעמים רבות בזוגות דתיים (בעיקר חוב"ת) שמתייעצים עם רב לפני כל החלטה הקשורה בתהליך הלידה, במיוחד כאשר מתגלות בעיות בהריון.

לדעתי מדובר על חוסר רצון ויכולת לקחת אחריות על עצמם וילדם – כיון שאם יקרה אסון כלשהו ירגישו אשמה נוראה, ויראו בעצמם חוטאים אשר גרמו אסון לבנם/בתם בכך שהסכימו לדעת הרופאים. תחת זאת הם מעדיפים לתת לרב את האחריות. אכן, נתקלתי כבר במקרים בהם נגרם כתוצאה מכך נזק – הדבר רק חיזק את הזוג, כביכול נעשה להם נס משמיים שהנזק לא היה גדול יותר.

איתמר

עם "ניסים" שכאלו, מי צריך נבואות זעם.

ליאור הלפרין