שלום עמיאל

אין בין דת יהודית לנצרות והאיסלאם אלא מלחמת כבוד ושררה.

שלושתם מדברים על אהבה, שמחה, גאולה וכיוצא באלה מילים ולמעשה מגלים איש כלפי רעהו שנאה ונקמה בבחינת: בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני . וכי מה ההבדל בין יהודי (דתי), מוסלמי ונוצרי אלא במלבושם ובמוסדות הדת שלהם. אם תתבונן היטב, ההמון הדתי מוכן למות למען חיזוק מוסדות דתם יותר מאשר חיזוק האחווה והאהבה – כמה משוגעים הבריות שמוסרים נפשם על התפל וזונחים את העיקר.

הנה אביא לפניך את העיקרים של שלושת הדתות ותראה עד כמה מטרתם משותפת ואינם חלוקים אלא בבסיסי השליטה והשררה. אפשר לומר שהאיסלאם הוא גרסה יהודית התואמת לתרבות תושבי חצי האי ערב (ערבים/ בדווים שחיו במאה ה- 7) והנצרות היא גירסה יהודית התואמת את תרבות החברה הרומית במאה הראשונה לספירה, והיהדות היא גירסה יהודית ליהודים השרויים בגולה ובפזורה חסרי עצמאות מדינית כמיעוט נרדף.

אציג לפניך את שלושה עשר העקרים של הרמב"ם, הקרדו (אני המאמין הנוצרי) וסורת אל-פאתחה (הפרק הפותח את הקוראן המהווה את נוסח התפילה של המוסלמי):

יהדות:

היסוד הראשון מציאות הבורא ישתבח.

והיסוד השני אחדותו יתעלה.

והיסוד השלישי שלילת הגשמות ממנו.

והיסוד הרביעי הקדמות

והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו.

והיסוד השישי הנבואה.

והיסוד השביעי נבואת משה רבינו.

והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים.

ויסוד התשיעי הבטול. והוא שזו תורת משה לא תבטל.

והיסוד האחד עשר שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה

והיסוד השנים עשר ימות המשיח,

היסוד השלשה עשר תחיית המתים (פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת סנהדרין, פרק י, משנה א)

נצרות:

"אני מאמין באל אחד, אב כל יכול אשר ברא את כל הנראה ואת כל הבלתי נראה. ובאדון אחד, ישו המשיח, בן האלוהים, יחיד לאביו, ממהותו של האב; אל מאל, אור מאור, אלוהי אמת מאלוהי אמת; נולד ולא נברא, זהה במהותו לאב ואשר על ידיו נעשה כל אשר בארץ ובשמים. ומעננו בני האדם ולמען ישועתנו ירד משמים, התגשם בבשר ונעשה אדם וביום השלישי שב לתחייה, עלה השמיימה והוא עתיד לשוב ולשפוט את החיים ואת המתים, ואני מאמין ברוח הקודש" (הקרדו – "אני מאמין" – שנוסחה בניקיאה שנת 325 לספירה).

איסלאם:

"השבח לאללה ריבון העולמים, הרחמן האהוב, מלך יום הדין. אותך נעבוד ובך ניעזר הנחנו בדרך הישר; בדרכם של אלה אשר נטית להם חסד, לא בדרכם של הזעומים ולא של התועים (הפרק הראשון של הקוראן, והוא נוסח התפילה, תרגום ד"ר אהרון בן שמש).

וכן עדותו השגורה של המוסלמי: "אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליחו".

הנה כולם מאמינים באלוהים, כולם רוצים לעבוד את האלוהים, כולם מפחדים מיום הדין, כולם רוצים שכר טוב בעולם הבא, לכולם יש שליח אלוהים ולכולם כוונות טובות.

אם כך, תשאל: מדוע יש שינאה כל כך גדולה בין הדתות אם כולם מכוונים להביא רק טוב לעולם?

תשובה: הכבוד והתהילה שאנשים משתוקקים להם.

