17 שנים • Anon "הכל צפוי והרשות נתונה" הצהיר רבי עקיבא בפרקי אבות. הוא, כאיש חכם תהה על הסתירה בין ידיעתו של אלוהים את הצפוי לנו ובין הבחירה החופשית הנתונה לנו. כאנשים רציונליים איננו יכולים לקבל סתירות: או שיש בחירה חופשית, או שאנחנו חלק מהמציאות הטבעית ודטרמיניזם השולל בחירה חופשית. אם אכן קיים דטרמיניזם מוחלט ולאדם לא ניתנה כל בחירה חופשית, אז כל הבחירות שלנו בחיים אינן אלא אשליה. כלומר הן בחירתו של דתי להאמין ובחירתו של אתיאיסט לכפור היא הבל ואף אחד מהם אינו יכול להתהדר בבחירתו ובעצם בכל מעשיו שנבעו מבחירות אחרות.
לעומת זאת אם קיימת בחירה חופשית אזי המדע צריך לתת הסבר מאין היא נובעת. גוף האדם בנוי בסופו של דבר מתאים, מולקולות וככל חומר אחר – מאטומים. התיתכן בחירה חופשית לאטומים ולכל חומר אחר? גם אם יחסי הגומלין ביניהם הם מורכבים מסובכים ועדין מעבר להבנתינו.
מה דעתכם בעניין?
מאיר
צוות
לפני שאביע דעתי בעניין נשגב זה אעיר הערה על ניסוח דבריך: "בחירתו של אתיאיסט לכפור". הכופר הוא הממציא פיקציה כלומר, כופר בטבע. האתיאיסט אינו כופר בכלום אלא מתייחס לטבע כפי שהוא ללא גחמות והזיות.
ולבקשתך לחוות דעתי בעניין הבחירה החופשית. הכרתנו – כבני אדם- אינה מכירה ואינה מסוגלת להכיר את האמת האבסולוטית, בבחינת: אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
כבני אדם, מבחינה פסיכית, אנחנו אנוסים לחשוב שיש לנו בחירה חופשית כי אחרת איננו יכולים לתפקד.
בברכה
דעת-אמת
אבל לענייננו: לא חיפשתי תשובה מבחינה פסיכית שהיא ברורה. אינני מבקש גם תשובה מדעית בנוסח כן או לא כיוון שלא נוכל להשיג את האמת המוחלטת. בהנחה שלא יתכנו יותר משתי תשובות לבעיית הדטרמיניזם, מה שאני תוהה הוא האם אנו מצויים באשליה שיש לנו בחירה חופשית או שיש באמת בחירה חופשית. במקרה השני (וכפי שיש לנו תחושה חזקה על נוכחותה של הבחירה החופשית) – כל הסבר מדעי תבוני שינתן יניח קיומם של אבסורדים כמו שלחומר (מורכב ככל שיהיה) יש אפשרות לבחור, או שלבני אדם יש ישות או מרכיב לא חומרי (נפש?) שבעזרתו הוא מסוגל לבחור באופן חופשי.
והלא נטען בדעת אמת שתבונתו של אדם אינה מסוגלת לקבל סתירות ואבסורדים (גם אם הן מדעיות ולא לוגיות).
מאיר
צוות
שאלתך נידונה אצל ענקי הפילוסופיה: שפינוזה סבר שאין דואליות (גוף ונפש) ודקארט סבר שיש. והיות ואתה מבין שאין ביכולתנו לדעת הרי שאנו מגששים באפילה בסוגיה זו.
התבונה אינה סובלת סתירות ולכן היא עומדת חסרת אונים מול שאלתך.
צריך להכיר ולהשלים בגבולות השכל האנושי שפוטנציאל ידיעתו הוא טיפ טיפה מהים.
בברכה
דעת-אמת
אני מסכים לחלוטין לתובנה כי "צריך להכיר ולהשלים בגבולות השכל האנושי שפוטנציאל ידיעתו הוא טיפ טיפה מהים" ממנה נגזר כי בחינת השאלות כגון דואליזים גוף-נפש, דטרמינזם מול בחירה חופשית, עולם החומר בבחינת יש מאין ועוד הינם שאלות החורגות מגבול הבנתו. איליה וקוץ בה – על בסיס תובנה זו ניתן לטעון כי האמונה באלוהים כוח עליון, אינה ניתנת לסתירה כיוון שהיא חורגת מגבול הבנתו של האדם !
יניב
צוות
האמונה באלוהים, כפי שמגדירות אותו הדתות המונותיאיסטיות – ישות "חכמה" מחוץ לעולם שמשגיחה על ברואיה – הינה גחמת לב הזויה שאין סיבה לדון בה כדי לסותרה.
