20 שנים • Anon
לחברי דעת אמת שלום,

אני בחורה אתאיסטית הבאה ממשפחה מאוד מסורתית. שנים רבות שיש לי ויכוח נוקב עם משפחתי שטוענת שאינני מכבדת את המשפחה, בזה שבחרתי לי דרך שונה, בזה שלקחתי לי את הזכות להטיח בפניהם שאין אלוהים, בזה שאני מתלוננת על כפיה דתית במדינת ישראל. אני בעצם עוכרת ישראל.

האם לדעתכם לומר לאדם דתי שאין אלוהים נחשב לחוסר כבוד, האם ישנה איזו שהיא דרך להיות שונה מהם ועדיין לתת להם את תחושת הכבוד שהם דורשים? האם לדעתכם הוגן להניח שאדם דתי רגיש יותר ממני ולכן עלי להלך על זכוכית לידו? בעוד לו אין שום מחויבות כלפי, כי הרי כלום בעולמי לא קדוש לי – המושג קדושה לא מדבר אלי, אני אדם חושב המאמין בעקרונותיו, אבל גם אני עלולה להפגע.

אני שואלת אתכם בתור אנשים שעברו מהעולם הדתי לחילוני, מה דעתכם?

גליה

4 Answers
20 שנים • jsadmin צוות
שלום גליה

"האדם מטבע ברייתו מה שהוא תופס בשכל הטהור הוא מגן עליו בשכל הטהור ובתבונה בלבד; ואילו מה שהוא סובר מתוך הפעליות הנפש הוא מגן עליו בהן עצמן" (ברוך שפינוזה). העולם הדתי הוא עולם של "הפעלויות הנפש" , מופשט ובלתי מוחשי המלא וגדוש במטפאורות וסמלים. מטבען של סמלים שהם פונים אל הרגש והפוגע בסמל פוגע במסמל. רצוני לומר, אדם דתי תופס את המציאות הממשית כמטפאורה לרצונו של אלהים; ירושלים של מטה היא מטפאורה לירושלים של מעלה, ניצחון מלכים במלחמה הם ביטוי לרצון האל במפלת המפסיד – נבוכדנצר הגלה את היהודים כשליח האל או בלשון חכמים: "קמחא טחינא טחינת" (קמח טחון טחנת, סנהדרין צו ע"ב).

עבור הדתי, אלהים, המופשט והבלתי נתפס, הוא המציאות הממשית המתבטאת בסמלים, ואילו המציאות הפיזית אינה אלא כסות עיניים ליש הממשי.

אין ספק שאדם דתי מגיב ברגשנות כדי להגן על עולמו הרגשי, ואילו "חילוני" התופס את עולמו בשכל טהור ובתבונה מגן על עמדתו בשכל ולא ברגשנות.

ולשאלתך: לומר לדתי "אין אלהים" אין בזה משום זלזול ופגיעה בכבודו אך ברור שהוא יפגע. זאת מציאות שיש נעלב ונפגע מבלי שיש מעליב ופוגע.

היות ואנחנו נמצאים במלחמת תרבות, על צביונה של מדינת ישראל, ליברלית או פונדמנטליסטית. דעת – אמת הכריעה, ששלטון התבונה חשוב הוא מעלבונו של דתי שבחר להיפגע ואינו רוצה להתבגר ולקבל אחריות על אורחות חייו שהוא בעצמו בחר.

בברכה

דעת – אמת

20 שנים •
אני מצטט אתכם

"היות ואנחנו נמצאים במלחמת תרבות, על צביונה של מדינת ישראל, ליברלית או פונדמנטליסטית. דעת – אמת הכריעה, ששלטון התבונה חשוב הוא מעלבונו של דתי שבחר להיפגע ואינו רוצה להתבגר ולקבל אחריות על אורחות חייו שהוא בעצמו בחר. "

אם כך , זכות הדתיים לכפות את הדת על כלל אזרחי המדינה כשיוכלו לעשות זאת ? מכיוון שזאת מלחמת תרבות וכל האמצעים כשרים

ואם כך , האם לפי דעתכם החרדים יכולים להחזיר בתשובה בצורה המונית בצורה של חלוקת עלונים בקניונים בבתי ספר בגנים ועוד ?

כי עקרונית זה מה שאתם בעצמכם עשיתם, נכנסתם לתוך לב הקהילה החרדית והפצתם בה את השטויות שלכם ?

