בברכה

דעת – אמת

קראתי את תשובתך.

אמונתי רבה ונחושה היא. אינה נשענת על ניסיונות להשוואת התפתחות המינים לפרשת בראשית. אינה נשענת על דחיית דתות/דעות אחרות. אינה נשענת על זעם/שנאה ומאידך גם לא על אהבה חסרת פשרות. היא מבוססת על בקשת נפשי לאמת. אך האמת היותר גדולה ויותר נעלה. לא אמת פיזיקאלית. לא אמת שכלית. אלא אמת של התבוננות.

אמת של מקום. אמת של אמת.

אולם, כפי שאמרו חז"ל, האמת אכן נעדרת (סנהדרין צ"ז א.) בימינו אנו.

2000 שנות הגלות עשו שמות בתורתינו ובהשקפה הדתית. הן אילצו את היהדות המסתגרת להיווצר. יצרו פחד ותיעוב כלפי כל "חדש" שנהפך לאסור מן התורה (כביכול).

אך עתה, משיצאנו ב"ה מגלות זו (ע"ע מדינת ישראל), אט אט, יש לקלף את הקליפות ולגרום לנספחי התרבות וההשכלה שלנו בקרב העמים להפרות את אמונתינו. לגרום ל"יפת" לשכון באהלי "שם" (בראשית ט' כז'). בכל דיעה יש שורש של אמת. באריסטו, כמו שהראנו הרמב"ם. כך גם אצל ניטשה. אצל דארווין. כפי שהגר"א (כמדומני) אמר, שמי שחסרה לו "יד" אחת בחכמות חיצוניות חסרות לו כנגדה מאה "ידות" בתורה.

לעניין הסנפיר והקשקשת: לדעתי זו סוגיה רבת מעלה, שכן טומנת היא בחובה גופי אמונה רבים. לא אכנס כאן לדיון הספציפי (באיזו "קשקשת" מדובר וכד').

מה שכן אומר הוא שיש לדעתי להבין: מה שיש לראות הוא דרכי המחשבה והרעיונות של חז"ל. אני מאמין שהקב"ה "שחרר" מידע טיפין טיפין. חז"ל נתנו כלים למחשבה. כלים לניתוח. יש להשתמש בכלים אלו כדי להביט על התורה וכל שבעים פניה ולהקרין מאורה על הפריזמה שהיא התגליות והתמורות המדעיות/חברתיות/פילוסופיות וכו'.

"כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (ישעיהו מ"ג ז)- העולם החומרי יצא מנקודה אחת במפץ הגדול (אא"כ יגלו משהו חדש). כך, כל מה שישנו ושאינו הוא ממקור אחד.כפי שהמקור לפיצוץ ולניהולו הוא ביושב במרומים, גם התפתחות הרוח והמדע נתונה לניהולו. יש אבולוציה בחי ויש אבולוציה ברוח. מה שאנו משיגים מבחינת ההבנה שונה ממה שבעבר. זו לא רפורמה דתית במובן שאנו מכירים היום, אלא "החדש יתקדש, והישן יתחדש" – בדיוק כשם שהאבולוציה מתחוללת בגוף קיים, כך השינויים הם על בסיס התורה הקיימת.

התורה מכילה את המדע. המדע הוא אורגן שלה. הם אינם אותו הדבר. יש את ההתבוננות ויש את המציאות. לכן, לדידי, הניסיון לבסס אמונה על מדע הינו מוטעה ביסודו, בדיוק כמו הניסיון לערער את התורה מתוך המדע. התורה לא לוקחת למדענים את תפקידם. איני חושב שחז"ל התכוונו לשמש כאוקיאנולוגים. בדיוק כמו ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" – היא אינה ספר היסטוריה, כך היא גם לא ספר אסטרופיזיקה. היא נותנת התבוננות והתכווננות והתדבקות באמת האחת – בורא הכל, שממנו יוצא הכל.

יש כאן נושאים לשיחות ארוכות. שיחות מפרות. אך וודאי תסכימו שהכל יכול לבוא על בסיס של הוצאת הזלזול ושאט הנפש מהמשוואה. בין אם זלזול במחקרים מדעיים ובין בדברי תורה וחז"ל.

אגב, רבים וטובים הם חבריי החושבים. אל תשעו לשטיפת וצרות המוחין של התקשורת ושל רצח האופי הנעשה לציבור הדתי. אתם יודעים מה? רצח האופי הנעשה לתורה.

ואני הקטן, תולעת ולא איש, משתדל לעשות דרכי בעולם התורה ורבדיו (תנ"ך, תלמוד בבלי וכו'), דרך משעולי "הזר" של אלבר קאמי, ה"פוליטאה" של אפלטון, "המפץ הגדול" של סיימון סינג, ומה שמחזיק אותי בקרקע, הן המצוות וההלכות המעשיות, שהרי אנו גם נשמה וגם גוף וצריך לפעול על שניהם.

מי ייתן ונזכה להתיישב בדעת האמת.

לשאלתך: "אשמח לשמוע ממך כיצד אדם כמותך – שחוקי השולחן ערוך תואמים עולם ישן של גלות ונורמות של הפלייה ובוז למי שאינו יהודי- מתמודד מול מציאות הנאורות והציונות."

אשתדל לתת מעט ממחשבתי הצנועה, אולם לשם כך יש לבוא מנוקדת מבט של "נאורות" על "נאורות".

דווקא לאחר תקופת ספקנות ארוכה, תקופת ניהליזם מבעיתה וחשוכה אשר נתנה את עלטתה על מאורות נפשי, זיהיתי בערכיה של התורה אמיתות.

אמת היא לאו דווקא מה שמכונה "נאור". אמת היא לא פמיניזם. אמת היא לא שוויוניזם. אמת היא לא שוביניזם, לא נאציזם, לא ג'ון לנוניזם, לא קומוניזם, לא קפיטליזם, לא כיבוש ולא תבוסתנות.האמת היא האמת.

יש הנוטים לומר שישנה נוסחה הטומנת בחובה את כל הנוסחאות המתמטיות/פיזיקליות. נוסחה אחת ויחידה.

אני מסתכל על העולם ולא רואה רק רוח שנושבת, עננים שבאים והולכים. לא רק תאי עור שמתים ומתחדשים. לא רק עצמות דינוזאורים שפעם היו ואינם. לא רק ממשלות קמות ונופלות, לא רק שינויי גישות, לא רק שואה, לא רק תקומה.

אני מסתכל על המכלול. מתבונן.

מבין שהכל נובע ממשהו אחד.

כמו שהעולם כנראה מקורו בחומר דחוס אחד. כל מה שנפרס לפנינו.

אני חלק מהמשהו האחד. אני שואף לדבוק במשהו האחד.

כדי לדבוק במשהו האחד אני צריך להכניס עצמי למערכת כללים מסויימת. היא הקצש"ע כעקרון.

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". כדי לתת את ה"מפץ" לחומר הדחוס, ולגרום לו להתפתח, יש את מערכת החוקים המעשיים.

אח"כ, ההתגלגלות, ה"אבולוציה", היא בעזרת הגמישות של תורה שבע"פ. אולם, כמו שיש חוקי פיזיקה הממשיכים (אף אם בשינויים מתהווים) לפעול משחר הפיצוץ, השומרים על "גבולות גזרה" – כך ההלכה שומרת על גבולות הגזרה. בכל צעד ושעל שאני עושה. דווקא מהשליטה שלה על כל "פיפס" בחיים, היא נהיית כמו קרן לייזר, העוזרת להתמקד יותר בעזרת האור שאני אוסף במהלך הדרך (תורה, מדע וכו') ולהוציא משם את האמיתות היותר גדולות.

"לא ישא גוי אל גוי חרב"."עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" וכו' *. זהו החזון.

אולם זהו האידיאל. לא מקדימים את המאוחר. העולם צריך להיות בשל לכך. כדי להגיע לבשלות יש ללחוץ על הנקודות הנכונות.

כתב ג'. אורוול: "כל החיות שוות, יש חיות שוות יותר". ואכן, לא כולם שווים. אולם לא בבחינת "שווים יותר" דווקא.

"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"-היא קללה, היא לא האידיאל. אולם, האישה והאיש אינם שווים. הם שונים ובזה בדיוק היופי. כל אחד נותן את הפן הייחודי לו. הפמיניזם הדורסני, בדיוק כמו השוביניזם מהצד הנגדי, פועל לאבד את האיזון.פועל לאבד את האבולוציה הפסיכולוגית-עולמית.

כך גם בני האדם בכללם. "חביב אדם שנברא בצלם". לכל אדם ולכל עם התפקיד הייחודי לו. אנו תפקידינו להיות המרצים באקדמיה של רוח העולם: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם" (דברים ד' ו') ומשם להפיץ האור לגויים.לכל העולם.

אבל לאט לאט. מה שבא ב"בום" נגמר ב"בום". לא קופצים לאימג'ן של ג'ון לנון. צריך לעבוד על זה. בזעת אפינו.

*יש אפילו פסוק יותר מפתיע: "בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר, בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' צב-אות לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, וְנַחלָתִי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו י"ט כ"ד), אך איני יודע כרגע מה פירושו בדיוק ולאיזו עת הכוונה שם. אולם הבאתי כדי לסבר האוזן שבידוע שאנו לא העם היחיד, אלא העם הנבחר לשם מטרה מסויימת.

חן חן,

ליאור

ידעתי שתתאכזב.

חששתי שדברי יובן לא נכון.

בוודאי ובוודאי שאיני מאמין שיש כל שינוי בקב"ה. מה שכוונתי הייתה ש*אני* רואה את הדברים כאילו שוחררו טיפין טיפין על ידו. בדיוק כשם שיש בתורה דימויי הגשמה – "יד ה'", "וינחם ה'" וכד'.

כל מה שקורה הוא שאני *מפרש* את "פעולותיו" של הקב"ה באמצעות ההתגלות שלהן על ידי השגתי הדלה.

חס וחלילה לי מליתן לגביו מאפיינים-"אין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל".

כוונתי הייתה: "דימו אותך ולא כפי יישך, וישווך לפי מעשיך" – רק מתוך הדברים הנגלים לפניי אני "מתבונן" ב"פעולותיו".

אך ברור שזה רק פירוש שכלי שלי בתוך מוחי האנושי והדל ותו לא.

וזה הרי תפקידנו-"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". זה שאני לא משיג *באמת* את הקב"ה, לא אומר שאני לא צריך לדבוק במה ש"הותר" לפרסום ממנו.

אתה יודע מה? אולי פשוט נאמר במקום "על ידו"-"ממנו".

תודה להערתך/הארתך,

ליאור

בכל מקרה, לפי המקורות נראה שהתפלפלו אודות משמעות הקשקשת ולכן יש מצב שאכן כל שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר – השאלה מה הגדרתינו ל"קשקשת", והנה מקבץ:

1.מסכת חולין נ"ט א' "כל שיש לו סנפיר וקשקשת רבי יהודה אומר שני קשקשין וסנפיר אחד ואלו הן קשקשין הקבועין בו וסנפירים הפורח בהן"

2.מסכת נידה נ"א ב' "דקשקשת לבושא הוא"

3.הרמב"ן על ויקרא י"א ט': "אבל לא תבין מלשונם שהן קבועים בגופן ממש…אבל קראום קבועים שאינן נדין ממנו ולא מזדעזעין בו כסנפיר…אבל כל שהוא קבוע ודבוק בעור הדג…כלל אינו קשקשת…"

4.ומעל הכל במסכת עירובין כ"ז א' כתוב במפורש: "אמר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ" ולכן גם אם נאמר "כל" הרי שיש לכך מן הסתם גם יוצאי דופן, לפחות זה מה שאני מבין, פשוט חכמים נתנו כללים ראשוניים כדי שיהיה אפשר ללמוד ולא כל שנייה לצאת לאגמים ולנחלים.

על כן, לא בכל דבר תורה שמביא את כללי חז"ל בפרשנותם המדעית, מתכוון לשים יהבו על הפירוש החילוני לכך. אם בכל מאמר קצר יובאו כל הדעות לעניין – הרי שיבוא זה בגדר "תפסת מרובה לא תפסת". סומכים על השכל של מי שקורא את המאמרים שבאם יש לו שאלה יבדוק אותה, בין אם בשאלה לרב או בחיפוש עצמי. הרי היום המידע פתוח לכל.

מי ייתן ובמקום לריב, נוכל לשבת על מדוכת האמת – אך צריך לשם כך ששני ה"צדדים" יבואו עם רצון אמיתי, ולא רצון לבטוש ולכתוש. לא מחפשים אמת ע"י ביטול השכל, ומצד שני – לא מחפשים אמת בעזרת חיפוש מתמיד ל"סתירות" במסורת. ככה יוצאים מחיפוש האמת ונהפכים ונרגנים…

ליאור

לא היה ולו רעיון מהפכני מוצדק אחד בהיסטוריה כפעילות פמיניסטית.

מעולם לא התאכזרו לקבוצת אנשים כפי שהתאזרו לנשים.

כל גזענות אחרת נחשבת עניין מוקצה.

