שלום שלומי,

חבדניק תופס את המציאות מתוך דברי הרבי ואיגרותיו.

כדי להמחיש את מקומו של החבדניק נסה להשליך את הכרת המציאות שלך. אתה מכיר את המציאות מתוך החושים, התבונה, מחקר מדעי וכך הלאה. החבדניק מבטל את מקורות הידע האלה ככלים להכרת המציאות. רק הרבי ואגרותיו, הם הכלי היחיד להכרת המציאות.

מבחינתנו החבדניקים נוהגים כמשוגעים לכל דבר ועניין אלא ששיגעונם ממוסד וקיבל לגיטימיות ממוסדות המדינה.

ומה דעתו של הרבי – שהוא מקור הסמכות שלהם להכרת המציאות?

"בכל מקום שמתגלה סתירה כלשהי, יכריעו הפסוק כצורתו והמקרא כפשוטו. הווה אומר: העולם נברא לפני ה' תשנ"ג שנה, ואם מחקר המאובנים מלמד אחרת, ואם חישוב זמן מהלכם של קרני האור מן הכוכבים עד הארץ , מורה אחרת, ניתן להניח שהקב"ה "ברא מאובנים כתבניתם" – לכתחילה – ו"כמו שנבראו הכוכבים נבראו גם קרני האור במעשה בראשית. (טיעון מעין זה הועלה כבר בסוף המאה ה-19, לצורך הפולמוס הנוצרי עם הדרוויניזם).

כמו כן, השמש היא הסובבת סביב הארץ, לפי פשט הכתובים, שהרי תורת היחסיות ועקרון האקוויוולנטיות דוחים מראש כל קביעה אחרת התובעת לעצמה תוקף מוחלט. ובאותה מידה, ישנן בנמצא תופעות של התהוות ספונטנית של יצורים חיים, והזואולוגיה הנסיונית איננה יכולה להוכיח אחרת. אומנם כן, תורת האבולוציה "יכולה להוליך שולל את דמיונם של אנשים לא ביקורתיים, עד כדי כך שמציעים אותה כהסבר 'מדעי' של מסתורין הבריאה, אולם היא משוללת כל ביסוס מדעי: "ששת ימי בראשית הם ימים כפשוטם….המינים נבראו כל אחד ואחד בפני עצמו ולא נתפתחו זה מזה. כל נסיון פרשני אחר של הכתובים, איננו אלא אפולוגטיקה של בורים, שלא עמדו על מגבלותיו של המחקר המדעי, על טיבו ההיפותטי, ההסתברותי והמותנה" (אביעזר רביצקי, הקץ המגולה, עמ' 255-256).

רצוני לומר שדרכם של משוגעים לחשוב שהסובבים אותם הם המדמיינים.

ומה שאצלך מציאות אצלם זה אילוזיה ומה שאצלך זו אילוזיה אצלם זו מציאות של ממש.

מדבריי אלה תבין שאין אפשרות לדון עמהם כל זמן שמקור הכרתם (הרבי ואגרותיו) את המציאות שונה ממקור הכרתך (המדע) את המציאות. אלא אם כן תצליח לקעקע אצלם את מקור הסמכות להכרת העולם.

ולצורך כך, צריך שיהיה רצון מצדו לפקפק במקור הסמכות ולבודקה, ללא זה תמיד תרגיש קיר ברזל של אטימות מצופה בפלדה של זלזול ולעג למדע ולנאורות.

אגב, גם החבדניק מרגיש כלפיך אותו דבר: שאתה אטום ואינך רוצה להכיר באמת הנצחית של הרבי ואגרותיו.

המסקנה הנדרשת, לאלה שמקור סמכותם הוא השכל הישר, המדע, הנאורות, שאנחנו נמצאים במאבק ערכי נגד חב"ד ויש לשלול מהם את הלגיטימיות להפיץ הזייתם כפי שעושים נכון תושבי שכונת רמת אביב.

בברכה

דעת – אמת

כדי להבין את כוחה של האמונה והדת-בעיקר לרע…..- חובה, חובה, חובה ללכת לראת את הסרט: אגורה. מספר על אלכסנדריה,העיר, בסוף ימי האימפריה הרומאית ומספר על פילוסופית-מדענית אתיאיסטית ודרכה על גורל הספריה המפורסמת באלכסנדריה שהיתה הענקית בעולם העתיק ואוחסנו בה כל הכתבים החשובים של האדם מאז הומצא הכתב…… הבמאי הסביר כי יצר את הסרט לאור ההתעוררות של הדת בשנים האחרונות והקיצוניות הדתית – כמובן-כל דת באשר היא דת.

