שלום איתי

חיי אנשי האמונה אינם קלים הם מלווים בפחדים יומיומיים שמא אלוהיהם יקפיד על התנהגותם.

אחד מהפחדים הוא אי קיום נדרים שהעונש עליו מותם של ילדים קטנים או בת הזוג של הנודר והוא אומרם: בעוון נדרים מתה אשה של אדם..בעוון נדרים בנים מתים כשהן קטנים" (שבת לב ע"ב).

כמה מפחיד אלוהיהם הצופה בקטנות (נדרים) ומעלים עיניו מגדולות (שנאת הזר).

ואף שאדם הנודר צריך לנקוט נוסח התואם נדר אמרו חכמי התלמוד: "האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכתא זו – נדר גדול נדר לאלהי ישראל" (נדרים ח ע"א)

מכאן למדו הפוסקים שאמירה סתמית לצורך מצווה עלולה להיחשב נדר ולכן צריך להיזהר ולומר "בלי נדר".

אך דבר זה הוא רק על אמירה של מצווה ולא אמירה שאין בה עשיית מצווה כמו "מחר ניפגש".

בברכה

דעת – אמת

שלום לכם,

לדברי ד.א עולה המסקנה שמאמינים היום, אינם שותפים פרופר לאמונת חז"ל, האם זה נכון?

עניין אחר בסוגייה זו היא מזוזה, שאין חייבין אלא במקום מגורים.

וגם עניין נישוק המזוזה אינו קיים בתלמוד האם זה נכון?

הרי קבלה ומסיטיקה הם פיתוחים מאוחרים לחז"ל לא?

ודאי ישנם עוד דוגמאות (ואני זורק לפי מה שנראה לי)

1) נישוק אבני הכותל, והנחת פתקים.

2) להגיד בן פורת יוסף

3) להגיד אדושם במקום אלוהים.

4) לבקר קברי מתים.

5) לבקש ברכה מהרב עובדיה.

האם יש אמת בדברים לעיל?

תודה מראש,

סארגון.

שלום סארגון,

דרכם של בריות, במיוחד מאמיני הדת, להתרחק מהמקור ולהוסיף משלהם כנגזרת מארועים והפחדים התוקפים אותם.

חלק מאמונות השווא שהבאת יש להם מקור בתלמוד וחלקם לא.

בברכה

דעת – אמת