דרך אנשי האמונה להפוך את הטקסט כדי לספק את תאוות אמונתם, הם ישקיעו הרבה עמל ויגע בחיפוש אחר "נפלאות" הטקסט מבלי שירגישו שהם הופכים עצמם ללעג וגיחוך.

דבר זה ידע היטב אחד מגדולי הפרשנים שקמו ביהדות, אברהם אבן עזרא (1089 – 1164). בפירושו למגילת רות הוא מביא אדם תאב "צפונות ועמקות" שנתן לו לדרוש את דרשתו כדי שישמח לבו אף שדבריו אינם אלא היתול, נביא את דברי אבן עזרא :

"וַתְּלַקֵּט [רות] בַּשָּׂדֶה עַד הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים"

"איפה" בתנ"ך הוא שיעור נפח של 25 ליטר בערך.

ויהי כאיפה שעורים – פעם אחת שאלני אדם מה טעם 'באיפה שעורים'?

אמרתי לו אין טעם לשאלה הזאת כי הכתוב סיפר מה היה. אז נקלותי בעיניו, ויאמר לי כי יש לו טעם ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו, והנה בא ביום אחד ואמר לי כי יש לו טעמים הרבה:

האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה, שלמה המלך, להעמיד עמוד בביתו שבנה – בית יער הלבנון – על שם בעלה בועז (מלכים א, ז; 21).

וטעם איפה שהיא בגימטריה צ"ו (96) רימונים שהיו על העמוד (ירמיהו, נב;23) וזה בגימטריא איפה. ופירוש שעורים כמו שיעורים כמו שער בנפשו.

וטעם אחר ויהי שתי מלות ארמית ועברית והיא כאשר ראתה שיתלה אבשלום שהוא מבניה והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו (בן 21) ואחר כך איפה שערים לשון רבים בעבור היותו כבד עליו.

וטעם אחר כי תחלת אות כאיפה עם תחלת שעורים הוא בגמטריא ישי שהוא צדיק גמור, אז שמח וישב לבו בקרבו (אבן עזרא, רות , ב, יז).

בברכה

דעת – אמת