אני נפגשת עם בחור אלמן שיש לו ילד וילדה (שנינו חוזרים בתשובה) ,הקשר שלו עם ילדיו קצת רופף לטעמי
לכן החלטתי לשאול אותו מה יהיה היחס שלו לילדנו באם נחליט להתחתן ובכלל באיזה מידה הוא יהיה מעורב בקשר עם ילדיו.
אז הוא אמר לי שתלמידי חכמים לרוב רואים את ילדיהם בסופי שבוע
ולפי האמת לאמיתה (שמן הראוי שאדע אותה )
לפי שולחן ערוך האיש יכול לצאת מביתו בתחילת השבוע
ולחזור בסוף השבוע . אמרתי לו שיסתכל ברמבם איך איש צריך להתנהג לאישתו.
התכוונתי לכך שידוע לי שהרמבם דיבר על כך ששני בני הזוג צריכים להתייחס מאוד בכבוד אחד לשני
ובן זוג שמטיל את כל העול על אישתו לא נראה לי מכבד את זוגתו, למותר לציין
את הנזק שעשוי להגרם לילדים עקב חסך אב.
אז הוא אמר לי שדוקא הרמבם הוא הכי מחמיר
לדעת הרמבם איש יכול לצאת מביתו ולהשאיר את כל העול לאשתו
ולצאת מהבית לכמה שנים האם זה נכון?
הוא טוען שהוא אומר לי את זה כדי שאדע את האמת לאמיתה
ולא אבוא בדרישות מוגזמות אבל באמת יש בכונתו
להיות אב טוב לילדיו וכן להיות מעורב ביום יום …
אני מודעת לכך שזה נשמע מדאיג
אבל בכל זאת רציתי לדעת האם זוהי דעת חז"לינו ?
זה באמת מה שכתוב בשולחן ערוך והאם זוהי באמת
דעתו של הרמבם?
תודה
עמית
כחוזרת בתשובה עלייך לדעת שמעמדך ההלכתי נחות משל הגבר , עייני במאמר "מעמד האישה בהלכה". באופן כללי ההלכה ביחס לאישה מושתתת על בסיס השקפתי שהאישה היא כלי ואמצעי לקידום הרוחניות של הגבר. לכן הסדר היום של האברך "שתורתו אומנותו" מבוסס על תלמוד תורה במשך רוב שעות היום.
כלומר היעוד המרכזי של הקמת תא משפחתי דתי הוא לימוד התורה, כאשר הגבר הוא הלומד והאישה היא האסיסטנתית.
וכך נכתב במשנה: " התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות [נשותיהם] שלושים יום" (כתובות פרק ה משנה ו) ובתלמוד מביאים את דעתם של חכמים שמותר ללכת ללמוד תורה למשך 2-3 שנים אף בניגוד לדעתה של האישה , וכדעה זו פסק הרמב"ם: " ותלמידי חכמים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות נשותיהן שתים ושלש שנים" (רמב"ם הלכות אישות פרק יד הלכה ב).
כחוזרת בתשובה את צריכה לבחור בין רצונך העז להקים בית כפי רצונך לבין להקים בית כרצונם של חכמי בבל שחיו במאות הראשונות לספירה שאמרו על האישה: "אל תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים" (מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה יג).
נ.ב "דעת אמת" מתנגדת לתפיסה הרבנית שטקסט כל שהוא יכתיב לאדם את אורחות חייו, בניגוד לרצונו והבנתו. (חבל שאינך קוראת את מטרות "דעת אמת").
בברכה
דעת אמת