כל בקשה סופר-לגיטימית מהכיוון הפמיניסטי זוכה לבוז ותגובות שנאה נאציות שלא תשמע לכיוון שום קבוצה אחרת, גם אם היא אוחזת במעשית ודעותנוראיים ביותר.

תגובתך רק תורמת לתחושה כי לחימה נגד פשע ודיכוי נוראי גורמת לתחושת דורסנות אצל זכרים. מה שמוכיח י הם זקוקים להשפלה, אלימות והתאכזרות לנשים כדי לחוש איזון ושקט נפשי בניגוד לדורסנות ואיום.

בכנות, רוצה לדעת האם היית מסכים ליחס מזוהם, מתועב ואלים כפי שזכו לו נשים רבות במהלך ההיסטוריה (וברוב העולם גם היום) אם היה מופנה באופן שיטתי נגדך ונגד קבוצתך.

אתה יכול לאהוב את היופי בשוני היצורים על כדור הארץ, אבל לא ע"ח מה שנשים מטבען חשות או רוצות להיות.

לא בידך להעניק להן תפקידים או שוני.

השוני הכלל עולמי בין 2 אנשים רנדומלים גדול בהרבה מהשוני הממוצע בין נשים וגברים. עם זאת זה לא מה שגורם להם לאהוב ולכבד יותר אחד את השני.

סבתי היתה שונה ממני בצורה קיצוני וראה זה פלא, לא נמשכתי אליה כלל.

נשיות וגבריות אינם הפכים כמו חושך ואור, יום ולילה, קר וחם.

נשיות וגבריות נעים על סקאלה של אותן תכונות שהתפתחו אבולוציונית מאותם יצורים ואותו אורגניזם, אותם מרכיבים (רק במינונים שונים). רמות מסויימות של תכונות שונות נמצאו כנמוכות או גבוהות בממוצע אצל גברים ונשים.

כפי שאתה לא מפריד או מפלה בין חתול זכר לחתולה נקבה – אין שום סיבה שתפלה ותחליט עבור נשים וגברים.

אין לך שום זכות לקבוע מי הוא האחר שאינו אתה, גם אם אתה מאמין בספר קסמים בכל ליבך.

לו היה מדובר בעם עם היקף פשיעה (רצח, אונס, כליאה, עינויים ושאר זוועות אלימות) כמו של גברים..

כבר מזמן היית תומך בהכחדה של עם זה (במקרה הטוב).

אבל לא כך עובד הפמיניזם, שהוא רק ציוץ קטן בתוך חשכה גדולה שבה על כל צעד לכיוון מוסרי (כפשוטו-מניעת סבל)

באים הרעים ולוקחים אותנו 800 צעדים אחורה.

השיח הפמיניסטי השולט הוא גם כה מעודן, עם חוקים מאוד מסויימים ולא תמצא שם שנאת גברים, לעומת התנועות המיזוגניות בהם תמצא השחרה והשחתת המציאות תוך המצאת ההיסטוריה מחדש.

FM

"התורה מכילה את המדע."………??????. מה זו אמירה זו ומה משמעותה ? אם כל המדע כלול בתורה מדוע לא היה ולו גילוי מדעי קטן וקטון אחד של תלמיד חכם/תלמיד ישיבה.תמיהה גדולה לא ?

על השאלה של האתר: "אשמח לשמוע ממך כיצד אדם כמותך – שחוקי השולחן ערוך תואמים עולם ישן של גלות ונורמות של הפלייה ובוז למי שאינו יהודי- מתמודד מול מציאות הנאורות והציונות." – לא ענית בעצם. מה הקשר בין מה שאתה מאמין בו שמקור המציאות בבורא לבין העובדה הברורה והפשוטה ששולחן ערוך וההלכה הינם בניגוד בוטה וכואב לרוח הנאורות המודרנית. "כדי לדבוק במשהו האחד אני צריך להכניס עצמי למערכת כללים מסוימת"….למה ???? מה עניין עשרות מצוות תמוהות וחסרות פשר לדבקות שלך ב"אחד". נראה לך הגיוני שהדבקות דורשת מעשים תמוהים רבים המכונים "מצוות האל" ?? מדוע אתה עוקב אחרי מערכת כללים שנוגדת את המוסר האנושי (לא האלוהי או הדתי, האנושי הם נוגדים…..) ?

נסה לענות שוב. אשמח לשמוע תשובה ישירה של פשט ולא את כל הפרדס.ענה שנבין אנחנו אנשים פשוטים חושבים ישר ופשוט אל תסבך תשובתך, תמצת לעניין.תודה.

עמית הצדיק

1)לדעתי, לבטל את התורה משום סתירות מהסוג המופיע כאן, זה בדיוק כמו להאמין בתורה מסיבות אלו.

התורה היא התבוננות על החיים. עושים זאת בעזרת לימוד של משהו שאתה מאמין שנובע ממקור אמיתי ולא ממוחו של מאן דהוא, כמו למשל חוקים אזרחיים. איני רואה מה זה משנה אם משה רבינו כתב את התורה או משה אבגי (כמובן הקצנה רק לשם סיבור האוזן). מה שחשוב זה מה *מקור* התורה. ומכיוון שאני מאמין שהמקור הוא מי שהוא מקור הכל, אני לא נבהל אם בני האדם שהתעסקו בלימוד עשו טעויות, כי הכל בגבולות הגזרה של ההתעסקות וההתעמקות והפלפול והמסורת וכו' של מה שנקרא "תורת ישראל". של מה שאני מאמין שהוא אמת. כי המקור שלו הוא מקור הכל. אלו רבדי רעיונות שלומדים. מה איכפת לי אם רב X אמר טענה מדעית לא נכונה? זה מה שהתורה באה ללמד? בשביל זה ישנם מדענים. ותאמין לי שחז"ל בכלל לא התכוונו לקבוע מסמרות מדעיות או היסטוריות, הרי הם ידעו שיש מצב שזה לא נכון. גם רבנים שאומרים עובדות מדעיות של חז"ל-לא זו ההדגשה. לא על זה קם וגם לא על זה נופל הכל.

התורה באה כדרך חיים. כהתבוננות עליהם. לא כספר היסטוריה ולא מדע. לכן איני נבהל מ"סתירות", משום שהן בטלות מעיקרן- הן מפספסות את עיקר הדברים. הן מאבדות את הרוח על בסיס טיעונים פיזיים. הן לא באות מהכיוון הנכון. זה כמו לסתור שיר של ביאליק באמצעות פיזיקה. ואם ביאליק שהיה בן אדם כך – קל וחומר אם זה לגבי התורה, שמקורה הוא ה-מקור לכל.

2)"התורה מכילה את המדע."………??????. מה זו אמירה זו ומה משמעותה ? אם כל המדע כלול בתורה מדוע לא היה ולו גילוי מדעי קטן וקטון אחד של תלמיד חכם/תלמיד ישיבה.תמיהה גדולה לא ? "—

על בסיס מה אתה מביא אמירה זו? לדעתי יש ויש גילויים וכו' של תלמידי חכמים, אך מה זה משנה? בגלל זה אאמין? גם גליליאו הביא כל מיני גילויים מדעיים. אז מה? הוא טוב במדע. מה זה אומר לגבי העיסוק שלו בערכים ואורך החיים? משם האמונה צריכה לבוא. מ"למה" בתורה ישנם ערכים אמיתיים ולא מתחנחנים או כאלו שרוצים להמריץ את קצב התפתחות הליברלית לפני זמנה(כמובן שליברליזם זה טוב, עיין ישעיהו, אך הכל בזמנו. "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם"[קוהלת, ג', א]).

מה שהתכוונתי הוא, שהתורה חולשת על כל תחומי החיים מבחינת ערכיה ורעיונותיה וכך גם על המדע, לכן אינך יכול לבוא ולסתור אותה מתוך המדע, כמו שלדעתי יהיה זה הבל לבוא ו*להוכיח* אותה מתוך המדע. אלו שני רבדים של המציאות. רובד האידיאלים והערכים והרובד המדעי-פיזי. אתה לומד ומסביר לעצמיך מושגים ורוכש ידיעות מדעיות שבעזרתן גם תלמד תורה יותר נכון ויותר טוב. לכן המדע הוא עוד נספח לדבר הגדול החולש על כל גרורות החיים.

3)"מדוע אתה עוקב אחרי מערכת כללים שנוגדת את המוסר האנושי "-עמית, אתה בעצמך כתבת: "ועליך להקדיש זמן רב לאתר וללמוד". לפני שמבקרים – לומדים. גם כלפי התורה זה כך. אח"כ תוכל לבוא ולטעון מה שאתה רוצה. קודם לומדים תורה, אחרי זה אומרים שיש בה או אין בה חוסר מוסר. ולומדים אתה טוב. לא מלקטים פה ושם איזו אמירה של איזה אחד עם זקן וכיפה. לא כל אחד כזה הוא לומד תורה אמיתי (כמו שיש סיפור בגמרא על לא זוכר מי שהיה עומד בפתח של בית המדרש ומי שתוכו לא היה כברו-מי שלא באמת אדם ערכי, אלא הוא פרחח ובא לשחק-לא היה מכניסו).

ניקח למשל את עניין העבדות. התורה לא יוצאת נגדה. היא כאילו מכירה בכך שבני האדם הם ברבארים באותה תקופה, אך אט אט מכניסה להם רעיונות כמו שילוח העבד לחופשי בכל מיני מצבים, כדי שברבות הימים בכלל לא יישאר מהעבדות זכר. "כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה,נה): 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים' (בבא מציעא י ,א). הכל צעד צעד. לא קופצים מדרגות. והצעד צעד נמשך לאורך השנים ע"י לומדי התורה. הם מפעילים את שכלם האנושי, עם עקרונות התורה ומחילים אותם על המציאות ויוצרים הלכות וערכים הנוגעים להווה. ומי שרוצה להתווכח איתם – שילמד כמותם. כמו שמי שרוצה להתווכח עם שופט – שילמד קודם משפטים. ויש הרבה דברים ללמוד ולהשכיל מהם, כדי שעקרונות התורה הדינאמיים יוחלו על המציאות בצורה נכונה. הרב קוק למשל למד ניטשה וקאנט במקביל, כדי לאזן. "יש חכמה בגויים"(איכה רבה ב' י"ז). אולם תורה-היא אצלינו. תורה היא העוגן לכל החכמות. ואנו העוגן לכל העמים. אור לגויים.

צריך להבין-"התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירשה לך" (מסכת אבות, ב', י"ב): לא נולדנו כלילי השלמות. אנו צריכים לעבוד על מידותינו. על נפשנו. על החברה שבה אנו חיים. זה לוקח זמן. שנים.אלפי שנים. והנה תראה איזה פרץ של זכויות אדם יש במאות האחרונות. מדהים. אבל יכולים גם את זה לקחת לקיצוניות לא נכונה (ע"ע עיתון הארץ). בהכל צריכה להיות מידה.

הכל נובע ממקור אחד. לכן גם חוקי חמורבי מקורם ותזמונם בסידור המציאות של המקור הראשוני (שהוא הקב"ה). רק שהם באו בגרסה הפחות מוצלחת וה-מ-א-ו-ד חלקית ביחס לתורה שלנו שהיא חובקת כל. רק באו כדי להכין את האנושות לחוקים. ואז באה התורה. עם האיזונים הנכונים. זה מה שנאמר התקן עצמך ללמוד תורה – תכין את עצמך, היא לא באה לך בירושה. להיות אדם טוב בצורה יותר גדולה – לא בא בירושה. צריך לעבוד על זה. צריך ללמוד.

אדם צריך זהות. הוא לא יכול להיות ישר "כלל אנושי" כמו שג'ון לנון רצה באימג'ן. הוא צריך מורה דרך. תורה. צריך מקום לחוש אליו זיקה כדי לרומם יותר את הכוונות שלו והאידיאלים – ארץ ישראל,בית המקדש. אלו רעיונות נעלים. כל עירוב של מדע בנושא זה- אינו גורע מכך.

לכן, בקיצור שולחן ערוך וכל ההלכות שהתגבשו במהלך השנים, יש לדעתי לראות כללים "ללחוץ" על הנקודות הנכונות בנפש. גם כשזה לא נוח לנו ואנו חושבים שזה מפלה או שוויוני וכו'. לא רצים. עובדים לאט לאט על עצמנו. על נפשנו.

כך למשל, להיות רחמן זה טוב. אבל זה יכול לבוא בצורות לא נכונות (ע"ע חמלתו של היטלר לגבי חיות, ע"ע רחמנות על רוצחים ואנסים ומה שקורה כתוצאה מכך בחברה שלנו).

קשה לענות על כל מה שכתבת וגם איני יודע אם אני ראוי לכך, אך זה על קצה-קצהו של המזלג.

לילה טוב.

ליאור

כתבתי תגובה ארוכה ביותר, עוד בטרם תגובתי לעמית הצדיק, אך תגובתי לא נשלחה מסיבות טכניות כנראה.

ובכן, אנסה לכתוב שוב, בתקווה שהפעם הטכנולוגיה המודרנית תעבוד.

