ארון הספרים של העם היהודי הוא חלק מתרבותו – כל ארון הספרים במשמע.

כולל פילון האלכסנדרוני, מקבים א ו ב ,יוסף בן מתיתיהו, בן סירא, מורה נבוכים, עזריה מן האדומים, ברוך שפינוזה… קורפוס שלם עם היסטוריה עתיקת יומין.

בחיידרים לא לומדים את התרבות היהודית אלא את האמונה הצרה של קומץ רבנים המפחדים לאבד שליטה על תלמידיהם. הם עוסקים רוב חייהם בצורת פלפול שאין לה ולתרבות יהודית קשר. לא זו אף זו שהם מדלגים, בלימודם את התלמוד, על קטעים מביכים [עיין "בפלפול היומי"). משקיעים רוב מרצם בתלמוד הבבלי ומזניחים את תרבות ארץ ישראל (תלמוד ירושלמי). זאת מבלי להזכיר את הבושה הגדולה מכל שאינם לומדים נביאים כיאה ליצירה היותר מעולה שקמה בתרבות היהודית. עובדה מבישה זו מלמדת שאינם עוסקים בתרבות יהודית אלא בדקדוקי הבל אמוניים.

יתירה מכך, הרוצה ללמוד תרבות יהודית על כורחו ילמד את התרבות הנוצרית כדי ללמוד על תרבות התגובה של היהודים. כיוצא בו, יצטרכו ללמוד על תרבות האיסלאם כדי ללמוד את תגובת היהודים לאיסלאם – ספרו של סעדיה גאון הוא תגובה לפילוסופיה האיסלאמית.

תרבות עם אינה נלמדת במנותק מההיסטוריה שלה ובמנותק מתרבויות שחיו בתוכה ומחוצה לה.

לכן, אנשי אקדמיה המקדמים את המחקר על תרבותנו להם ניתן לערוך תוכנית לימודים מלומדת יחד עם אנשי חינוך כדי ללמוד תרבות יהודית ולא אמונה צרה המשפילה צלם אנוש.

בברכה

דעת – אמת