מהסרט יוצאים בהרגשה מחורבנת לאור המסתמן בעולם ובארצנו הקטנה במיוחד כשהדתיים יחזרו לאחוז בשלטון. מדכא.

לסיכום: אוי לי מאמונה ואבוי לי מדת.

עמית הצדיק

שלומי שלום..קצת צרם לאוזניי העליונות שלך לבוא להתוכח עם חבדניק…א..מה יש להתווכח זה אדם עם אמונה תפוסה ואין מה לשנות שם וסמוך עליי מכיר אני אותם הייטב..[חוץ מיזה שיש להם הרבה יתרונות..ואת זה תבין כשתהיה עם חבריך אחרי צבא בחו"ל]..ב..אתה צריך להבין שעם כל אדם אפשר להתוכח אם זה עם אתאיסט פנתאיסט נוצרי מוסלמי יהודי וכ"ו וכ"ו..השאלה היא מה הטעם בויכוח..לשנות אדם מניסיוני אי אפשר על ידי ויכוח אלא על ידי הכרת העובדות ושם האדם צריך להחליט אני לכאן או לכאן אבל לא על ידיי ויכוח ….בברכה לך יוסי.

שלום שלומי ושלום דעת אמת,

אני רוצה להתמקד במשפט אחד מתוך הטקסט אותו ציטטו דעת אמת בתשובתם:

"כמו כן, השמש היא הסובבת סביב הארץ, לפי פשט הכתובים, שהרי תורת היחסיות ועקרון האקוויוולנטיות דוחים מראש כל קביעה אחרת התובעת לעצמה תוקף מוחלט".

אני יכול לתת לך פסוקים לאינספור שמראים את הדגם הגיאוצנטרי של חז"ל שטוענים שהארץ במרכז ושהשמש נעה סביבה. אני יכול להפנות אותך לפסוקים הן בתנ"ך והן במדרשי חז"ל בהם מובהר מעל לכל ספק שהארץ מכוסה כיפת מגן ומחוצה לה ישנו ים-אוקיינוס אין סופי, ושהגשם יורד לארץ דרך פתחים באותה הכיפה, המכונים גם "ארובות השמים". אני יכול להפנות אותך להסבר מזעזע בו חז"ל מסבירים שבבוקר השמש נמצאת מתחת לאותה כיפה ונודדת ממזרח למערב, עד לצאתה מהכיפה החוצה, וכיבויה בתוך אותם המים, ושהצבע האדום של השמש בזריחה ובשקיעה נובע ממעבר השמש בתוך עוביה של אותה הכיפה. באותה הסוגיה אנחנו גם רואים מחלוקת בין חז"ל לחכמי אומות העולם, בה חז"ל טוענים שבלילה השמש חוזרת את דרכה ממערב למזרח ברוורס מעל כיפת השמים, וחכמי אומות העולם ציירו תנועה כדורית יותר ובה השמש ממשיכה את דרכה לנקודת ההתחלה מתחת לאדמה.

אני אפילו תמצתי את עיקרי הדברים בערך ויקיפדיה – תורה ומדע – אסטרונומיה במיוחד בעבור מקרים שכאלו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2#.D7.90.D7.A1.D7.98.D7.A8.D7.95.D7.A0.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.94

את כל הקוסמולוגיה האריסטוטאלית של רמב"ם, אלף שנים אחר כך, ייצא לך לראות מקרוב כאן:

http://www.mechon-mamre.org/i/1103.htm

בעוד רגע נפרט גם את עיקרי הדברים ההם יותר, אך ראה כבר כעט ששם תוכל למצוא את התיאור של הרמב"ם לעולם. בתאורו הרמב"ם חושב שהארץ תלויה במרכז היקום, מסביבה ישנם גלגלים שמסובבים את כוכבי הלכת (בדומה לתיאור של האסטרולוגים, אינו אלא הבל הבלים).

הוא רושם שהארץ גדולה מהירח פי 40 אבל המספר הנכון הוא, פי חמישים (נו ניחא, נוותר לו) אבל הוא מוסיף שהשמש גדולה פי 170 מכדור הארץ, והאמת היא שהשמש גדולה ביותר מפי מיליון. עוד הוא אמור שקיים כוכב בשם "כוכב" (זהו כוכב חמה, כשהמינוח "חמה" בדבריו מתייחס לשמש עצמה) שהוא הקטן ביותר בכל היקום. הוא חושב שלכוכבים יש "נפש ודיעה" ועוד הבלים על גבי הבלים.