הדגש שלי היה על פמיניזם *דורסני*. בכוונה כתבתי מילה זו. לא כל פמיניזם הוא דורסני. איני מדבר על טיעונים כמו של ג'ון סטיוארט מיל ב"על שעבוד הנשים" לגבי עיגון בחוק של ההגנה על גופן ורכושן. זה כ"כ פשוט וברור לכל בר דעת שאיני מוצא עניין בכלל לפרש זאת. מי שלא חושב כך הרי הוא שיקוץ מתועב ואיני רואה בו יצור אנוש. מי שפוגע באשה הוא שרץ, בזוי, אפס מאופס. זה כ"כ ברור שמצחיק שבכלל היו צריכים לחוקק זאת.

האשה נהפכה למושפלת משום פחדם של הגברים ממה שיקרה כשיתנו להן אפשרות להגשמה עצמית. אשה הינה מהות הטוהר והעדינות. הרגש וכו'. ברגע שהיא "יוצאת" לעולם היא נתקלת בכ"כ הרבה זוועות ורוע לפעמים. הנפש שלה מתקלקלת. ומה לעשות שאנו זקוקים לכן שתהפכו את העולם ליותר טוב. יותר עדין. יותר הומאני. פעם הציד והמלחמה היו בידי הגברים. גם להיות תככן ושרלטן ואלים ובהמה – כל זה לקחו על עצמם הגברים. אז למה אתן כ"כ רוצות להידמות לכך? תהיו יותר נשיות כדי שאנו נהייה יותר אנושיים. תרככו את העולם הגברי המאצ'ואיסטי, המלחמתי, המניפולטור. תרבו את האהבה ואל תבקשו לכן עולם גברי יותר. לזה התכוונתי בפמיניזם דורסני.

לא סתם אומרים ששיר השירים הוא שיר אהבה בין עם ישראל לקב"ה. כ"כ הרבה עוצמה יש בשני מינים שונים המפרים זה את זה, באהבה ביניהם, ברגש. אך איך הוא יווצר אם נתייחס אליהם כזהים? שני המגדרים הם בני אנוש, אך כל אחד והפן שהוא מביא. אני גם חושב שמבחינות מחקריות ישנם הבדלים, מעבר לבחינות הפיזיות הברורות, גם בין המבנה הפסיכולוגי של האשה והגבר. זה לא אומר שהאחד טוב מהשנייה. זה רק אומר שהאחד שונה מהשנייה. אין כאן קשר לחתול וחתולה, משום שההבדלים ביניהם הנם פיזיים לצורך קיום הזן שלהם. אצלינו ההבדלים באים מסיבות נעלות יותר. פנימיות וערכיות יותר. וזה מה שהתורה באה להסביר לנו. "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּך": כמו הצער שבהיריון, גם השררה של הגבר על האישה הינה קללה. כך אנו רואים זאת. זה לא המצב האוטופי. זה לא טוב שזה ככה. אולם, נראה שכמו שברבות השנים גילינו אפידורל נגד צער היריון, אנו אט אט משתחררים מהנ"ל. מגיעים לכיוון האוטופיה. האשה פחות נשלטת בצורה גסה ע"י הגבר וכך היא מגלה לעולם את מה שהיא יכולה להעניק.

אני חושב שניתן לסכם זאת ולסיים בדבריו של הרב קוק:

"כאשר הגרעינים הרוחניים שבנפש הגבר יהיו זקוקים [=מזוקקים], אין קץ לברכה שתביא אז האשה ברוחה המפתח לעולם הרוחני, להגיון, לשירה,ליופי וממילא גם לגבורה ולקדושה. גדולה הבטחתן שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים [=יותר מלגברים]", קובץ ג', קי"ד.

ודו"ק.

ליאור

כתבת: "הדגש שלי היה על פמיניזם *דורסני*. בכוונה כתבתי מילה זו. לא כל פמיניזם הוא דורסני. איני מדבר על טיעונים כמו של ג'ון סטיוארט מיל ב"על שעבוד הנשים" לגבי עיגון בחוק של ההגנה על גופן ורכושן. זה כ"כ פשוט וברור לכל בר דעת שאיני מוצא עניין בכלל לפרש זאת. מי שלא חושב כך הרי הוא שיקוץ מתועב ואיני רואה בו יצור אנוש. מי שפוגע באשה הוא שרץ, בזוי, אפס מאופס. זה כ"כ ברור שמצחיק שבכלל היו צריכים לחוקק זאת. "

שוב, אבקש ממך לתת דוגמאות לפמיניזם דורסני.

לא מוכרות לי פמיניסטיות המעוניינות להדמות לגבר ובטח שלא זרם פמיניסטי פורמלי או מוכר שכזה.

נהפוך הוא, מכירה פמיניסטיות שממש נגעלות מ"גבריות" ומכל תכונה מרושעת המקורשת לה.

הן נגעלות מכל מה שגברי, למרות השיח המעודן (והאמן לי, זה נורא קשה לשמור על קור רוח ועדינות בנושא זה)

אך בינינו, עם דורסנות ראוי כנראה להתמודד בדורסנות כאין ברירה (ושוב, עדיין לא ראיתי שנשים בהמוניהן דורסות את הגברים הנאלחים והמזוהמים משנאה.

כל נסיון ולו קטן מכיווני של "להחזיר להם כגמולם" זוכה לבוז, מחיקה והשתלחות מצד פמיניסטיות, שכן זוהי לא שיטתן.

כתבת: "האשה נהפכה למושפלת משום פחדם של הגברים ממה שיקרה כשיתנו להן אפשרות להגשמה עצמית. אשה הינה מהות הטוהר והעדינות. הרגש וכו'. ברגע שהיא "יוצאת" לעולם היא נתקלת בכ"כ הרבה זוועות ורוע לפעמים. הנפש שלה מתקלקלת. ומה לעשות שאנו זקוקים לכן שתהפכו את העולם ליותר טוב. יותר עדין. יותר הומאני. פעם הציד והמלחמה היו בידי הגברים. גם להיות תככן ושרלטן ואלים ובהמה – כל זה לקחו על עצמם הגברים."

מסכימה. אולם גם לגברים יש מקום ובחירה להיות הומניסטים,

וגם לנשים יש מקום ענק להדרדר למקומות השפלים והקשים (אם כי מעולם לא שמעתי על אישה שהגיעה להתאכזרות שואתית כפי שגברים נוטים להיות לא מעט)

אף אחת לא נולדה "פמיניסטית דורסנית".

קריאה בבלוגים אנטי-פמיניסטים כגון של יעקוב שלוזר (ג'ק המרטש) וחבריו יענו לך על השאלה "איך מישהי יככולה להפוך כזו" (אם אכן יש כזו).

נותר לי שוב לתהות איך הגעת למצב שבו מתוך כל הטיעונים הפמיניסטים (המוצדקים), אתה נותר להתעניין בסוג נשים שקיומו מאוד מוטל בספק. מה שנראה לי אישית בבחינת טשטוש וחיפוי על המציאות הנוראית.

הדבר דומה לעיסוק במציאת הומאניות טהורה בפסקי ההלכה האנטי הומניים בעליל אשר בתלמוד הבבלי.

כתבת: "אז למה אתן כ"כ רוצות להידמות לכך? תהיו יותר נשיות כדי שאנו נהייה יותר אנושיים. תרככו את העולם הגברי המאצ'ואיסטי, המלחמתי, המניפולטור. תרבו את האהבה ואל תבקשו לכן עולם גברי יותר. לזה התכוונתי בפמיניזם דורסני."

כנ"ל, אני (ופמיניסטיות שהכרתי) ככלל לא רוצות להדמות לכך.

נהפוך הוא. להדמות לגבר מבחינתי זה להדמות ליצור נחות ממני, מצטערת. הלוואי והעולם היה "נשי" יותר.

לא ניתן להרבות אהבה היכן שישנה מלחמה.

לא מסוגלת לאהוב את מי שביוזמתו בוחר ללכת אחר אמונות אנטי הומאניות .

את הנשיות דווקא הפמיניזם מספק.

כאשר נשים נשלטות בעולם גברים הן מאבדות לחלוטין את הנשיות והעדינות שלהן. הן לא גבר ולא אישה, אלא יצור משועבד של פטריארכליות (אשר תמיד הפקיעה מהנשים את נשיותן ויופיין).

מנסיון אישי, דווקא השובניסטיות שהכרתי היו "גבריות" בהרבה ונראו כמו העתק של גברים, כולל משפטים תבניתיים + וולגריות.

כנראה שאתה קורבן של שמועות סראק.

פמיניזם הוא קודם כל בחירה חופשית=חירות.

אך הדגש הוא על נשים, מפאת ההיסטוריה הידועה.

המושג ימשיך להקרא כך כהוקרה לנלחמות הראשונות.

כתבת :לא סתם אומרים ששיר השירים הוא שיר אהבה בין עם ישראל לקב"ה. כ"כ הרבה עוצמה יש בשני מינים שונים המפרים זה את זה, באהבה ביניהם, ברגש. אך איך הוא יווצר אם נתייחס אליהם כזהים? שני המגדרים הם בני אנוש, אך כל אחד והפן שהוא מביא. אני גם חושב שמבחינות מחקריות ישנם הבדלים, מעבר לבחינות הפיזיות הברורות, גם בין המבנה הפסיכולוגי של האשה והגבר. זה לא אומר שהאחד טוב מהשנייה. זה רק אומר שהאחד שונה מהשנייה. אין כאן קשר לחתול וחתולה, משום שההבדלים ביניהם הנם פיזיים לצורך קיום הזן שלהם. אצלינו ההבדלים באים מסיבות נעלות יותר. פנימיות וערכיות יותר. וזה מה שהתורה באה להסביר לנו. "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּך": כמו הצער שבהיריון, גם השררה של הגבר על האישה הינה קללה. כך אנו רואים זאת. זה לא המצב האוטופי. זה לא טוב שזה ככה. אולם, נראה שכמו שברבות השנים גילינו אפידורל נגד צער היריון, אנו אט אט משתחררים מהנ"ל. מגיעים לכיוון האוטופיה. האשה פחות נשלטת בצורה גסה ע"י הגבר וכך היא מגלה לעולם את מה שהיא יכולה להעניק. "

אף אחת לא טוענת שצריך להתייחס לאנשים באופן זהה.

אנשים שונים אחד מהשני ולעולם לא יהיו זהים.

גם השונות הממוצעת בין גברים ונשים היא תחום מעניין ששווה חקירה מדעית.

אך אנו קודם כל ולפני הכל – אינדיווידואלים השווים ליחס כלכלי וחברתי שווה.

זהו לא עניינך כמה אני שונה או מורכבת ממך.

לצורך העניין, גם אם נשים היו יצורים מכוכב אחר, אין בכך צידוק לשיעבוד כלשהו וגם לא לנסיונך הביזארי לחלק בין קבוצות בשם "היופי וההשלמה" שבדבר.

אם היינו הולכות ע"פ שיטתכם, יש לסגור את כל הגברים בבתי הכלא, שכן הם מסוכנים לציבור..ומי שלא מסוכן לציבור – יזרק לפח האשפה..כיוון שהוא לא תואם את הנורמות.

"ואל אישך וגו'"..זו אחלה קללה, אבל מבחינת רוב הגברים זוהי פנטזיה, שהרי המציאות (אם תלויה בנשים) הפוכה לחלוטין.

עוד משפט פסיכוטי מתוך רגשי נחיתות של תקופתם.

אני לא מוכנה להיות עדינה ונעימה עם מי שמאמין במשפט זה.

זו הסיבה שאולי תכנה אותי "דורסנית", למרות שבבסיסי אני מעריצה את הדרך העדינה והמנטאליות הנעימה.

ברור שאם נאסר עליהן קרוא וכתוב, הדרך להשתוקק מושיע (שלא היו רואות אותו ממטר במציאות התלויה בהן) קצרה.

ברור שאם הן עוסקות בגידול ילדים, הדרך להתרברבות הישגים גבריים בתחומים נעלים קלה.

נשיותי לא יכולה להיות מוגדרת ע"פ רצונך, אלא אם מנעת ממני את נשיותי. מתי תבין זאת..

אני באופן אישי לא חווה את הדברים שהייתי אמורה לחוות כדתיה, אירנית או אפגנית (חברות בהן כמעט רק גברים אחראיים על ההוויה )

זה לא אומר שלא אהיה דורסנית עבורן לעת הצורך.

ובסופו של דבר, המערך החברתי משפיע גם עלי. אם זה בפרסומות, ברחוב, בהימצאות בית הכנסת הקרוב וכו'.

לסיכום: אתה מפחד מאובדן יופי שמעולם לא באמת היה.

מתעסק בקונספירציה כדי לטשטש עובדות ונושא כאוב מנשוא.

מחפש יופי במקום הלא נכון.

את יופיין האמיתי של נשים תוכל לראות רק בעולם שבו גברים לא יהיו מלחמתיים וקנאים.

אין לי משהו נגד גברים.

