שלום ניטשה,

האמת הערכית של היהדות היא ציות טוטלי ל"הלכה".

זהו העיקר הנלמד מאברהם אבינו בעשר ניסיונותיו ובעיקר שני האחרונים: גירוש הגר ועקידת יצחק.

יתכנו דיונים בהלכה אבל לאחר שהוכרעה, היא נתפסת כדבר אלוהים.

כדי לעודד את המאמין לציית הם טוענים: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". במילים אחרות: אין בן חורין אלא מי שמציית להלכה. וביתר דיוק המבטל עצמו – שכלו ומצפונו – כלפי ישות נסתרת הוא האדם בעל החירות.

כדי להגן על תפיסה זו, של ציות טוטלי, הם חייבים לרתום את אלוהים לכל מקום בו יש ספק, שמא ייפגם הציות.

ולכן ירחיקו עדותם "להלכה למשה מסיני". שימוש במונח לסתום טענות החושבים והמהרהרים.

כפי שהרגשת בגמגומו של הרב.

הדבר התמוה ביותר בקרב אנשי הדת היהודית, שהם אינם מרגישים נבוכים ומגוחכים כשאוסרים על המאמינים לחשוב ולבדוק. מצד אחד טוענים שדבר אלוהים נמצא בארון הספרים ומאידך מגינים על אלוהיהם בהפחדות ואיסורים שמא אלוהיהם יתבדה.

בברכה

דעת – אמת

מבחינה פילוסופית או לא, אני מסתייג מהמונח "אמת מוחלטת" כשהיא נוגעת לתחומים שברוח. זוהי אמת מוחלטת שמים קופאים בטמפרטורת 0. זוהי אמת מוחלטת שהשמש מפיקה אנרגיה מהיתוכים גרעיניים המתרחשים בליבתה. האם זוהי אמת מוחלטת שיש להיות אדם טוב ומוסרי? לא מדובר כאן על עובדה, כי אם על שאיפה בחיים שאני ורבים וטובים שותפים לה. אני שואף להיות אדם טוב ומוסרי ולעשות טוב לסובבים אותי ולמשפחתי, אותה אני אוהב. לחלק מהאנשים הדברים הללו לא באים בכזו טבעיות והם זקוקים לאלוהים מצווה, כועס ומעניש בשמיים כדי לעשותם.

לא תמצא דבר כזה "אמת ערכית" בשום מילון. יש אמת אובייקטיבית – מדעית – החוקרת את התהליכים השונים בעולם, ויש ערכי מוסר – פרטיים או השייכים לחברה שלמה – הנוגעים לדרך בה עלינו להתנהג עם הזולת (כן, גם עם אומות העולם ומי שלא מסכים עם דעותיכם הדתיות). המדע לא מתיימר לרגע לומר לנו איך להתנהג, ולא זה תחום אחריותו. ההיבטים של ההתנהגות האנושית הנכונה והמוסרית לא קשורים לאמת האובייקטיבית שיש למדע להציע.

בספר 1984 של ג'ורג' אורוול מוחדרות ללא הרף למוחם של התושבים שלוש סיסמאותיה של המפלגה:

מלחמה היא שלום.

בערות היא כוח.

חירות היא עבדות.

בפרפרזה לאורוול, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" כמוהו כמו להגיד שעבדות היא חירות. שטיפת מוח סובלת פרדוקסים.

בברכה,

ליאור הלפרין