גם על פי תפיסת עולמו כדור הארץ במרכז והשמש מסתובבת סביבו אחת ליום – ולא ניתן יהיה לפתור את הטעויות המחרידות הללו מצידם של מי שמתיימרים לשאת ידע אלוהי על הבראיה, באמירות שפר טיפשיות, כמו "זה רק עניין של הסכמה סביב מה מציירים את הציר". לא ולא, וחלילה לנו לפטור אותם מאחריות לטעות הפטאלית הזו.

שים לב למשפט "המנצח" שהם הציגו כדי שיתמוך בפיתרון הקסם שלהם: "שהרי תורת היחסיות ועקרון האקוויוולנטיות דוחים מראש כל קביעה אחרת התובעת לעצמה תוקף מוחלט"

וכבר יצא לי לשמוע זאת בעבר מפי מחזיר בתשובה שהתכתבי איתו. אלו היו מילותיו: "דעתו של אלברט אינשטיין שלפי תורת היחסות, אין משמעות לשאלה מה מסתובב סביב מה, זה רק עניין של הסכמה מה להציב בתור מרכז וסביבו לצייר את כל מהלך הכוכבים האחרים".

זה מצביע על חוסר ידיעה פושע של הנושא עליו הם מדברים ואפס הבנה בתורת היחסות של אינשטיין – או אולי מדובר בניצול ציני של הידיעה שקהל הקוראים לא מבין בכך דבר.

המילה "יחסות" לא באה לתאר כאן הרגשות סובייקטיביות, כמו האמירה שלהם או כמו האמירה שאדם שיראה שמן לאנורקס, יראה רזה לאדם במשקל 200 קילו – אלא שהזמן יחסי למהירות התנועה ולמסה (ובתורת היחסות המורחבת – גם לכבידה), והדבר היחיד שקבוע הוא מהירות האור.

זה שימוש לרעה בשמו של מדען נערץ לדבר שלא היה דורש לעולם, ומה בין משוואותיו של אינשטיין לכסת"ח העצוב הזה על טעויותיהם המחרידות של המקרא ושל חז"ל? זה לא כסת"ח בעלמא, זה כסת"ח פושע – ושום משחק מילים של "יחסי-חסר תוקף מוחלט" לא יסתיר את זה.

לגבי ה"אסטרופיסיקה המודרנית" של איינשטיין שקובעת שלא ניתן להחליט מהי נקודת היחוס:

ראשית כל בוא ונדבר על הדגם של הרמב"ם המדובר:

היקום שלו היה עשוי מספירות שקופות של בדולח המקיפות אחת את השנייה הנושאות את השמש, הירח, כוכבי הלכת וכוכבי השבת סביב הארץ. החלוקה של הרמב"ם הייתה ל- 9 רקיעים, 8 הרקיעים של אריסטו, ורקיע נוסף חסר כוכבים האחראי על סיבובם של השמונה האחרים. זה מה שכתב ב- 'ספר המדע', בכותרת 'הלכות יסודי תורה' פרק ג' הלכה א' (שימו לב: הלכות יסוד תורה, לא פחות. לפי הרמב"ם הדבר מיסודות תורת ישראל גם כן), ואני סימנתי בקו את הספירות השונות אליהם הוא מתייחס (ציטוט):

"הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו [אל הארץ] הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב [כוכב חמה], וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו החמה[השמש], וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתאי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים ברקיע [גלגל המזלות], וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב והוא המקיף ומסבב את הכל. וזה שתראה כל הכוכבים כאילו הם כולם בגלגל אחד ואף על פי שיש בהן זה למעלה מזה, מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר לפיכך נראים הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון".

כאן אנו רואים התייחסות ברורה לכך שהספירות הנושאות את הכוכבים השונים הן שקופות ועשויות בדולח, ולכל כוכב ספירה המיוחדת לו – והדבר נראה בדיוק כמו הדגם של אריסטו.

לפי שני האנשים כדור הארץ ניצב במרכז היקום, אך בואו ונשווה בין סדר הספירות שקבע אריסטו ובין סדר הספירות שקבע כאן הרמב"ם:

לפי אריסטו וממשיכי דרכו הסדר הוא: הירח, חמה, נוגה, השמש, מאדים, צדק, שבתאי, גלגל המזלות.