יש לי משהו נגד פושעים ומדכאים. מה לעשות שרובם גברים. 🙁

(ולידיעתך אפשר לדכא גברים תוך כדי התנהגות סופר "נשית" ועדינה, בעיקר מרוחקת )

FM

2) נקודה דומה לראשונה. אני מבין שאתה מדגיש באמונתך את התורה כדרך חיים וערכים. נכון ישנם ערכים ראויים וטובים אפילו לזמננו: לא תרצח, לא תגנוב. יופי. אבל מה עם העאכים הבעייתיים ושוב אתן לך את דוגמת העבד. אם תענה לי כי זה התאים לאותו זמן אענה יופי אז היא כבר לא רלבנטית ובוא נאמץ ערכים יותר מתאימים להווה. כמובן שלא צריך לרצוח ולגנוב ערך שקיים בתורה ומתאים להווה יופי שאר הערכים שלא-נמחק אותם מחיינו. לגבי אורח חיים: תגיד לי מה הם כל אותם מצוות שונות ומשונות שעליך לעשות כדתי מאמין ? הרי יש מצוות סתמיות וחסרות פשר מה ההצדקה לקיימם .

אני סותר את התורה על ידי המדע רק היכן שמתאים וראוי למשל ניתן למצוא כי התורה היא חיבור ועריכה של מקורות שונים ונפרדים שאוחדו לספר אחד או שטענות לגבי העולם והמציאות הם פשוט שגויות. לגבי ערכים ואורח חיים כמובן שאין זה עניין למדע אלא להגות, דיון ושיחה על אותם ערכים . כלוומר אני סותר את התורה רק באותם נושאים שראוי לסתור בעזרת המדע ולגבי הערכים איני משתמש במדע, כמובן.

להכפיף את המדע לתורה חסר הגיון לחלוטין ולא ברור לי על סמך מה . זה מדע העוסק בחקר העולם והמציאות הפיזית וזה ספר שמלמד ערכים-לפי מה שאתה אומר מה הקשר בכלל ??.

3)צר לי אך באון הגיוני דבריך חסרי הגיון (לא מתכוון לפגוע פשוט לא מבין). אתה קובע כי הכל נובע ממקור אחד ומתכוון לאלוהים (לא טעיתי נכון ?). על סמך מה ?????? זה הרי סתם אמירה אני סבור שהתרבות האנושית התפתחה באופן טבעי ולכן בתורה אין טקסט כמו של א.לינקולן על שחרור העבדים. אם היה זה טקסט אלוהי היו נאמרים דברים כמו העבדות היא רעה ויש להכחידה אבל היות ויש עבדות אזי אלו החוקים כדי לשמור על מידת מוסר ואנושיות. אני מסכים כי העברים היו יותר מוסריים מהבבלים אבל בלי כל קשר לאל. האמריקאים במאה ה-18 היו הרבה יותר מוסריים מהעברים וכיום העולם מערבי הגיע לשיא ההתפתחות המוסרית ואנו ממשיכים במסע האנושי, בלי האל כמובן. כלומר במציאות אין אל הוא מציאות פנימית-פסיכית ורגשית בלבם של המאמינים ותו לא.

כל תשובותיך מסתמכת על הדת ורואות אסמכתה בכך בעוד שאצלי מעמד המקורות שונה לחלוטין.

ולבסוף אתה מסתמך על ההלכה ושולחן ערוך….נו באמת. עבר על האתר, קרא את הספר הדת קמה על יוצריה כדי ללמוד כמה גזענית, צרת מוחין וראות ובעלת ערכים מעוותים היא אותה הלכה, אותה תורת חיים. אני פטור כמובן מללמוד את התורה כולה מהמעט שלמדתי הבנתי את העיקרון……נסה להתמודד עם השאלות והדברים ששאלתי.

עמית הצדיק

אתחיל מגב' FM (מותר לי לקרוא לך כך? או שיהא זה שוביניסטי :-)?

את החצי הראשון של דברייך קראתי בשקיקה ואף בהנאה ובהסכמה. אח"כ נראה היה שמעט כעס התנחל בלבבך אגב הכתיבה.

הייתי מאוד רוצה לענות לך, אבל קודם אני חייב ללכת להכות את אשתי משום שהיא לא הסכימה לדבריי. וזה רק בגלל שאני דתי. מאיראן. או מאפגניסטן. כשעוד היינו בתקופת הדייטים החוצפנית אפילו רצתה שאקשיב לה(!) כשהיא מדברת(!) ומביעה את דעתה(!!!) בושה. טוב, לפחות עכשיו היא מסכימה לשמש כמפעל לילדים. הרי זוהי כל מהותה. הרי אנחנו דתיים. וככה זה.

בינתיים היא במטבח, על הבלאטה שלה, עטויה בעשרות שכבות של רעלות. מאיראן. או אפגניסטן.

FM, אם רוצים לנהל דיון מכובד, הרשי נא לי לעוץ לך עצה – אם יורשה לי – עזבי את הדמיונות. עזבי את כל מה שהתקשורת הדבילית לימדה אותך. עזבי את הדימוי של איראן.

אל תדביקי לי ולשאר הציבור שאני נחשב כנמנה עליו את מה ששוטפים לכם את המוח לגביו.

מתנצל אבל אני חושב שזה מינימום של כבוד הדדי. וזה לא חשוב אם את/ה גבר או אשה.

בבקשה, אל תביני אותי לא נכון-לא טוען נגדך אישית משהו.

עמית-שמע, צדיק. אתה שואל שאלות טובות. אבל תן לי לחדש לך משהו-את העובדה שיש שינויי גרסאות בטקסטים אני יודע עוד מכיתה ז'. את השאלות שאתה שואל כל שני וחמישי אנשים הכי דתיים בעולם שואלים.

וזה מה שיפה ביהדות, היא הייתה צריכה להתמודד עם כ"כ הרבה ניסיונות, מבית ומחוץ, במשך אלפי שנים, אז תאמין לי שאם נשאר ממנה משהו עד היום-יש מה לומר בנושא.

וזה בדיוק השבח שנתתי לאתר הזה-הוא בא להראות לאנשים שחיים בסרט את האמת – העולם הוא מציאותי. יש בו שינויים. גם בטקסטים של התורה. אנחנו לא חיים בדמיונות. רק לבסוף התקבלה מסורת קובעת, על אף שעם ישראל היה מפוזר בכל מיני חורים בעולם.

בכל מקרה-אשתדל בלי נדר להשיב, רק קח בחשבון שאני בעיצומם של הלימודים לבחינות הלשכה, לכן העיכוב אינו נובע חלילה מזלזול או משהו. דווקא להיפך.

שבוע טוב,

ליאור

עמית הצדיק האורגינל,

הרי דבריי:

-1) כתבת: "אני…אין לי אלא התבונה וההגיון. לעומתי המאמין הוא מאמין ובמה שהוא מאמין הוא רואה כעובדה. זו בעיה עקרונית ומהותית כי זה לא הגיוני ולא ניתן לדיון. אתה מאמין שמקור התורה הוא מקור הכל ולך תשכנע שזה לא נכון-בחיים לא אוכל…רק אתה ושכמותך חשים שהטרולים זה שטויות אבל התורה …זו ה"אמת"" [דבריך לעיל]

עמית, היית צודק אם אכן הייתי "המאמין הוא מאמין ובמה שהוא מאמין הוא רואה כעובדה" .

אבל מה לעשות ואיני כזה. אין שום דבר בעולם שהוא עובדה. יש מה שאנו *מדמים* כעובדה [עיין הערתו החכמה של עידו לעיל ותגובתי אליה וגם דברים דומים שאתה כתבת]. אנו רק בני אדם, ומשכך "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ו, עמ' ב). יש לנו חושים. יש לנו שכל. יש לנו כוח דמיון ויצירה. בעזרת אלו אנו פועלים בעולם הנמצא ממולינו ולגביו מפיקים תובנות [השווה: "ביקורת התבונה הטהורה", עמנואל קאנט, שדן בעניין עולם התופעות והעולם כשהוא לעצמו].

כל מה שיש לפניי הוא גם מה שיש לפניך. אני מתבונן על העולם, על ההיסטוריה. לדעתי יש שכל בכיוון, שכל מאחורי הדברים. תקרא לזה איך שאתה רוצה. אני קורה לזה "יד אלוקים". עם ישראל קיים אחרי הכל, תורת ישראל קיימת, אחרי הכל, מדינת ישראל קמה, ככלות הכל. הרשה לי, לצטט את דבריו של הרב קוק, משום שהוא מתנסח פי אלף יותר טוב ממני:

"כִּי כְּשֵׁם שֶׁאִוֶּלֶת וְחֻלְשָׁה הִיא לְהַסִּיחַ דַּעַת וְלִסְגּר עַיִן מֵהַגָּלוּי, מֵהַיּפִי וְהָעז שֶׁבְּחַיֵּי הַמְּצִיאוּת הַמּוּחָשִׁית, כָּךְ טִפְּשׁוּת הִיא לְנַעֵר אֶת הַשֵּׂכֶל מִן הַנְּטִיָּה אֶל הַנִּסְתָּר שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַנְּשָׁמָה, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר מִבִּלְעֲדֵי-זֶה לְהַכִּיר כָּל נִשְׂגָּב, כָּל מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה בַּחַיִּים וּבַהֲוָיָה מֵהַחוּשִׁים …שֶׁנֶּאֶטְמוּ … וְדַוְקָא בָּזֶה מִתְמַלְּאָה הַנְּשָׁמָה חַיִּים מְלֵאִים בְּדַעַת וְכִשָּׁרוֹן, וְעַל-יְדֵי מַעֲמִיקִים כָּאֵלֶּה מִתְמַלֵּא הָעוֹלָם אוֹרָה וְטַל- תְּחִיָּה"

1)"…הנה הנקודה אתה מאמין שנובע ממקור אמיתי…מה, למה, כמה ואיך….אני לא מאמין ואין לי שום ידיעה ברורה שמה שאתה מאמין בו נכון כמו שאין לי ידיעה שביערות נורבגיה חיים הטרולים והפיות ויש אנשים שיוצאים ליער לחפש טרולים כי הם מאמינים בקיומם-זה זהה…!!! רק אתה ושכמותך חשים שהטרולים זה שטויות אבל התורה…זו ה"אמת". אז דע שזה זהה.".

ובכן, אם הטרולים היו איזו מחשבה או השקפה או תבונה או הבעת עמדה לגבי עניין על מהות העולם – הצדק היה עמך. אולם, השאלה אם יש טרולים ופיות ביערות נורבגיה הנה כמדומני שאלה של בחינת המצאותם של ייצורים פיזיים. אם כך, הרי שיש לנו כלים מדעיים לבחון את התשובה לכך. אכן אפשר לערוך חיפושים וכו' ואולי גם נמצא מאובנים וכו'. לכן אין לכך שייכות לשכל מאחורי המציאות. אולם, אם ב"טרולים ופיות" התכוונת ליצורים דמיוניים, אכן הדבר דומה. אולם הוא דומה רק לעניין האנשים שחיים בללה-לנד וחושבים שאלוקים הוא סבא עם זקן לבן וארוך שיושב על כסא בשמיים. אז זהו, שלא;שוב, הרב קוק:

"כָּל סִבּוּכֵי-הַדֵּעוֹת שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם וְכָל הַסְּתִירוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁכָּל יָחִיד סוֹבֵל בְּדֵעוֹתָיו בָּאִים רַק מִפְּנֵי הָעַרְפִלִּים הַמְצוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה עַל-דְּבַר הַמֻּשָּׂג הָאֱלֹקי, שֶׁהוּא יָם-שֶׁאֵין-לוֹ- סוֹף וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת כֻּלָּן, בֵּין הַמַּעֲשִׂיּוֹת וּבֵין הָעִיּוּנִיּוֹת, מִמֶּנּוּ הֵן נוֹבְעוֹת וְאֵלָיו הֵן שָׁבוֹת"

ואם אתה רוצה שאתאר לך במה אני מאמין (תנחש מאיפה הציטוט):

