על שאלתך הראשונה הטבת להשיב ואנו נוסיף דברים משלנו.

בקרב המשכילים המאמינים (מלבד מחלוקתם עם אתיאיסטים) יש מחלוקת נוקבת ורגשנית יותר והיא איזו היא האמונה "האמיתית"? וזה חיזוק לטענתך.

מונטסקייה ( 1689 – 1755) פרסם חיבור בשם "מכתבים פרסיים" – מבט ביקורתי על החברה האירופית, ובמיוחד הצרפתית, מנקודת ראותם, כביכול, של שני תיירים פרסיים: התיירים קוננו על כך שהנוצרים בני האמונות השונות (קתולים, פרוטסטנטים…) מתווכחים ונלחמים בינם לבין עצמם וכל אחד מכריז שדתו היא לבדה הדת האמיתית, אף שבסופו של דבר יירשו כולם גיהנום, כיוון שאף פעם לא התפללו במסגד".

נביא דוגמה נוספת מאחד הנחשב בשרשרת הפילוסופים הגדולים, בליז פאסקאל (1662 – 1623), דברינו מובאים מתוך סקירתו של פרופ' שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה: פאסקאל כמי שהעדיף את הלב על התבונה את "אלוהי" הרגש על "אלוהי" הראציונליות, התקומם נגד דעתם של אלה המעמידים את האני במרכז ההוויה, שכן אין אנו מסוגלים (האדם) להיות בעלי ידיעה ודאית ואיננו יכולים להשיג את מטרתנו. מעמדו של האדם במסגרת הטבע הוא מעמד פרדוכסלי וטראגי. הפרדוכס נעוץ בטבע עצמו; מה יותר פרדוכסלי מן העובדה שאין האדם מסוגל להבין את הטבע גופו (היקר לו כל כך), את טבע הנפש. מתוך תמיהה זו הגה פאסקל את רעיון "ההימור" וכך הוא טוען:

אי אפשר להוכיח את מציאותו של אלוהים. אלוהים אינו רוצה שיהא אפשר להוכיח את מציאותו. הוא רוצה בהעזה של האמונה. וההעזה באה בחיי יום יום לידי ביטוי בהתערבות, בהימור. אלוהים ישנו או איננו, אך לאיזה צד נטה? השכל אינו יכול להכריע כאן כל עיקר. לאיזה משני הצדדים תתערב? מבחינת השכל אין אתה יכול להכריע לא לצד זה ולא לצד זה. אבל הכרח לנו להמר; ואם נשקול את ההימור בבחינת אושר, הרי שבמקרה שיש אלוהים המאמין זוכה לעולם הבא ולחיי נצח אינסופיים ואילו במקרה שאין אלוהים ההפסד הוא רק חיי העולם הזה. פאסקאל חזר בתשובה לדת הנוצרית באופן ראדיקלי – הוא מכר את מרכבתו, את סוסיו, את ספרייתו (מלבד כתבי הקודש וכתבי אוגוסטינוס) ונתן את כל כספו לעניים.

לפני כן הייתה לו התגלות שאותה הוא מתאר בפתק שהחביא בבטנת בגדו – "בשנת הישע1654. ביום שני, 23 בנובמבר, ביומו של קלמנס הקדוש. בערך משעה עשר וחצי בערב עד בערך חצי שעה אחרי חצות. – אש – "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק, אלוהי יעקב" לא של הפילוסופים והמלומדים. ודאות , ודאות , רגש. שמחה, שלום. אלוהי ישוע כריסטוס אלוהיך אלוהי. רות. שכיחת העולם והכול, חוץ מאלוהים".

עכשיו שים לב לשני דברים שהפילו אדם גדול זה:

בחישוב "ההימור" שלו לא לקח בחשבון שיתכן "שאלוהים רוצה" דווקא שנחיה חיי אתיאיסטים כדי לקדם את חיינו באופן טבעי על ידי שכלנו ותבונתינו (הלא לא לחינם העלים אלוהים את נוכחותו מאיתנו), והיה לפסקל לקחת בחשבון שדווקא הסוגד לאלוהים ייענש בגיהנום והאתיאיסט יחיה חיי נצח (דבריי אלה נכתבו לשיטת פסקל). וזאת תוך התעלמות ש"הימורו" של פסקל יביאו לבאר שחת לדידם של מאמיני היהדות (רש"י והגר"א) ומאמיני האיסלם.

דבר שני, ארוע ההתגלות, שתחושת חוויתו הסוביקטיבית נשמעת אמינה מאוד, מעוררת מחשבה: מדוע תמיד הנוצרים חווים את ישו היהודים את אליהו והמוסלמים את מוחמד? אתמהה? (שאלה רטורית שתשובתה בצידה מתחום הפסיכולוגיה – פאסקאל התיתם מאמו והוא בן שלוש).

מסקנתנו מתוך דברינו לעיל , שכל סוגיית אלוהותו של האלוהים היא סוגייה אנושית!!! עצם הספק, התהייה, הפליאה והטרגיות שבתודעתנו כולם באים מהאדם (אף המשכיל) ומסתיימים באדם.

2. המחזירים בתשובה נוקטים בשיטת "אומנות המכירה" (שטיפת מוח) שאותה למדו מאנשי שיווק מוצרים ושיווק הדת (בידינו חוברות של המחזירים בתשובה המלמדים את המרצים כיצד צריך ל"שווק" את היהדות). ידם על העליונה בקרב אנשים שרוצים וחפצים לאחוז בקרנות מזבח האמונה. הם אינם מתיימרים לבדוק את אמיתת אמונתם אלא להצדיק את אמונתם. פעמים ישתמשו בתבונה כאשר חושבים הם שבמקרה מסוים תסייע לגחמתם ופעמים ירמסו ויבטלו את התבונה כאשר תסתור את הזיתם.

3. תשובתך מספקת למדיי , אך אם רצונך לגרום לחוזר בתשובה גם להתבונן ולחשוב, שאל אותו שאלות לשיטתו: האם לדעתו תכלית חיינו להקפיד ולדקדק שהלולב יהיה מחובר למעלה? האם מה שאלוהיו רוצה ממנו הוא שיפקיר חיי הגוי ובלבד שלא ירים טלפון כדי להזמין רופא? האם לדעתו תכלית חייו להתייחס לאישה כאל קלת דעת שאינה יכולה ללמוד תלמוד? על איזה בדיוק תכלית הוא מדבר? האם רע בעיניו שהציבור שאינו שומר מצוות רוצה בכל מאודו בשוויון, חירות ואחווה בין כל בני האדם, סותר את התכלית של אלוהיו? וכהנה וכהנה…

4. תמיהתך על מציאותינו מובעות אצל כל גדולי הפילוסופים שאחד מהם (פסקל) הבאנו לעיל. עובדת קיומנו היא פליאה הגורמת לנו לתחושות סותרות – מחד אנו מלאי התפעלות והתרוממות רוח מפליאה נשגבה ונסתרת זו ומאידך זה מביא אותנו לדכדוך שאין אנו מבינים את מהותה. לגבי האבולוציה זוהי תאורייה מדעית שעדיין לא הופרכה ורצוי מאוד לפנות למומחים בתחום זה כמו פרופ' אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה. אך חשוב שתדע שאין שום קשר בין מחקר התפתחות החיים לבין השאלה הגדולה כיצד התחיל כל העסק הזה אם בכלל.

אין לנו את היכולת והמסוגלות לתפוס – בריאה יש מאין ולא אינסופיות.

שנה טובה

דעת – אמת