יחסי הגומלין בין בני המשפחה הוא עניין אישי שלך ואתה תצטרך להכריע איזה דברים אתה מוכן לוותר ואיזה לא (כפי שהינך נוהג ביתר העניינים).

במישור העקרוני דעת – אמת מדגישה את האידאולוגיה החילונית ומעודדת לעמוד על העקרונות הליבריים והשוויוניים. ערכי הדת היהודית מתנגדים לערכי העולם הנאור לכן כל וויתור באופן ישיר או עקיף לאנשי האמונה הוא מעין תמיכה באידאולוגיה הדתית בבחינת "שתיקה כהודאה" (ובמקרה שלך זו עשייה – קביעת מזוזה – כהודאה).

תן דעתך על מצוות מזוזה וראה כיצד היא סותרת את ערכי העולם הנאור.

מצוות מזוזה מטרתה לזכור את האמונה באלהים כפי שכתב "החינוך" (מצוה תכג) :

משרשי המצוה [של מזוזה] להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו". ואיני מבין כיצד אדם המגדיר עצמו אתיאיסט יכול לעשות שקר בנפשו (אפילו למען בנו) ולנהוג במעשה הסותר את אמונתו שלו.

ויתרה מכך, תוכן הדברים הכתובים "במזוזה" הינם אזהרה ועידוד לשמור את כל המצוות הכתובות בתורה, הנה כך כתוב במזוזה:

"וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"

וכי עולה על דעתך לקיים את מצוות: "זכור את אשר עשה לך עמלק"? האם תסכים לוותר על ערך יסוד של "איש באמונתו יחיה" כלומר מתן חופש דת לכל אדם ואדם? הלא בתורה נאסר חופש דת:

"לא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:… כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות, כ; 2-4).

רצוני לומר בדבריי אלה שאדם צריך לתת דעתו על השקפותיו וערכיו ולראות אם מעשיו תואמים השקפה זו. נראה לי שאם תתבונן היטב בדרישות אנשי הדת תגלה שהינם סותרים את ערכי העולם הנאור.

נ.ב מבחינה דתית אין איסור להיכנס לבית ללא מזוזה, מצוות מזוזה חלה על בעל הבית או בלשונם של חז"ל : "חובת הדר".

בברכה

דעת – אמת