"תָּמִיד צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁתִּהְיֶה בְּרוּרָה בְּלֹא סִיגִים שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת כּוֹזְבִים, שֶׁל פַּחֲדֵי שָׁוְא, שֶׁל תְּכוּנוֹת רָעוֹת, שֶׁל הֶעְדֵּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת…עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּגְדֻלַּת שְׁלֵמוּת אֵין-סוֹף. שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַלֵּב הֲרֵי זֶה נִיצוֹץ בָּטֵל לְגַמְרֵי לְגַבֵּי מַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת מְשׁעָר, וּמַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת מְשׁעָר אֵינוֹ עוֹלֶה כְּלָל בְּסוּג שֶׁל בִּטּוּל לְגַבֵּי מַה שֶּׁהוּא בֶּאֱמֶת. אִם אוֹמְרִים עַל-דְּבַר הַטּוֹב אוֹ עַל-דְּבַר הַחֶסֶד, הַמִּשְׁפָּט, הַגְּבוּרָה, הַתִּפְאֶרֶת, וְכָל מַה שֶּׁהוּא חַיִּים וּפְאֵר הַחַיִּים, אוֹ עַל-דְּבַר הָאֱמוּנָה וְהָאֱלוקוּת, – הַכּל הוּא מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה כּוֹסֶפֶת בִּמְקוֹרִיּוּתָהּ לְמַעְלָה מִן הַכּל. גַּם כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִּים, בֵּין הָעִבְרִיִּים וּבֵין הַלּוֹעֲזִיִּים, אֵינָם נוֹתְנִים כִּי-אִם נִיצוֹץ קָטָן וְכֵהֶה מֵאוֹר הַצָּפוּן, שֶׁהַנְּשָׁמָה שׁוֹקֶקֶת לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ: "אֱלֹקים". כָּל הַגְדָּרָה בָּאֱלֹקוּת מְבִיאָה לִידֵי כְּפִירָה, הַהַגְדָּרָה הִיא אֱלִילִיּוּת רוּחָנִית, אֲפִלּוּ הַגְדָּרַת הַשֵּׂכֶל וְהָרָצוֹן וַאֲפִלּוּ הָאֱלֹקוּת עַצְמָהּ וְשֵׁם אֱלֹקים הַגְדָּרָה הִיא, וּמִבַּלְעֲדֵי הַיְדִיעָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁכָּל אֵלֶּה אֵינָם כִּי-אִם הַזְרָחוֹת נִיצוֹצִיּוֹת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַגְדָּרָה הָיוּ גַּם הֵם מְבִיאִים לִידֵי כְּפִירָה. וּבַאֲנָשִׁים שֶׁנֶּעֶתְקוּ לְגַמְרֵי מֵהַדֵּעָה הַמְּקוֹרִית הַזּאת מְבִיאִים הֵם בֶּאֱמֶת לִידֵי כְּפִירָה גַּסָּה. אִם הַכָּרַת הַלֵּב קְרוּעָה מִמְּקוֹרָהּ זֶה הֲרֵי הִיא מִתְדַּלְדֶּלֶת וְאֵין לָהּ שׁוּם עֵרֶךְ, וְאֵין תַּקָּנָה שֶׁתִּהְיֶה מְאִירָה בְּצוּרָה חַיָּה, כִּי-אִם עַל-פִּי הַקִּשּׁוּר בְּהֶאָרַת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הֶאָרָה כְּלָלִית לְמַעְלָה מִכָּל עֲרָכִים וּבָזֶה הִיא מְבַסֶּסֶת אֶת הָעֲרָכִים כֻּלָּם…וּמִכָּל-מָקוֹם צְרִיכִים לְבָאֵר בְּהַדְרָגָה אֶת הַהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין עִקַּר הָאֱמוּנָה וּבֵין הַסְבָּרוֹתֶיהָ, וְגַם בֵּין הַהַסְבָּרוֹת עַצְמָן – אֶת חִלּוּפֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶן…

הַשִּׁמָּמוֹן שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה מִמִּעוּט הַלִּמּוּד וְהַיְדִיעָה מֵבִיא אֶת הָאָדָם לַחְשׁב הַרְבֵּה בְּמַהוּת הָאֱלֹקוּת. וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מְשֻׁקָּע בְּבַעֲרוּת שֶׁל מַחֲשֶׁבֶת עַזּוּת נוֹרָאָה וְסִכְלוּת אֲיֻמָּה זאת, יַחְשׁב שֶׁבָּזֶה הוּא מִתְקָרֵב אֶל הַיְדִיעָה הָאֱלֹקית הָרָמָה, שֶׁשָּׁמַע תָּמִיד שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּעוֹלָם עוֹרְגִים אֵלֶיהָ. בְּהִצָּבֵר הֶרְגֵּל כָּזֶה בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דּוֹרוֹת מִתְאָרְגִים מִתּוֹךְ כָּךְ הַבְלֵי-שָׁוְא רַבִּים, שֶׁתּוֹצְאוֹתָם רְשָׁעוֹת רַבּוֹת וְנוֹרָאוֹת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הַפְּרָטִי אוֹבֵד אֶת חֵילוֹ הַחָמְרִי וְהָרוּחָנִי מֵרב צָרָה וַאֲפֵלָה. אֶת הַמַּעְצוֹר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל בְּרוּחַ הָאָדָם, בְּבאוֹ לִכְלַל דַּעַת, מֵבִיא מַה שֶּׁהַמַּחֲשָׁבָה הָאֱלֹקית הִיא קְבוּעָה בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת וִידוּעָה אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם, מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַדִּמְיוֹן הַיַּלְדוּתִי. זֶהוּ נִיצוֹץ מֵהַפְּגָם שֶׁל עֲשִׂיַּת פֶּסֶל וּתְמוּנָה , שֶׁתָּמִיד אָנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בּוֹ הַרְבֵּה מְאד, וּבְיוֹתֵר בִּתְקוּפַת דַּעַת יוֹתֵר בְּהִירָה…כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּיִחוּד הַצָּרוֹת הָרוּחָנִיּוֹת: תּוּגָה, קצֶר-רוּחַ, בְּחִילַת- הַחַיִּים, יֵאוּשׁ, שֶׁבֶּאֱמֶת הֵן הִנָּן הַצָּרוֹת הָעִקָּרִיּוֹת שֶׁל הָאָדָם, אַף הֵן אֵינָן בָּאוֹת כִּי-אִם מִפְּנֵי חֹסֶר-דֵּעָה לְהִסְתַּכֵּל הִסְתַּכְּלוּת בְּהִירָה בְּגֵאוּת ה'…".

במילותיי הנבובות: אני מאמין באינסוף שאני חלק ממנו ובשל כך אני מחובר וכוסף אליו מעצם הווייתי. לגבי האינסוף-כל הגדרה שאתן-אני מסתכן בכפירה, משום שאני מפחית מהאינסוף. כל מה שיש בידי לעשות הוא רק לנסות לכסוף למהות האינסופית הזו, לנסות לנתץ את ההגשמות שלה (וכך למשל נגמלנו מעבודת אלילים). אגב, גם המתמטיקה מכירה במונח "אינסוף", כך שאם אני מאמין בטרולים, אז גם ארכימדס וברנולי המתמטיקאים היו הולכים איתי לחפש אותם.

וככל שאני מבין מה הגדולה והאינסוף של האינסוף ובכך שאני חלק מזה:

"כְּשֶׁמִּתְפַּתַּחַת הַהַכָּרָה הַזּאת שֶׁל גֵּאוּת ה' בְּקֶרֶב הַנְּשָׁמָה בְּכָל דְּרָכֶיהָ הִיא מְרַצָּה אֶת הַחַיִּים בְּשִׁעְבּוּדָם הַטִּבְעִי, מְמַלְּאָתָם נַחַת וְחַיִּים לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַפְּרָט מַכִּיר אֶת גּדֶל הַכְּלָל וַהֲדַר מְקוֹרוֹ, וְכָל הָעז וְהַהוֹד שֶׁבְּמַחֲזוֹת הַמְּצִיאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה, מִתְכַּלֵּל וּמִתְאַדֵּר, עַל-יְדֵי הַקְטָנָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי יוֹצְרָהּ. הַהַקְטָנָה הַטִּבְעִית הַזּאת מַצְמִיחָה גַּדְלוּת אַדִּירָה, שִׁלְטוֹן שֶׁל הוֹד-מַלְכוּת וּנְהוֹרָא מְעַלְּיָא, הַמְשַׂחֶקֶת בְּכָל עֵת בְּענֶג עֶדְנַת מְצִיאוּתָהּ וְעֲלִּיזָה בְּחֶלְקָהּ הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל עַד אֵין חֵקֶר, אֵין קֵץ, עַד תַּאֲוַת גִּבְעת עוֹלָם. אֲבָל מָתַי הִיא טִבְעִית?

כְּשֶׁגְּדֻלַּת הָאֱלֹקוּת מִצְטַיֶּרֶת יָפֶה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה, בְּצוּרָה שֶׁל דֵּעָה טְהוֹרָה, שֶׁל שֵׂכֶל מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת וְשֶׁל דִּמְיוֹן עָשׂוּי בְּטוּב הַחַיִּים מְמֻלָּא בְּכָל הוֹד וְתִפְאֶרֶת גְּדֻלָּה, שֶׁאָז נִתְבַּעַת הַהִתְבַּטְּלוּת מִכָּל זָוִיּוֹת הַנְּשָׁמָה, מִכָּל כְּלָלוּתֶיהָ וּפְרָטֻיּוֹתֶיהָ."

אגב, הכפירה באה כריאקציה לאמונות השווא ולכזבים שנותרו בידי האנושות מן העבר האלילי. היא באה לנקות אותה מהלכלוך שנדבק אליה וקילקל אותה. היא באה להפוך אותה לטהורה יותר. לאמיתית יותר.

לחסרת צורה והגשמה והגדרה שממעטת אותה. להבנה שאנו עומדים מול הכל. מול האינסוף הבלתי מוגדר:

"הַהִתְיַשְּׁבוּת הַנַּפְשִׁית הַגַּסָּה, עַל-דְּבַר מְצִיאוּת הַתּכֶן הָאֱלֹקי בְּעֶצֶם הַמִּלִּים וְהָאוֹתִיּוֹת בִּלְבַדָּן, זאת הִיא שֶׁמַּחְפִּירָה אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וְהַכְּפִירָה בָּאָה כְּעֵין צְעָקָה מֵעָצְמַת מַכְאוֹבִים לִגְאל אֶת הָאָדָם מִבְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה זוֹ, לְהַעֲלוֹתוֹ מֵחֶשְׁכַת הָאוֹתִיּוֹת וְהַפִּתְגָּמִים לִמְאוֹר הָרַעְיוֹן וְהָרֶגֶשׁ, עַד שֶׁהִיא מוֹצֵאת מָקוֹם לַעֲמד גַּם בְּמֶרְכַּז הַמּוּסָרִיּוּת. יֵשׁ לַכְּפִירָה זְכוּת-הַקִּיּוּם הָאֲרָעִי, מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה לְעַכֵּל אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁנִּתְדַּבְּקָה בָּאֱמוּנָה מֵאֶפֶס דַּעַת וַעֲבוֹדָה. זוֹהִי כָּל תְּעוּדָתָהּ בַּמְּצִיאוּת – לְהָסִיר אֶת הַצּוּרוֹת הַמְיֻחָדוֹת מֵהַמַּחֲשָׁבָה הַמַּהוּתִית שֶׁל כָּל הַחַיִּים וְשׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת כֻּלָּן. כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמַּצָּב הַזֶּה מֶשֶׁךְ שֶׁל דּוֹרוֹת מֻכְרַחַת הַכְּפִירָה לָצֵאת בְּצוּרָה תַּרְבּוּתִית לַעֲקר אֶת זֵכֶר אֱלֹקִים וְאֶת כָּל הַמּוֹסָדִים שֶׁל עֲבוֹדַת- אֱלֹקים, אֲבָל לְאֵיזוֹ עֲקִירָה מְכַוֶּנֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה? לַעֲקִירַת הַסִּיגִים שֶׁהֵם רַק חוֹצְצִים בֵּין הָאָדָם וּבֵין אוֹר אֱלֹקי אֱמֶת, וְעַל מַשּׁוּאוֹת הֶחֳרָבוֹת שֶׁהַכְּפִירָה מַחֲרֶבֶת תִּבְנֶה דַּעַת-אֱלֹקים הַנִּשְׂגָּבָה אֶת הֵיכָלָהּ. כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר מִזֻּהֲמַת הַחֻצְפָּה וְהָרִשְׁעָה שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַהוּת הָאֱלקוּת, – הֲצָצָה הַמְבִיאָה לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה , – בָּאָה הַכְּפִירָה הַמֻּחְלֶטֶת, שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ טוֹבָה מֵהָרִאשׁוֹנָה אֲבָל מִתְנַגֶּדֶת לָהּ תַּכְלִית נִגּוּד. מִתּוֹךְ הַהִתְנַגְּשׁוּת שֶׁל שְׁנֵי הַהֲפָכִים הָאֵלֶּה תֵּעָזֵר הָאֱנוֹשִׁיּוּת עֵזֶר גָּדוֹל, לְהִתְקָרֵב לְדַעַת ה' יְדִיעָה מְאִירָה, הַמְקָרַבְתָּהּ לְאָשְׁרָהּ הַזְּמַנִּי וְהַנִּצְחִי. בִּמְקוֹם הַמַּחֲשָׁבָה הַשּׁוֹמֵמָה שֶׁל הַהִתְפָּרְצוּת אֶל מַהוּת הָאֱלֹקוּת תָּבוֹא בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבָה בְּהִירָה שֶׁל הַמּוּסָר הַטָּהוֹר וְהַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמִּתְנוֹצְצִים מֵאוֹר הָאֱלֹקי וּקְשׁוּרִים תָּמִיד בִּמְקוֹרוֹ…"

כך שהנצרות (שיצאה מהיהדות) הפיצה בעולם את בשורת ייחודו של הא-ל, אולם היא עדיין החזיקה בחצי אלילות בדמות ישו. בא האסלאם (ששאב מהיהדות) והסיר גם זאת. באו ניטשה האנטיכריסט (אנטי-ישו) ועוד ועוד והפיצו את הכפירה. וכך הם בעצם ניקו את האמונה מהדמיונות המטופשים שדבקו בה. הפכו אותה לטהורה.

אז אני לא מאמין בטרולים ופיות.