השלמתנו עם אי הידיעה שלנו אינה נותנת דרור לבדיות. וכי עולה על דעתך לעסוק בסתירת מיתולוגיות – מעשיות וסיפורים שנוצרו בידי בני אדם כדי למלא את עולמם באמונות שונות ולסייע בהבנת חזיונות טבע? לסתור את קיומו של זאוס? של אשמדאי מלך השדים (גיטין סח ע"א)? וכהנה בדים עד אינספור.
כיוצא בו, האמונה באלוהי המקרא אינה אלא מיתולוגיה שאינה ראויה להתייחסות רצינית מבחינה פילוסופית (כתבתי פילוסופית משום שמבחינה חברתית יש לסותרה ולהפריכה ולהראות את הבליה כדי שנגיע לחברה מתוקנת ושפויה).
בברכה
דעת – אמת
שוב, אין ברצוני לקבל פתרון לבעיית הדטרמיניזם וכל האבסורדים והסתירות הנובעות מקבלת בחירה חופשית. ברצוני לחדד את הדילמה ולשאול האם היא מקובלת גם עליכם:
א. אם קיים דטרמיניזם אזי אין בהטלת אחריות על אדם כל טעם והכל הוא הבל וכיוצא בזה כל מה שאנו עושים, מחנכים ושופטים אינו מעלה או מוריד במאום, אלא, הוא ביטוי לתחושתנו העזה שיש לנו בחירה חופשית.
ב. אם יש בחירה חופשית (דהיינו שלילת הדטרמיניזם) אזי קיימים אבסורדים וסתירות שאיננו יכולים לפתרם בגלל מגבלות השכל האנושי.
וההנחה הגלומה כאן היא שאין אפשרות אחרת.
על אפשרות (ב) עניתם כבר בחיוב. מה עם אפשרות (א)?
בברכה
מאיר
צוות
אפילו המונח "אחריות" הוא מונח פנים אנושי, בטבע אין אחריות ועולם כמנהגו נוהג.
גזילה הוא מושג אנושי מטפיזי – משום שבטבע אין גזילה. וכי אריה הטורף איילה הוא רוצח? צבי התוחם גבול בתחום חברו הצבי הוא גזלן?
כששאלו שופט דטרמניסט מדוע הוא שולח לכלא את הפושעים? השיב: אני אנוס לשולחם לכלא כחלק מהדטרמיניזם.
בברכה
דעת-אמת
על כן השאלה היא לא מאין הבחירה באה, אלא מאין הלוגיקה וההתנהגות התבונית מגיעים , האם תתיתכן התנהגות תבונית שאינה טרנסצנדנטלית? ,האם כמו שהקדמונים סברו הטבע הוא דומם שאינו מכיל תבונה ,והתבונה היא תוצא של הרוח שבמכונה .או כמו שהקיברנטיקה מאמינה שאת התבונה אפשר לתאר במונחים מתימטיים דטרמיניסטיים ,ואת התודעה כהיזון חוזר
.מבלי להתיימר ולהכריע בעניין ,נראה לי שהראיתי שהשאלה היא הרבה פחות קריטית ומפחידה ממה שנראה במושכל ראשון
,המושגים בתוך עולם תבוני מנהלים מערכת גומלים הדדית ,האחריות כפי שמאיר שואל אינו מושג סטטי ,בהטלת האחריות לרצח על הרוצח אתה יוצר את מושג הרצח ונותן לו ערך שלילי ,ומשהמושג מובנה בתוך המערכת התבונית-תרבותית אתה נמצאת מנחיל ערך תבוני אקטיבי למערכת דינמית
כלומר שמרגע שאנו מניחים שהעולם הדטרמיניסטי הוא עולם תבוני ,מיד קל לנו להבין את כל המושגים המוסריים הקונספטואליים הרגשיים ,כמושגים דינמיים בתוך מערכת תרבותית-תבונית, מושגים שמנהלים מערכת יחסים ענפה האחד עם השני ושינוי אצל אחד יוצר שינוי אצל האחרים ,ויצירה של מושג מוסרי חדש שנוצר בתהליך תבוני יכול להשפיע לחיוב על המערכת – לחיוב מהבחינה הדארויניסטית או מכל בחינה אחרת ,והדטרמיניזם אינו מעלה ואינו מוריד לגבי משמעותם של מושגים אלו
ואפילו ברמת היחיד ,מערכת המושגים שעומדת מאחורי התנהגותו היא נזילה ,והיחשפותו האקראית למערכות מושגים מתחרות =למידה שמכריחה אותו להכריע בין פעולות על פי הגיונות סותרים ,אלא שגם כאן הכרעה הרי נעשיית על פי כללים תבוניים/רציונליים/פסיכולוגיים
לסיכום:כל אימת שבחירה מתקבלת מתוך חשיבה תבונית ניתן לייחס את הבחירה "לתבוניות" ואין צורך במושג בחירה חופשית ,וכל אימת שהבחירה אין מאחוריה שום כלל או תבנית הריהי אקראית וניתן לייחס אותה לאלמנטים נוירולוגים אקראיים.
מוריה