הנה כולם מבקשים אושר בעולם הזה ובבא אלא שמתקוטטים בניהן מי יביא את האושר (למי תהיה התהילה), למשה רבנו, לישו או למוחמד. הם יטבחו זה את זה – אף שכולם חפצים באהבה, אחווה וגאולה – כדי לתת קרדיט למוסדותיהם אלה למסגד אלה לכנסייה ואלה לבתי הכנסת.

הם יהיו מוכנים לשנוא למען האהבה ובלבד שיקבלו את מדליית "האהבה" .

בברכה

דעת – אמת

יש לי שאלה אחת:

האם היהדות רצחה אי פעם אנשים כיוון שהם לא חלק מעמה??..ואך ורק בגלל זה??. כדוג' הנוצרים באינקוויזיציה ומסעות הצלב..וכדוג' המוסלמים הקיצוניים שרוצחים בשם הדת??

צא ולמד על האמת של הדת היהודית..הדת שלך מבטן ומלידה – בהנחה שאתה באמת יהודי – ואז אח"כ תספר דברים שאתה יודע בביטחון מלא ולא סתם.

רותי

שלום רותי,

את יסוד השמדת עם – עם בהגדרתו הביולוגית – נכתב ונשנה בתורה:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם…מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות, יז; 14-16).

"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים, כה; 19)

וכששאול המלך ריחם על עמלק אלוהים הדיחו מהמלוכה:

"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר…וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר: נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ " (שמואל א, טו; 9) .

ועוד יש ציווי להרוג ולהשמיד את תושבי ישראל המקומיים שחוקיהם ותרבותם שונים מדת יהודית:

"מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:

כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים, כ; 16).

צאי ולמדי את הדמיון הרב בין הקוראן לחוקי התורה (מוחמד העתיק הרבה מהתורה ומשנתו הדתית, המתאכזרת למי שלא מאמין באמונתו, למדה מהתורה).

הדרישה בתורה להרוג את הכופרים פן ישפיעו על היהודים אמונה זרה כמוה כדרישת הקוראן להרוג את אנשי השבטים שלא קיבלו עליהם את הקוראן, הנה כך נכתב בקוראן:

"ואתה השליח, המשך להילחם למען אללה…….הלא הם (אלה שלא קיבלו את מוחמד כשליח האל) משתוקקים, כי גם אתם תחזרו לכפירה כאשר עשו הם ותהיו דומים להם. לכן אל תתיידדו עימהם לפני שיעזבו את בתיהם ויצאו למלחמת מצווה למען אללה [ כי כך מגלים את אמונתם בקוראן] אולם אם יסרבו [לצאת עם מאמיני מוחמד כשליח האל למלחמה בכופרים] הירגו בהם בכל מקום שתמצאום ואל תבקשו ביניהם לא ידיד ולא עוזר" (סורה 4, פסוקים 85-95).

זאת ועוד, בתורה נאמר כשהעם היהודי רוצה להילחם באוייב מחוץ לגבולות ישראל צריך תחילה לקוראו לשלום ואם לא יסכים לצאת נגדו במלחמה. ומה הגדרת "השלום" על-פי התורה? שתושבי "האויב" יעלו מס ויהיו לעבדים, הנה כך כתוב: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (דברים, כ; 11). עכשיו תביני מהי משמעות "שלום" בעיני מאמיני האמת האבסולוטית.

כך הנוהג גם אצל מאמיני האיסלאם.

ומה שהיהודים הדתיים במשך אלפיים שנה נמנעו להרוג ולהשמיד אין זה משום שאמונתם מונעת זו אלא משום שהמציאות כפתה עליהם להיות מושפלים ונדכאים חסרי כוח, חסרי מדינה וחסרי צבא.

מדבריי אלה תביני שאם מדינת ישראל עם כוחה הצבאי ימסרו לאנשי דת יהודית עתידנו – כאנשי חירות שאין מקבלים את אמונתם – יהיה רע ומר.

בברכה

דעת -אמת