תוכן:   שלום

הציטוט המדויק הוא: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב" (בבא בתרא יד ע"ב) , הדיון מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים הכתובים בתורה, העוסקים במותו של משה, הוא דיון אחר (עיין מה שכתבנו "בפרשת דברים").

ולשאלתך: " ומהי היא פרשת בלעם הלא היא כלולה בתורה" שאלתך במקומה, ודברי חז"ל מוזרים ותמוהים.

רש"י הסביר את הצורך של חז"ל לציין זאת משום שסיפור בלעם אינו רלוונטי למקיימי המצוות או כלשון רש"י: " ופרשת בלעם – נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו". כאילו שאר סיפורי התורה רלוונטיים או כפי שתמה השל"ה הקדוש: " ולא זכיתי להבין דברי הרב פה קדוש [רש"י], הלא כל הסיפורים שבתורה כמו הריגת קין להבל וכיוצא בהן, אינם לכאורה צורך התורה וסדר מעשיו?".

הגירסה בתלמוד ירושלמי שונה: "משה כתב חמשה ספרי תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם" (סוטה פרק ה' הלכה ה').

עולה בליבי פרשנות נועזת, בלעם המוזכר במקומות מסוימים בתלמוד לדעת חוקרים (כמו גייגר) כוונתו לישו הנוצרי, ראייה סבירה לכך הוא דברי התלמוד (סנהדרין קו ע"ב): "שאל מין אחד את רב חנינא: האם ידוע לך בן כמה היה בלעם במותו? השיבו רב חנינא: אין זה כתוב במפורש אך יש רמז מהפסוק 'אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם' (תהילים נה') אנשים רשעים לא יגיעו למחצית חיי אדם , חיי אדם 70 שנה ורשעים 33 או 34 שנה. אמר לו המין נכון אמרת, אני ראיתי את פנקסו של בלעם והיה כתוב בו: בן 33 שנה בלעם החיגר כאשר הרגו פנחס השודד" ומפרש גייגר שבלעם הוא ישו, פנקסו של בלעם הוא האוונגליון, ופנחס השודד הוא פונטיוס פילטוס הנציב הרומי שצלב את ישו.

ואם כך אפשר לומר דבר נועז, משה כתב ספרו (ספר תורה) ופרשת בלעם (אוונגליון).

לגבי פירוש "ההגון" שכתב השל"ה הקדוש פרשת בלק (תורה אור ב) אכתוב בקצרה את דבריו והקורא ישפוט אם פירושו הגון: כוונת התלמוד בדבריו 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם' שמשה השיג והבין את נבואתו של בלעם ולא כתבם כסומא בארובה מפי אלוהים מבלי להבינם. לדעת השל"ה 'משה כתב' פירושו משה הבין.

בברכה

דעת אמת

תוכן:   תודה על התשובה

אמת קפצו לי השורות(דיסלקציה קלה) וצטוטך הוא הנכון

וברשותך ארחיב מעט באי הבנתי את המאמר הנ"ל.

מדוע נקראת התורה ספרו של משה היה צריך לקרוא לו ספר האלוהים ואכן הירושלמי יותר ברור בקטע זה

בכלל לא ברור לי הדיון וכי היה להם ספק מי כתב את התורה.

ומה זה חשוב הכתיבה בפועל וכי לא יכל להעסיק לבלר שיכתוב

והרי מה שחשוב הוא מי נתן את התורה.

וההשוואה לכתיבת איוב גם קשה וכי איוב ניתן לו מלמעלה כתורה עצמה. וא"כ מדוע אין איוב בקנון של חמישה חומשי תורה. וכמובן פרשת בלעם. בכלל רש"י קשה לי מאד כאילו אין למשה צורך לכתוב את הניסים שקרו שם. וההלכה הנובעת "מפרשת בלעם" מהפסוק "מה טובו אוהלך יעקב" לא לבנות חלון מול חלון.

ובאשר לפירושך לא ברור לי למה קראו לישו בלעם, ואולי מפני הצנזורה?

ובכלל דומני שכותבי האוונגליון מתהפכים בקברם לשמע פירושך

שמשה כתב את הברית החדשה גם ובודאי לצון חמדת….

תודה

א.א

תוכן:   שלום

שאלותיך במקומן והן מבליטות את חוסר הבהירות בדברי חז"ל שכתבו באופן מרושל ולא מדויק.

אוסיף לחידוד שאלתך את דברי הרמב"ן בהקדמות לפירוש התורה: " והטעם לכתיבת התורה בלשון זה [מחבר המספר על משה] מפני שקדמה [התורה] לבריאת העולם ואין צריך לומר ללידתו של משה רבינו כמו שבא לנו בקבלה שהיתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה. הנה משה כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב"

הרי לך שלדעת הרמב"ן משה אינו אלא לבלר.

בברכה

דעת אמת