שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתההלכה מתירה לאישה לעקר עצמה
15 שנים • Anon
שלום,

אני רוצה לשאול שאלה הלכתית, אני יודעת שאתם רבנים לשעבר ואני מרגישה שדווקא מכם אקבל תשובה הגונה.

אני אשת אברך עם חמישה ילדים.

החמישי נולד לפני חודשיים. אני עובדת בחברה חילונית ובעלי אברך ושנינו קורסים מהעומס.

אנחנו מאוד אוהבים את הילדים שלנו והחלטנו ביחד שדיי לנו בחמישה ילדים מקסימים.

בעלי שאל את רב הקהילה שלנו והוא אמר לו שרצוי להמשיך להביא ילדים כדי להרבות את עם ישראל.

מה דעת ההלכה?

נעמי (שם בדוי)

1 Answers
15 שנים • jsadmin צוות
שלום נעמי

ההלכה ברורה בעניין זה.

מותר לאישה לקשור חצוצרות ולהפסיק את יכולת העיבור ולהיות עקרה.

הטעם לכך שעל-פי ההלכה אישה אינה מחויבת להביא ילדים לעולם כלומר, אינה מצווה על פריה ורבייה אלא הגבר בלבד.

לכן גבר אסור לו לעקר ולסרס עצמו אבל אישה מותרת.

וכך נאמר במפורש בתלמוד: אישה מותרת לשתות סם המעקר אותה מללדת (יבמות קיא ע"א).

ומעשה שהיה כך היה: יהודית אשתו של ר' חייא היה לה צער לידה. שאלה את בעלה, ר' חייא, אם אישה מצווה על פריה ורבייה? השיבה לא! הלכה ושתתה סם המעקר אותה מללדת (יבמות סה ע"ב).

וכך פסק השולחן ערוך: "אשה מותרת לשתות עיקרין כדי לסרסה עד שלא תלד" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ה, סעיף יב).

חז"ל היו מודעים לרצון הטבעי של כל אדם להיות נראה יפה ונחשק. ולכן אמרו בת שישים כבת שש שמחה לרוץ למסיבה ולהתקשט. ובאמירה עממית בארמית: "בת שיתין כבת שית, לקל טבלא רהטא" (מועד קטן ט ע"ב).

הם גם ידעו שלידות רבות גורמות להיחלשות הגוף הנשי ולכן ידעו להסביר את מנהגו של למך: "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה – כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה" (רש"י, בראשית, ד; 19).

רצוני לומר לך דברים באופן אישי.

אנשי הדת משתמשים בקרדום "הפחד" כדי לשלוט על הבריות. משחר ינקותך הטמיעו והפנימו בך את הפחד מעצם המחשבה להגשים רצונך אם מתנגש הוא בנורמות הדתיות.

נסי להשתחרר מפחדים אלו. אני יודע שקשה מאוד להתנקות מפחדים המושרשים כגירסא דינקותא, אבל זה אפשרי.

אין שמחה גדולה יותר מאשר שחרור מכבלי הפחד. שחרור זה יביא אותך למעשים המקדמים אותך, בעלך וילדייך לאושר וחופש שכל אדם זקוק לו.

בברכה

דעת – אמת