2) "תתחמק מעיסוק בעיקר ונסה לענות וכבר שאלתי זאת ואחזור בתגובה לדבריך ולקו מחשבתך: מה בדיוק היא דרך החיים של התורה ?? הרי כל מאמין אומר ומפרש אחרת…. בוא ניקח לדוגמה את הקורבנות ובית המקדש שכל כך הרבה מקום מוקדש להם זה נראה לך דרך חיים של תורה ? והדינים והחוקים השונים המפלים מה איתם ? ומה עם חוקי העבדות ? זו דרך החיים ? עבדות ? חפש באינטרנט את ההצהרה של א.לינקולן על שחרור העבדים, זה טקסט קדוש. לא נראה לך ראוי שהיה משהו כזה בתורה במקום חוקי עבדות שרואים בעבדות דרך חיים טבעית וראויה ?? "

2.1) "בוא ניקח לדוגמה את הקורבנות ובית המקדש שכל כך הרבה מקום מוקדש להם זה נראה לך דרך חיים של תורה ?"

קורבנות-הרבה דיו נשפך על כך. מטרתם לדעתי לגרום לאדם לבצע פעולה גם במעשה כדי שתפעל עליו פעולה פסיכולוגית עמוקה יותר, כגון שירגיש חרטה מלאה על מעשיו ולא רק יתוודה מן הפה ולחוץ (ע"ע נצרות). בנוסף: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא, א', ב'): למה לא נכתב "אדם מכם כי יקריב קורבן"? משום שכביכול בעת שהאדם מקריב את החיה, הוא מקריב את עצמו-"יקריב מכם"-מעצמיכם. צריך להקריב את עצמו ולהצטער באמת ולא לחרטט ולזבוח על המנגל איזה כבש או לזרוק לכומר איזו מילה וזהו, להמשיך בחטאים.

כמו כן יש הרואים במבנה המשכן (הפרומו למקדש) מבנה של נפש האדם.כמו כן האדם עדיין לא נגמל מהיותו אוכל בשר ובעל יצרים חייתיים, לכן יש עניין שיתעל את האמוציות הרצחניות שלו לכיוון בעלי חיים מאשר לכיוון בני אדם. תראה כמה אלימות יש בחברה. כמובן שזהו אינו מצב אוטופי, והרי בתחילה לאדם וחווה היה רק דברים צמחוניים לאכול ורק אח"כ התיר לאנושות לאכול בשר (אולם גם ללא צער בעלי חיים) כי "התקלקלו" ועד שיחזרו למוסריות הנעלה שלהם, עדיף שיאכלו בע"ח בהיתר ובסייגים מאשר כמו בהמות, ואם לא יתנו להם לאכול חיות הרי שייאצרו בנפשם המון אנרגיות ויצרים שיתפרצו לבסוף על בני אדם (עיין גם "חזון הצמחונות והשלום")

התחליף היום לקורבנות הינו התפילות והלימוד שלהם מהתורה.

מעבר לכל זה, ברור שזה לא שהקב"ה רעב לאוכל, כי הכל משלו והוא אינו יצור חי כמונו, אלא הדבר בא בשבילינו, לדוגמא: "לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ …לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים. כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף… אִם אֶרְעַב – לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ. הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה? "(תהילים נ', ח'-י"ג)

מה שמוביל אותנו לבית המקדש: אדם צריך זהות ומקור לכינוס ולהתוועדות ולשים יהבו עליו. ע"ע אביב העמים (1848) עת הייתה פריחה של לאומיות בעולם. אז לנו יש את ארץ ישראל. מדינת ישראל היא " יסוד כסא ה'" בעולם. היא המדינה דרכה דבר התורה אמור לצאת. עיר הבירה שלה היא ירושלים, שברבות הימים תהפוך למושא לעלייה לרגל של כל העמים: "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים…וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ו)

בית המקדש הוא גולת הכותרת. הוא שיא המושא והכיסופים. בן אדם צריך את זה.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה, ח-ט), "בתוכם" נאמר ולא "בתוכו". הקב"ה אינו פיזי לכן אינו שוכן בתוך מבנה, אלא בכך שאנו בונים לכבודו בניין אנו כביכול משכנים אותו בתוכינו. היום, בתי הכנסת הנם

"בית מקדש מעט" והנם כאילו תחליף לכך. תאמין לי שזה רוממות גדולה לנפש להרגיש חלק מקהילה 3 פעמים ביום.

2.2) "והדינים והחוקים השונים המפלים מה איתם ?"- הייתי מעדיף שתתן דוגמאות ולא לזרוק באוויר אבל אנסה: ובכן, הכל תלוי בתקופה. יש לנו כללים איך ללמוד מהתורה ובעזרת זה להחיל אותם על ההווה (המידות שהתורה נדרשת בהן, כללי חז"ל וכו'). אם אתה מדבר על כל מיני תקנות שמפלות בין יהודי לגוי הרי היו אלה בעיקר משום שהגויים היו עובדים לכוכבים ולשמש והיו מהם שמעבירים את בניהם באש לעבודת אלילים שנקראה "המולך": "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ" (דברים יח, י'). מכל מיני סיבות אלו נוצרו חוקים בכדי שלא נתערה בהם ונוכל לפתח את תורתינו. ברבות (מאות ואלפי) השנים הדברים הללו כמעט ואינם קיימים. על כן, יש לקחת את העקרונות הרעיוניים והערכיים והמוסריים העומדים מאחורי דברי התורה וחז"ל (שאגב כבר אז תקנו תקנות רבות משום דרכי שלום כלפי עובדי עבודה זרה אפילו) ולהחיל אותם על העולם של היום. אולם צריך ללמוד טוב לשם כך כדי לא "לפספס". אתה חייב לזכור שרבות מהתקנות נגד הגויים הן משום שהיינו מפוזרים בעולם וכל היום הציקו לנו, לכן היינו חייבים להסתגר והיו חייבים לאסור כל מיני מגעים עם אנשים לא יהודיים כי פחדו מהתבוללות. מה גם שאפשר להבין מאיפה השנאה אליהם (ע"ע מסעות צלב, אסלאם, פוגרומים וכד'). אני אגב לא בטוח שזה באמת השתנה. בכל מקרה, מה שנוצר הוא היהדות שנקראת היום "חרדית" שהסתגרה בד' אמות של הלכה וקיצור שולחן ערוך בלי שום פשרות ובלי שום פתיחות. אפילו הבגדים נשמרו מתקופה ימי-ביניימית כדי להבדיל את היהודי מהגוי, כדי שלא יתערבב בו. בכל מקרה, היום ב"ה אנחנו במדינת ישראל, על כן יש אפשרות לפתוח את הדברים ולבחון אותם לאור המציאות, מה שלא היה לנו כבר קרוב לאלפיים שנה.

2.3) לינקולן העביר את התיקון ה-13 לחוקת ארה"ב לביטול העבדות. גם הוא לקח את זה באיזי ובתחילה יישם זאת ע"י הגבלתה למקומות בהם היא נהגה ורק אסר אותה במקומות החדשים, במחשבה שברבות הימים היא תתבטל לחלוטין. רק הבעיה שהוא עשה זאת כמה אלפי שנים אחרי יציאת מצרים. שמת לב כמה שנים לקח לה להתבטל? אגב, יש כאלה שיאמרו לך שעד היום לא נתבטלה לחלוטין.

תראה, השעה כבר ממש מאוחרת ואני עייף.

אשתדל בלי נדר להמשיך את התגובה בפעם אחרת.

ליאור

לעניין הדינים והחוקים. תקן אותי אם אני טועה אבל אתה מקבל את שולחן ערוך וחי לפיו, נכון ?? ם זה מחייב אותך כעין "ספר חוקים ודינים הרי יש המון דוגמאות: האישה פסולה לעדות כמו קטין וכסיל, פסולה להיות דיינת. זה נראה לך שיוויוני ? כל ההלכות כולל בימינו שלא ללכת בין שני חזירים, כלבים ונשים נראה קצת מבזה לא ? את האישה ברור אבל גם את מי שמחזיק בדעות אלה. עכשיו גם אם אינך דוגל בהם אישית הרי ש"גדול הדור המר"ן הספרדי עובדיה" אומר זאת בבירור ובלשון שלא משתמעת. אתה קצת קשור לחברה האלה נכון ? אני ממש לא, אבל ממש לא. אני לא אורתודוכס ובכלל לא דתי אז אין לי שום קשר לחברה האלה. מה עם דיני אבלות על חילוני . למה אחיו של ישראל סגל לא ישב עליו שבעה ? האם אין זה מטעם הדין שקובע שבמות יהודי חילוני כופר ואפיקורוס יש לבוש לבן ולשמוח באובדנו ? שמע יש כ"כ הרבה דוגמאות ירון כתב ספר אני לא מתכוון לחזור עליו במסגרת זו. הספר מדבר בעד עצמו.

אחזור בפעם הרביעית אולי על השאלה כיצד אתה כדתי אורתודוכס מתמודד עם ההלכה האורתודוכסית קרי שולחן ערוך ועם חוסר המוסריות הכלולה בה ?

לגבי לינקולן אתה טועה ומטעה ולא ברור על מה אתה מסתמך לינקולן העביר חוק ששולל העבדות באופן גורף וחד משמעי. החוק הוחל בדצמבר 1866.נקודה. הנה לשון החוק:

"סעיף 1

לא תתקיים עבדות או העסקה בכפייה – למעט ענישה על פשע שהאדם יורשע בו על פי דין – בתחומי ארצות הברית, או בכל מקום הנתון לשיפוטה.

סעיף 2

בסמכותו של הקונגרס לאכוף סעיף זה בחקיקה מתאימה."

מה הקשר ליציאת מצרים ?? הרי זה סיפור. גם אם היתה איזו יציאה ממצרים היא הרי לא היתה כמסופר בתורה, בחייך זה סיפורי ילדים ואני מקווה שאתה לא מקבל כל מילה ומילה בתורה כמתארת מציאות עובדתית או היסטורית………….

עדיין אחרי יציאת מצרים היה ראוי שבספר שמדבר מפי האל כביכול תימצא אמירה גורפת נגד העבדות-ולא היא. במקום יש קבלת המציאות וסידורה בחוקים ודינים לעבדות. אתה יודע מה הדינים והחוקים בסדר לתקופה מקובל אבל מה עם אמירה גורפת, אפילו לימות משיח שאמנם אני נותן דינים מפאת המציאות אבל זה דבר פסול ולא ראוי ? מכיוון שהתורה נכתבה ונהגתה ע"י בני אדם זה לא קיים זו הסיבה הברורה והפשוטה והכה נכונה. זה רק דוגמה בשביל לסבר האוזן.

עמית הצדיק

קודם אציין שכפי שכתבתי, רציתי להמשיך ולכתוב אך כבר הגבת.

בכל מקרה רק נסגור את הפינה של לינקולן: הוא הכריז על זכויות לעבדים ואח"כ העביר את התיקון לקונגרס:

Section 1

Neither slavery nor involuntary servitude, except as a punishment for crime whereof the party shall have been duly convicted, shall exist within the United States, or any place subject to their jurisdiction.

Section 2

Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

שים לב לסעיף 2, שבעצם בו תלויה האכיפה בפועל. בכל מקרה לקחו כמה שנים עד שכל המדינות אשררו זאת. אך זו לא הנקודה.

כמובן שבתיקון הנ"ל גנוזה קדושה: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" (מסכת אבות). גם אם מי שפעל היה לינקולן. זה שייך ליציאת מצרים משום שיציאת מצרים הנה סיפור על עם שיצא מעבדות. אם זה היה או לא היה במציאות זה אכן לא ה-עניין.

"…הרי האמונה מספרת על "שנאת חינם" וכמובן שלא מתמודדת ומספרת את המציאות-חורבן בית שני נבע מקנאות המאמינים שהרגו אחד בשני לפני שהרומאים כבשו את י-ם…"

נכון, ואכן למדתי על זה כבר בבי"ס, אני לא צריך את דעת-אמת בשביל זה. ולמדתי בבי"ס דתי. ובדיוק על זה נאמר שנאת חינם – ריבוי המחלוקות וכו'. המגמה העיקרית ששלטה אצל החכמים אז הייתה דווקא מתונה, אך הקנאים היו בשלהם ובאמת זה מה שקרה. דווקא כי *לא* שמעו בקול חכמי הדור והעדיפו לריב אחד עם השני ולצערנו לא למדנו יותר מדי. ארץ ישראל לעם ישראל עפ"י תורת ישראל היה נכון גם אז, רק שכמו שהסברתי-הכל תלוי במציאות. היום ב"ה אנחנו עצמאיים ויש לנו צבא חזק, לא בא עלינו צר רומאי-סיטואציה שונה.

"אני מחזיק בדעות, אני סובר סברות וכו' " – גם אני. רק שאני מחיל זאת על הכל. אתה פוחד לחשוב מעבר לקופסה שהמדע הציב לך, וכבר דנו ודשנו בכך שאנו רק *חושבים* שאנו יודעים (שוב, ע"ע קאנט). אני לעומתך לא מפחד מכלום: לומד פילוסופיה כללית ויהודית, תורה, מדע – הכל. אתה רק קראת איזה ספרון של מישהו. נראה לך שאם זה היה כ"כ פשוט היה היום מושג של יהדות בכלל?

