עופר
כדי להשיבך בצורה מובנת אזדקק להגדרת המונחים.
ראות חילונית – ראייה אתיאיסטית זו המשמעות של חילוני בזמן המודרני ובאומרי חילוני אני מתכוון לה. להוציא את המובן העתיק של אדם מאמין אלא שעיסוקו בענייני חולין בלבד כמו עבודה, צבא וכו' ואילו הכמרים, הרבנים וקאדים עיסוקם בקודש – כמה מגוחך לכנות אנשים שעוסקים בהבלים "קודש".
דת – זו מערכת חוקים המבוססת על ציות לאלוהים כפי שמבין אותה האדם. דת אינה אמונה ללא מעשים, כפי שמדמיינים אנשים רבים, כי דת ללא מעשים מתה היא.
מהגדרות אלה עולה שהדת אינה מסע להתעוררות רוחנית אלא ארגון חברתי לציות לאלוהים.
אהבת הבורא, כניסוחך, איני יודע מהי. ואם כוונתך להוויה הקיומית שהיא פלאית וקסומה, המעוררת כל אדם חושב לפסגות אינסופיות, הרי שדעת- אמת מובילה לכך.
אלוהים במשמעות של המציאות המשתקפת בתודעת האדם היא הפלא הגדול המרתק כל בר דעת ובעל נפש.
בברכה
דעת – אמת
"רגעים של התעלות רוחנית" הם עיקר?
אם אתה מרגיש התעלות רוחנית, זה מעיד על אמיתות או נכונות הדברים? ברור שלא!
אין שום קשר בין החוויה האישית שלך, לבין קיומו של אלוהים. ולכן, כדאי שתתמקד בעובדות ולא בתחושות.
אין שום דבר רע בלהרגיש התעלות רוחנית (אלא אם כן אתה לוקח סמים). אבל זה גרוע מאוד אם זה מה שגורם לך ולכל המאמינים להשתעבד לחוויה הזאת ולהסיק מסקנות שווא.
ולא דיי בזה שמאמינים בשטויות, אלא גם דואגים לכפות את החוקים על אלו שלא מאמינים (רבנות וכו')… זה נראה לך הגיוני?
חג שמח,
ירון