לפי הרמב"ם הסדר הוא: הירח, חמה, נוגה, השמש, מאדים, צדק, שבתאי, גלגל המזלות והגלגל המניע את כולם.

דמיון מוחלט בין השניים.

הלכה ד': "כל הגלגלים האלו המקיפין את העולם הן עגולין ככדור, והארץ תלויה באמצע, ויש למקצת מן הכוכבים גלגלים קטנים שהן קבועים בהן, ואין אותם הגלגלים מקיפין את הארץ אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל הגדול המקיף".

– ההתייחסות לגלגלים קטנים על הגלגלים הגדולים שאובה מתוך דגם העולם המתקדם יותר שכתב תלמי, ובו ישנם אפיקצלים ודפרנטים על הספירות הראשיות. אך הדבר החשוב כאן הוא זה: כדור הארץ במרכז היקום וכל הספירות הנושאות את הכוכבים מקיפת אותו.

ועכשיו באשר לטענה כי ניתן באותה המידה לטעון כי "השמש סובבת סביב כדור הארץ" במקום "כדור הארץ סובב סביב השמש": אוקי, ומה בעניין שמונה הפלנטות האחרות הנעות אסינכרונית סביב השמש עצמה, ולא סביב כדור הארץ?

ע"פ כל קנה מידה, גם אם היינו מסכימים לטענה שלא ניתן לקבוע את נקודת הייחוס, עדיין בזמן שהשמש הייתה "מקיפה את הארץ", כל שאר הכוכבים היו מקיפים את השמש. ולא כך לפי הרמב"ם. הרמב"ם דגל בדגמי הקוסמוס של אריסטו ותלמי, לא בדגם העולם של טיכו ברהה, צר לי לאכזב אותם. לפי הרמב"ם, כל כוכבי הלכת כולם נמצאים במסלו סביב הארץ, וזו שטות.

חוץ מזה, באותה מדה של הצדקה אפשרי לטעון כי השמש "מקיפה" כל אחת מהן, וכיצד אפשרי מסלול גיאומטרי בעל תשעה מוקדים שונים?

ועוד דבר:

יחד עם השמש, גם אמורים לנוע במסלול סביבנו כל כוכבי השמים וגלגל המזלות, בקצב של אחד ליממה. השמש מרוחקת מאתנו רק שמונה דקות אור, ואין לה בעיה "להשלים הקפה" סביבנו אחת ליממה. אולם מה קורה עם כוכב שבת המרוחק מאתנו 3.82 שעות אור או יותר, האמור "להשלים הקפה" סביבנו יחד עם השמש ? אורך מסלולו סביבנו של כוכב שבת כזה יעלה על 24 שעות אור (3.82 כפול שני פאי יוצא מעט יותר מ- 24). האם מובן לאן אני חותר?

יוצא שכוכבי שבת ה"מקיפים אותנו" יחד עם השמש, אך מרוחקים יותר מ- 3.82 שעות אור "נאלצים לנוע" במהירות העולה על מהירות האור, כדי להשלים, יחד עם השמש, הקפה יומית בלא לפגר. המתרץ הדתי טוען לקבלת גיבוי מתיאוריית היחסות של איינשטיין, אבל אם יש דבר אחד שאיינשטין הראה לנו, הוא *שלא ניתן לעבור את מהירות האור!*

רק לצורך השמת דברים במקומם, ערפילת אוריון נמצאת במרחק של כ-1500 שנות אור מאיתנו. רוצים לחשב באיזו מהירות עליה לנוע סביבנו כדי להשלים הקפה ב- 24 שעות?

זהו אבסורד הפוסל לבדו את הטענה שאין הבדל בין גיאוצנטריות לבין הליוצנטריות.

ומכת מוות לסיום, בלא להיכנס כלל ל- Einstein's Field Equations של תאורית היחסות הכללית:

מסת הארץ היא 5.972e24 ק"ג.

מסת השמש היא 1.989e30 ק"ג.

היחס ביניהם הוא 1:333054.

בתנועתם ההדדית, הם סובבים סביב מרכז הכובד המשותף, והמרחק בין מרכזיהם הוא כ- 150 מליון ק"מ.

לכן, מרכז הכובד המשותף, סביבו סובב הצמד, מצוי במרחק 450 ק"מ ממרכז השמש.

רדיוס השמש הוא 700000 ק"מ.

לכן מרכז הכובד המשותף סביבו סובבים שניהם מצוי כמעט במרכז השמש.

זה אומר כי הארץ סובבת סביב השמש.

סוף פסוק.

בברכה,

ליאור הלפרין