אני סטודנט להיסטוריה ובמהלך הרצאה שהייתי נוכח בה אמש נשמעה הערה על החרדים שלא הבנתי.
בעצם ההרצאה לא הייתה קשורה לחרדים או ליהדות, בשלב מסוים דובר על תופעה מעניינת על כך שבמהלך המאה ה-19 וה-20 גברים נטו להתלבש באופן יותר מודרני מנשים (עם חליפות אירופאיות וכו') ונשים שמרו על לבוש מסורתי יותר. בשלב מסוים המרצה אמר שגם בקרב היהודים זה היה ככה, ואז הוא הוסיף "אם אתה חושבים על החרדים, אז הם תופעה מודרנית, למי שלא ידע"
התביישתי להתפרץ באמצע ולשאול את המרצה למה כוונתו, ולכן הייתי רוצה שאם אתם מבינים אולי תוכלו להסביר לי את זה.
נ.ב – אני אוהב את האתר שלכם!
צריך להגדיר מהי "מודרניות" כי איני מומחה בנושא זה.
אם הכוונה באימוץ השינויים הטכנולוגיים, התיעוש ודרכי הניהול הרי שתמיד הציבור הדתי – יהודי ידע לנצל את האמצעים לטובת הקהילה. עוד בימי התנ"ך היו מנגנים וחורשים בברזל ולא השאירו עצמם בתקופת האבן:
"הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב…תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בראשית, ד; 21).
ואם מודרניות מוגדרת בתפיסות עולם נאורות; חילון, ראייה לעתיד יותר מאשר לעבר, אינדיווידואליות, שוויון, לאומיות מודרנית וכיוצא בזה הרי שהחרדים רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב. למעשה הם נמצאים, במגננה מפני המתקפה המודרנית, ולכן הם מוגדרים כאורתודוכסים. ראה מאמר מאלף של תלמיד חכם הכותב "כיצד הציבור החרדי צריך להתייחס בעידן 'הגלות' הנאורה".
הסוציולוגים יעקב כ"ץ ומשה סמט הגדירו את האורתודוכסיה באופן הבא:
"יעקב כ"ץ הניח תשתית קונצפטואלית להבנת האורתודוכסיה כתגובה וכמתקפת נגד של נאמני המסורת לנוכח תהליכי האקולטורציה והחילון וצמיחת האידאולוגיות המודרניות ובתנאים פוליטיים נחותים של אובדן סמכות הכפייה בענייני דת". (שמואל פיינר, "באמונה בלבד!)
וביתר פירוט כתב משה סמט:
מעיון בתופעת האורתודוכסיה מתגלה שאף היא מהווה חידוש היסטורי, ואיננה המשך מדויק של החברה המסורתית שמקרבה צמחה אלא יותר בבחינת מוטאציה שלה.
מאפייני הגורם האורתודוכסים כדלהלן:
1. הסתלקות מעיקרון של אחדות הקהילה [כלל ישראל] …היא מהווה חברה בתוך חברה, שיחסה לכלל ישראל הוא דו ערכי. היא אומנם משתתפת בגורל כלל ישראל, אך היא חרדה לאינטרסים הכיתתיים שלה ומנהלת למענם מאבקים פנים קהילתיים בעלי אופי פוליטי מובהק. לימים הקימה האורתודוקסיה ארגונים על קהילתיים ומפלגות פוליטיות ( "מזרחי", "אגודת ישראל").
2. האורתודוכסיה התייחסה בחשדנות רבה לתרבות הכללית המודרנית.
3. האורתודוכסים קיבלו על עצמם הקפדה יתרה בשמירת המצוות, לרבות מנהגים קלים, חומרות וסייגים…שאפיינה בדורות הקודמים את העילית בלבד, בבחינת "מידת חסידות", הפכה להיות נורמה עממית…כך נוצרה בקרב האורתודוכסיה אמונה מיסטית בכוחו של הפוסק ירא ה' להבחין באמת ההלכתית. בבחינת "סוד ה' ליראיו".
4. בהשראה אורתודוכסית נוסדו מחדש ישיבות על קהילתיות גדולות שהעסיקו את תלמידיהן בלימוד הגמרא…ללא חיפוש כל תכלית".(מ' סמט "האורתודוכסיה", כיוונים, 36, 1987, עמ' 100).
מה שחשוב יותר לשאול את המרצה שלך האם לדעתו הציבור החרדי מקבל את הלאומיות הישראלית כפי שהתכוונו מיסדיה. התשובה כמובן צריכה להיות שלילית. והשאלה הבאה תהיה: מדוע הציבור, החפץ במדינת ישראל כמדינה נאורה, תומך תקציבית ורעיונית במערכות חינוך חרדיות המתנגדות למודרניות. כיום הם מהווים כשליש מכלל תלמידי ישראל ועוד שנים מעטות, בגלל הריבוי הטבעי, הם יעברו את המחצית ואנו אנה אנו באים?
בברכה
דעת – אמת
אני מניח שהמרצה לא ייחס למושג "מודרני" משמעות ערכית, אלא רק בהתקשר באמת למה שכתבת, על סוג של רדיקליזיציה בקרב קהילות יהודיות מסוימות לנוכח החילון והרעיונות המודרניים (שהצמיחו גם את הרפורמים)
אני מסכים לחלוטין עם מה שכתבת בסוף, הבועה החרדית הזאת חייבת להתפוצץ בשלב מסוים, עדיף מוקדם מאשר מאוחר, שהם כבר יגיעו למצב של רוב ויתכן שהקרע בינם לביננו יסגר רק במחיר דמים.