כל האתר הזה מבוסס על לקיחת קטעי משפטים ושימתם ללעג. אבל בשביל לדעת מה באמת עומד מאחורי הדברים צריך ללמוד אותם. יש מארג שלם של קישורים ביניהם. יש תורה שבכתב. יש משנה. גמרא. קבלה, זוהר, מפרשים כאלה ומפרשים אחרים. הכל יוצר את היהדות. ויש גם את דרך הארץ, שקדמה לתורה. אלו ההנהגות הטבעיות, כמו למשל עבודה או טרדות החיים. הכל ביחד זה מארג אחד וזה נראה לי זלזול באינטליגנציה לחשוב שספר אחד מסכם לך הכל.

הגישה כאן היא שלילית מלכתחילה, לכן לפעמים שמים ללעג את דברי חז"ל. אבל אני לא מסתכל על דבריך בבוז וגם לא על דברי ירון ידען. לא על קאנט ולא על אפלטון וגם לא על עובדי האלילים.

יש שני סוגי פחדנים: היהודים הדתיים הגלותיים ומצד שני המדענים.

צריך לדעת ללמוד מהכל אחשלי, כי הכל יוצא מקודה אחת.

תקרא לזה טרול מצידי. אני מעדיף לא להגדיר.

לגבי שאלתך איך אני מתמודד: זה בדיוק מה שאמרתי. אני לומד, עמית. לומד. אני לא כאן במקרה, אז אני בודק ושואל ולא פוחד מלהכנס לאתרים דוגמת זה. להיפך, הם רק תורמים להבנה האמיתית של התורה, להבין איך ללמוד אותה באמת ולא להסמך על חזיונות תעתועים ילדותיים ונאיביים.

לגבי ההלכות שהזכרת שמפריעות לך: חלקן מפריעות לי וחלקן לא. אתה חייב להבין שכבר לפני אלפיים שנה חז"ל תקנו הרבה תקנות לשם "דרכי שלום" עם הגויים. ועם זאת, הגלות עשתה את שלה וגרמה לאנטי כלפי לא יהודים או יהודים ש"קצצו בנטיעות"[=חזרו בשאלה]. אולם, המצב היום ב"ה יותר טוב. למשל בעניין של היחס ל"כופר"-פעם כופרים היו יוצאי הדופן בחברה היהודית ואיימו על לכידותה, על המסורת ועל המשמעת וכו', לכן ההלכות היו נוקשות כלפיהם. היום זה שונה. רוב היהודים בארץ לא מגדירים עצמם דתיים (למרות שתכל'ס לרובם יש זיקה כלשהי). על כן, אי אפשר להתייחס לאדם שאינו מאמין באותה הצורה בה התייחסו בעבר. פעם הם היו נחשבים פושעים. לכן יש לשנות את ההלכות. אני לא אחראי על מה הרב עובדיה אומר, אני לא שייך לקהל עדתו במובן הצר של המילה. אני רואה מה החיובי בכל דעה. מה יש ולא מה אין. לומדים גם את הרב עובדיה וגם את הרב קוק וגם רמב"ם וגם רמב"ן וגם מהחרדים וגם מהחילונים ומנסים לגבש דעה. כנ"ל לגבי ענייני נשים וכד'. זאת הדרך שלי וזאת הדרך העקרונית של הדתיות הלאומית ה-א-מ-י-ת-י-ת. אני יכול לתת לך פה דעות אבל אני עדיין לומד אותן. לגבי נשים ספציפית הבעתי את עמדתי כבר לעיל (FM).

רק מה שהכי חשוב זה לשמור על סדר ומשמעת פסיקתיים, כדי שלא תווצר אנרכיה. יש מורשת. בוא נשווה את התורה שבכתב לחוקים ואת הפרשנות לפסקי בית המשפט (=תורה שבע"פ). אני יכול לפרש לעצמי מה חוק מסויים אומר, אבל את אף אחד זה לא מעניין – יש סמכות לבימ"ש. כנ"ל לגבי רבנים. הם הסמכות ההלכתית לפסוק. אם אתה רוצה-לך תהייה רב. בוא נקים את הסנהדרין (בית המחוקקים והשפיטה התורני). רק מה לעשות והציבור שאני נמנה עליו – הוא בעצמו לא מבין שתפקידנו הוא לצאת מהמחשבה של חנפנות כלפי הציבור החילוני והחרדי ולהבין שאנו צריכים לתת את קולנו. לכן, הפסיקות שאתה שומע עדיין מושפעות מהיהדות המסתגרת, היהדות המפוחדת, הגלותית ה"חרדית".

תקרא קצת עלונים שמחלקים בבתי כנסת ציוניים דתיים – כיפות סרוגות מהמרכז או מירושלים או מההתנחלויות – לא ש"ס ולא נעליים – ותבין כמה באסה שלא אנחנו הרוב.

" מה עם אמירה גורפת, אפילו לימות משיח שאמנם אני נותן דינים מפאת המציאות אבל זה דבר פסול ולא ראוי ? מכיוון שהתורה נכתבה ונהגתה ע"י בני אדם זה לא קיים זו הסיבה הברורה והפשוטה והכה נכונה. זה רק דוגמה בשביל לסבר האוזן. "

לגבי ימות המשיח, או לפחות תקופה מתקדמת-קרא למשל ישעיהו. לגבי בינתיים -יש זכויות לעבדים. יש אמירה נגד עבודת אלילים. יש אמירה לגבי צער בעלי חיים בזמן שהעולם עוד פרימיטיבי לפני 3,500 שנה ולא הייתה אגודת תנו לחיות לחיות [לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר, בְּדִישׁוֹ (דברים,כה ד),"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי", קיצור שולחן ערוך סימן אצא, "ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא, פרק כ"ב, כ"ח) וכו'] . יש איסור לרצח, לגניבה, לניאוף, לגילוי עריות. יש מצווה סוציאלית-השבת. יש שנת שמיטה, יובל. לחון דל ויתום. צדקה. מאיפה הנצרות, העולם המערבי קיבל את כל זה? באיזה עולם לינקולן חי? עולם מערבי נוצרי שיצא מהיהדות.

"חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין" [איכה רבה ב,יג]. יש להם שכל, אבל כשהם מתעסקים עם עניינים דתיים הם מגיעים לאינקוויזיציות ומסעות צלב וג'יהאד. וגם הרעיונות הנכונים שלהם בדת, לרוב נובעים מהיהדות.

אבל כמו שידוע לך העולם שלנו לא מושלם. הוא מתפתח. איך אתה רוצה שתהייה אמירה חד משמעית וחד ערכית לגבי עולם מתפתח? אני באמת שואל. אפילו האמריקאים, עם כל הנוקשות שבחוקה שלהם, היו צריכים לתקן אותה כמה פעמים. וזה כולה בפחות מ-300 שנה. זה שזה אלוקי זה רק אומר שמה שאתה גם הולך לשנות שם, כל עוד אתה פועל לפי הכללים – זה אמת. "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", נאמר על הדעות החלוקות ביניהן ביהדות.

מה שכתוב בתורה-הרי הוא לפניך. הפירושים על מה שכתוב הינם דינאמיים ומשתנים, אולם בגבולות הגזרה של התורה. אף אחד לא יאמר לך שמותר למשל לעבוד אלילים.

אין ביהדות כבילה של החיים ושל היצרים כמו בנצרות (איסור על המין וכו'). יש רק עניין של העלאה שלהם לדרגה של קדושה. כשאתה אוכל אתה מברך. כשאתה מקיים יחסי מין – אתה מקיים מצווה, ממשיך את הדור וכן הלאה וכן הלאה. אתה שותה יין ומקדש עליו. הופך את הכל לנעלה יותר.גם את עצמך. אתה לא מכניס הכל לפה. להיות קדוש משמעותו להיות "מובדל". הקדוש ברוך הוא – גם הוא נבדל ומיוחד וייחודי. אין פה עניין של חד משמעי. אם זה נובע ממשהו אינסופי- גם התורה היא אינסופית. "הפוך בה והפוך בה דכולי בה". היא עדיין קיימץ ולא נעלמה.

שאלת אותי קודם על הערכים. הנה מקבץ מזערי: קדושת המשפחה, השיתוף בחיים על בסיס של טוהר. לא בארים והגשמה עצמית קרייריסטית ומפרידה ומגרשת, אלא: "על כן יעזוב איש אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית).

הצבא הוא מצווה – תקומת העם, שמירה על החיים, גאולה (גאולה זה לא דבר מיסטי. זה פוליטי. מדינת ישראל זה מיסטי?)

לכבד את הבריות זו מצווה. "איזהו מכובד? המכבד את הבריות"(מסכת אבות, פרק ד', משנה א'). "הוי כתלמידיו של אהרון–אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". "הוי מקבל את כל האדם, בסבר פנים יפות."

שבת – שבה לובשים בגדים מיוחדים, מפסיקים את העבודה, נותנים למחשבות מטענים נעלים יותר, לומדים תורה, עושים קידוש עם המשפחה, שרים שירי שבת. יש מצווה גם לא לדבר דברים של חול בשבת. ללכת בנחת בשבת. שבת היא לעונג.

הרגשה של חלק מקהילה, מעם, מדרך. לא אינדיבידואל נטו. יש תפילות ביחד. לימוד ביחד.

אבל כדי להתחבר לדברים, צריכים לבוא אליהם מאהבה. עברו הימים שלתורה היה צריך לגשת מפחד. עברו הימים של הכפייה – להתקרב לתורה מהסיבות הללו מוביל לפעמים לפשעים גרועים.

יש באמת אנשים שאולי להם מתאים לגשת מפחד. אבל האנשים היותר נעלים – זה רק מרצון פנימי ואמיתי.

אגב, יש לי חברים קיבוצניקים שיכולים להיות צדיקים גמורים: הם גומלי חסדים, אנשים טובים וכו'. המצוות שבין אדם לחבירו הן חלק מהתורה. חלק נכבד וחשוב ביותר. יום הכיפורים לא מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שיילך ויירצה אותו שיסלח לו. "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אלו הן, כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו, ותלמוד תורה כנגד כולם [=משום שאיתו לדעתי אתה לומד על כמה זה חשוב]", מדרש תנחומא,שמות,יד.

כך שיש מצב שאתה יותר דתי ממני מבחינת האמת.

רק עם מחשבה חיובית אפשר לגשת לדברים. לא בציניות ולא ברצון למצוא את ה"באגים".

עברו הימים האלה.

לכן, שינויים כאלה או אחרים, צריכים לבוא בהסכמת העם. צריך להתנהל שיח אמיתי. אך מה לעשות שהתקשורת עסוקה רק בלהראות לך את הסלידה? הרי מי ירצה לדבר עם אנשים שלובשים חליפות בקיץ ושונאים נשים, גויים וחילונים?

הרי אלה הדתיים,לא? זאת התורה נכון?

אני לא יודע אם אחזור לאתר כאן בימים הקרובים. אני רוצה עוד ללמוד בלי נדר.

חג עצמאות ו"אתחלתא דגאולה" שמח,

ליאור

אגב-FM-את ברוגז?! לא התכוונתי להעליב או משהו. מקווה שלא נפגעת!

ליאור

ליאור נמשך אל ה"אור" ומפספס/מתעלם או בוחר להיות סלחן לאמירות אשר בכל טקסט "חיצוני" – היה כנראה מעדיף לגנות, אבל כאשר הן מוחבאות בתוך "רוחניות" אשר מוגנת חברתית, זה קל.

מה עוד שניתן להתפלש בה ולמצוא בה חנחונים שמיימיים אשר מתאימים לנטייתו (למרות שניתן למצוא אותם גם בטקסטים אחרים ואני בטוחה שהוא יכול לנסח משהו שלם יותר)..

בהשוואה מצמררת (וכמנהגם של הדתיים להביא משלים) אולי..

יש לי ידידה נרקומנית העובדת בזנות.

היא נמצאת שם כמובן מתוך הרס עצמי ורצון חזק למות.

נאנסה אינסוף פעמים, אבל חוזרת לשם, הרגל מגונה.

ה"לקוחות" (אנסים) מעדיפים אותה על אחרות, למרות שהיא המסכנה יותר, זו שלא מתקלחת חודשים וציפורניה שחורות.

מדוע ולמה – כי היא עושה הכל! לא אכפת לה מעצמה.

האנסים חוזרים לחייהם הטובים וממתיקים סוד.

לא היו כאן לכאורה שום אנסים ושום תופת. סכ"ה מנהג מוסכם חברתית ש"ניתן למצוא בו גם דברים חיוביים" אם כמובן מתעלמים מהקורבן. הרי ניתן להאשים את ההירואין או את הנשים ה"דורסניות" בחוץ על שהן מתסכלות גברים.

בפשטות – הדת או התורה "עושה הכל" עבור אותם אנשים. כל אחד בדרכו המיוחדת/ערמומית. למרות שהיא מלאה שחור משחור, כזה שמעולם לא יתנקה.

FM

נכנסתי לכאן כדי להבהיר מספר דברים לגבי פולמוסי עם מר עמית ואז ראיתי את שכתבת.

קשה לי לעכל את הדברים שאת כותבת, משום שאיני יודע לאן לשייך אותם. נראה שיש בך שנאה בוערת.