לפי התזה ה"הגיונית" שלכם , אתם בעצם פרו-דמגוגיה ופרו-פרופוגנדה ומבחינתכם כל האמצעים כשרים להפצת החילוניות , מה עושה אתכם שונים מפונדמנטליסטים , הרי אתם עושים בדיוק את מה שאתה טוענים שאתם מנסים להלחם נגדו.

אם לדעתכם מותר לפגוע ברגשות אדם בשביל המטרה שלך , אתם בכלל לא רחוקים מהתזה המוסלמית שמותר לעשות מה שצריך בשביל המטרה שהם שמו לנגד עניהם.

אם לדעתכם לרמוס את רגשות הציבור החרדי הוא אקט במעלה יותר גבוהה מערכים אונברסלים שאתם כביכול מייצגים בשביל המטרה , מה אתם שונים מהנאצים שניסו לעשות בדיוק אותו הדבר בשביל העקרונות שלהם ?

יהודי

20 שנים • jsadmin צוות

שלום לך

סגנון תשובתך – הרגשנית – מחזקת היטב את דברינו דלעיל: "האדם מטבע ברייתו מה שהוא תופס בשכל הטהור הוא מגן עליו בשכל הטהור ובתבונה בלבד; ואילו מה שהוא סובר מתוך הפעליות הנפש הוא מגן עליו בהן עצמן" (ברוך שפינוזה).

שים לב היטב לפער בין דברינו לתגובתך על דברינו, עד שבסוף טיעונך הרגשני נזקקת להשוותינו לנאצים – כדי שהדברים יהיו ברורים נביא דבר דבר על אופנו:

1.אנו כתבנו: " דעת – אמת הכריעה, ששלטון התבונה חשוב הוא מעלבונו של דתי שבחר להיפגע" וחיזקנו דברינו שיש נעלב ונפגע בלי פוגע ומעליב.

ומכאן הסקת: "שמותר לדתיים לכפות את הדת על כל אזרחי ישראל" מה עניין שמיטה להר סיני? כל מה שאתה יכול להסיק מדברינו הוא: שלדתיים מותר להביע את השקפתם ואמונתם אף אם נמצא חילוני שנפגע מדבריהם, נוהג הקיים חדשות לבקרים.

2. מסקנה נוספת הסקת: " החרדים יכולים להחזיר בתשובה בצורה המונית" אף שמסקנה זו אינה באה מתוך דברינו , דעת – אמת סוברת שמותר לחרדים למכור את מרכולתם [כמובן ללא סיוע של קופת המדינה הליברלית] בחוצות העיר.

3. עלית במדרגה נוספת והסקת: " ומבחינתכם כל האמצעים כשרים להפצת החילוניות" כיצד הסקת מדברינו "שכל האמצעים כשרים", אנו התיחסנו למקרה ספיצפי של גליה (השואלת) והדגשנו : שמבחינה "אוביקטיבית" אין זו העלבה, אלא תחושת עלבון סוביקטיבית.

4. טיעוניך הרגשיים הובילו אותך לבסוף, למסקנה המבזה כל אדם באשר הוא אדם ובפרט המכנה עצמו "יהודי". שדעת – אמת "לכאורה" מוכנה להרוג, לאבד ולהשמיד – כמעשיהם הנפשעים של הנאצים – בשם ערכי ההומניות והליברליות.

חשוב היטב , התבונן בדבריך, פשפש במעשיך – אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר: (קהלת ה; 1) .

בברכה

דעת – אמת

19 שנים •
שלום לך,

בניגוד קל לדעת-אמת אינני סובר שאנו צריכים לנפנף

את האמת, תהיה זו אשר תהיה, באופן שיפגע באלו שמולנו.

אל לאדם הדתי לצעוק על החילוני 'בועל נידות' ואל לחילוני

לנתח את דבריו של הדתי כפסיכולוג מנוכר גרידא.

אני אדם דתי מבית שחוקר את הדת ללא משוא פנים, ולעיתים

אני נאלץ לאמץ את דעתם של דעת-אמת כאשר היא אכן האמת.

אין זה גורם לי לומר להורי שלא אגיע לקידוש בליל שבת, גם

אם עקרונית אין זה ראש מעייני יותר.

כבוד רציתם – קיבלתם. אך כמו שאמר גליליאו גליליי –

"ואף-על-פי כן נוע תנוע" – האמת נשארת אמת, ואל לכם להשלות עצמכם.

בכבוד רב,

יוסי בן שטרית