איני יודע איזה גברים את מכירה. איני יודע אילו דתיים את מכירה. איני יודע איזו תורה את מכירה.

אך אל תפילי עליי את הרפש.

איני יודע גם מאיפה הבאת את הרעיון להשוות את האנסים ההם לכלל ציבור מסויים או לכלל הגברים.

מקווה שתביני שיש מגוון של אנשים וגם גברים. יש גם מגוון דעות.

לא כל מי שמתנגד לאיזו עמדה פמיניסטית צריך לתייג אותו כבהמה. עם כל הכבוד. אין לתנועה הזו בעלות על הדעות.

ליאור

עניין המדע והפחד איננו אלא מגוחך. הרי האמונה כולה נובעת ממקור של פחד קיומי עמוק וחוסר האמונה מותיר אותך בודד, עירום ועריה מול הקיום הקשה והיקום האינסופי ואין נחמה ואין גאולה, אין פשר ואין משמעות-כבר כתבו על ההוגים הקיומיים האתיאיסטיים דוגמת סארטר. אז הקושי של האיש הדתי והאומץ שהוא צריך לגלות הוא מעט מזעיר מול האתאיסט זה בערך ההשואה בין האומץ שמגלה איש הרבנות הצבאית כחזן צבאי מול לוחם רגלי המסתער חשוף מול האש……בוא נעמיד על דיוקם כאן כן, נסחפת כאן לגמרי. הנחמה, המשמעות והכוח שנותנים האמונה והאל לאדם דתי ושיכותו לקהילה הדתית ממקמים אותו בתפקיד נוח בקריה או בשלישות בר"ג (קרוב לבית ההורים וביהכ"ס בב"ב ק"ק…..) לעומת האתיאיסט שיוצא חשוף מול אש הקיום חסרת הפשר והמשמעות. מקווה שתחזור בך מהנסיון הנואל להעצים את המאמין על חשבון האתאיסט מתוך ראיה מסולפת ומעוותת שנועדה להוריד ולהנמיך האתיאיסט – תחשוב על זה קצל לפני שתענה.

בנוסף גם אני, ידידי המאמין לומד והרבה. כבר הייתי בב"ב למדתי כמה דפי גמרא, חוויתי סמינר חזרה בתשובה – לאקדמאים כמו שהסבירו לי (אכן חוויה מרשימה ומטלטלת……מרצים מבריקים, ברובם.) טעמתי מספיק גם מהדת, הבנתי הרעיון.

"אז אני בודק ושואל ולא פוחד מלהכנס לאתרים דוגמת זה. להיפך, הם רק תורמים להבנה האמיתית של התורה, להבין איך ללמוד אותה באמת ולא להסמך על חזיונות תעתועים ילדותיים ונאיביים." ראשית נהדר שאתה כאן, מתעניין ולומד יש לך עוד תקווה להיגאל. שנית למה כיוונת בחזיונות ותעתועים ילדותיים ? זה דווקא מאפיין את רוב רובם של הדתיים המאמינים הרי אתה ושכמותך הינם חריגים ויוצאים מהכלל שמעידים על הכלל בעולם הדתי. אני מקווה שאתה מספיק מודע וישר וכן להודות בחריגותך (לטובה, לשמחתינו…).

לעניין ההלכה אני לא מתכוון להתדיין בעניין כי בעיני היא אות מתה מקס. ניתן לחקור אותה בעמדת מתבונן אקדמאית לא מעבר ובטח ובטח לא לראות בה מסגרת מחייבת, חס וחלילה, אבל לזה כבר הגיעו סבי הציוניים והתקדמנו מאז ולא אגרר לכל דיון כי ההלכה-מתה וטוב שכך. ראוי לנו להתקדם. וכמו שציינת מתוך אנושיות וליברליות מתוך סקרנות, חקרנות ולמדנות ואני מוכן, באמת לא בציניות, שנעזר במקורות הלכתיים, דתיים אמוניים אם וכאשר הם עומדים במבחן המוסר ההומני. אתה מבין שמצוות השמדת 7 עמים פסולה לדיון מראש (סתם עוד דוגמה ל"מוסריות" האל…..).

לעניין הערכים וחבריך הקיבוצניקים-אתה רואה שאין קשר בין תורה ומוסר. כה רבים הדתיים שמתנהגים בחוסר מוסריות. אין ספק דרך ארץ בשפתך או מוסר הומני בשפתי הם העיקר. תפלות הדינים ההלכות והריטואלים הדתיים המשונים הם סרח עודף שרק מפריע כי נותן למאמין תחושה שהוא טוב ונעלה על האחרים שאינם כמותו וכך יכול להגיע למעשים אנטי מוסריים מתוך הדת ועל זה בדיוק דיבר הנביא ישעיה – די לי בזבחיכם אמר על ה"צדיקים בבית המקדש. ריבו אלמנה ושיפטו יתום. זה בדיוק הנקודה בלשון מודרנית אמר: קחו את התפילות והתפילין והריטואלים הטיפשיים ותתדחפו אותם ל….תהיו בני אדם אנושיים תנהגו במוסריות ודרך-ארץ ומספיק עם העושק, הגזל, הרשע והפשע. אתה מבין מהתבוננות בקיבוצניקים שבאו מעולם ותרבות יהודית חופשית שאין קשר בין דרך ארץ לאמונה ובעניין הזה רק דבר נוסף: חילוניים ודתיים עוברים על המוסר ופשועים פשעים קשים. ההבדל הוא שרק דתי יכול לפשוע (לא כולם, לא תמיד ולא כל הזמן, תלוי) ועדיין לחוש טהור, צדיק וצודק (שורש צ.ד.ק.). רק כך אמא, רבאק אמא נותנת למופרע, סדיסט דתי להתעלל בילדיה והסביבה הדתית רואה, יודעת ושותקת. כולם דתיים טהורים שהתחנכו חינוך "נכון וראוי עם יראת השם" איפה המוסר שלהם ??

זה רק דוגמה אחת ברור שיש רבות ותקצר היריעה.

כמותך אני מחפש הבנה והסכמה לאומית אבל מתוך פיכחון, התמודדות נכוחה ורצינית עם המציאות. התקדמות הרוח האנושית שהחליפה את האמונה האנימיסטית באמונה באלילים שונים בצורות שונות והתקדמה לאמונה באלילים דמויי אדם (יוון ורומא) המשיכה לאמונה באל אחד-במצרים דת אחנתון וממשיכיה היהדות המקראית עם פולחן הקורבנות. האמונה המקראית-עברית התפתחה שוב לאמונה יותר רוחנית כשבוטלו הקורבנות וזו היהדות הפרושית רבנית והנצרות-אצל הגויים ובהמשך גם האיסלם. וכיום 300 שנה לאחר תקופת האורות וההשכלה הגיעה הזמן לצעד נוסף לגאולת האדם, שחרור סופי ומוחלט מכבלי הדת, משיעבוד האמונה, מהבלי ה"אלוהים" שהמציא לו האדם. הגיע הזמן ובלשה השעה ל"יהודי החופשי". יהודי פטריוט הגאה במורשתו ובהיסטוריה שלו המבין שיש במורשת נקודות אור וחושך ושיש להמשיך ולחזק את היהדות החופשית והגאה המשוחררת מכבלים, הבלים ושעבוד. יציאת מצרים השניה, אם תרצה, יכולה להתחיל עכשיו לעם עבדים ועבדי עבדים להלכה, לרבנים ולאלוהים.

ונאמר שירה חדשה הללויה…….ובא לציון גואל.

אני בחופש גם עד 25.4 מקווה שתקרא ותגיב עד אז.

יום עצמאות שמח ומאושר.

עמית הצדיק

עמית,

נכנסתי לכאן היום כדי להבהיר מס' נקודות. סלח לי כי אני עדיין מזועזע מדבריה של FM.

ובכן,

קודם אדגיש שמה שכתבתי למעלה:"ותבין כמה באסה שלא אנחנו הרוב"=שאנחנו לא הרוב מבין נותני הטון בעולם הדתי אורתודוכסי.

וכעת, אחזור לדיוננו.

אנסה לסכם זאת בכמה נקודות.

אתה אומר שאינך מאמין, אך אתה עובד על עצמך. אתה כן מאמין. בשכל שלך. אתה בוחן דברים באמצעותו, מתוקף היותך יצור תבוני. בין אם תרצה ובין אם לאו.

גם אני מאמין בשכל. העניין הוא שאני בוחן את הכל. את מה שאני מבין וגם מנסה לבחון את מה שאיני מבין. ומה שאיני מבין, אני קורה לו "הנסתר". אלה לא אגדות על טרולים ופיות, משום שלגביהם זה נשאר בגדר מה שאני יכול לדמיין. אין שם שייכות להתבוננות ותבונה.

השאיפה שלי להבין ולגלות גם את "הנסתר" הופכת אותי ליצור שבעצם מחפש הרמוניה ביני ובין הנגלה והנסתר. מחפש השלמה והבנה.

זאת התורה. היא אינה דת במובן הנוצרי. היא דרך חיים. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", משום שהיא פועלת על כל החיים. על כל צעד ושעל שאתה עושה, אתה חושב על התבונה האינסופית (התבונה האינספוית אלו רק מילים שכן גם זו הגדרה ולכן מצד האמת גם זה אינו נכון). לימוד התורה גורם לך כל הזמן לעסוק בחיפוש התבונה. וכדי שלא תשאר רק בפן הפילוסופי ישנן מצוות מעשיות. [זה אחד ההבדלים בין היהדות לנצרות, ששם עם כל הדיבורים על לחי שנייה וכו' שחטו יהודים ומוסלמים. כי הם נשארו רק בפלספנות]

כדי להתעסק בתבונה באמת, לפעמים צריך להבדיל את עצמך מאחרים (כמו שאתה הולך לספרייה כדי שיהיה לך שקט ללמוד). אלו המצוות שאתה כל כך סולד מהן. חלקן הוקצנו מפאת הגלות ושנאת הגויים ליהודים ומפחד ההתבוללות.

[ההשקפה החרדית אינה מאמינה במדינת ישראל כ"תחילת הגאולה", לכן מבחינתם אנו עדיין בגלות ולכן אין מה לפתוח את אותן התקנות שהוקצנו כדי לבחון אותן. אולם אני כן מאמין בכך. ולכן ההשקפה שונה]

הנהייה אחר חיפוש תבונה וההכרה בכך שאני בסה"כ אדם עם מגבלות תבונתיות, מובילה אותי להכרה שאני מחפש משהו ללא הגדרה, משהו אינסופי. אלוקים.

אם אתה מעוניין להמשיך לדון, אפשר דרך המייל (נמצא במערכת אני מניח…)

FM-כנ"ל. שלא תחשבי שאני מתחמק.

בכל מקרה, כך או אחרת, שיהיה לכולנו בהצלחה רבה.

ליאור

"אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב רבי שמעון אומר הרואה את הנולד רבי אלעזר אומר לב טוב אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם"

חבריי הקיבוצניקים גדלו בסביבה ערכית ואידיאליסטית שכיום מתפוררת לצערי. וזו בדיוק הבעיה. אתה לא רואה את העתיד. אתה מסתנוור מכל הדיבורים על זכויות ולא מבין שהעולם הופך ליותר ויותר אינדיבידואליסטי. ההגשמה האישית תקום על יוצריה.

אני ממש לא החריג. התקשורת מראה לך אנשים עם כיפה וזקן שנכנסים לכלא ואתה מסיק מזה מסקנות. אף אחד לא כותב "חילוני רצח", חילוני אנס וכו'.

איך אומרים אצלינו: "הכובע לא קובע, המעיל לא מועיל והזקן גדל מעצמו". אתה יכול לשמור שבת ולרצוח מצד שני משום שאתה לא באמת דתי. וזה מה שישעיה התכוון. אדם דתי באמת לא רוצח. נקודה. מי שכן-הוא לא דתי. לכן אין דבר כזה באמת "חילוני".

אין דבר כזה באמת "דתי". יש בני אדם. בכולנו יש קצת מכל דבר. אנחנו לא מלאכים. "לא ניתנה תורה למלאכי השרת".

בני אדם הם בני אדם.

בכל אופן, אתה מתעלם מהמציאות ומאיך שהיא הגיע למצב שלה. לא נולדנו הומאניים וליבראליים. לקח כמה אלפי שנים.

עוד נקודה למחשבה היא שאתה מתעלם מהעובדה שאתה קיים ושהעם שלך קיים כמה אלפי שנים ושהתורה עדיין כאן (תתווכח עם תוכנה-אבל היא כאן ואנשים עדיין חיים לפיה) ושחזרנו למולדתינו אחרי כל הבלגאן שהיה ועוד מדינה מתפתחת, אתה יכול לקרוא את התנ"ך ואת יאיר לפיד משום שהעברית חיה.

לכן, אתה הוא זה שמפחד להביט למציאות בעיניים. לא למציאות עכשיו. אלא למה שהולך לקרות איתה בעוד כמה שנים.

אי אפשר לסמוך על בני אדם אינדיבידואליסטיים.

יום עצמאות שמח,

ליאור

שוב-את הדיון אפשר להמשיך במייל

בינתיים כל הנסתר מהאדם התגלה רק ע"י המדע.דברים שנחשבו לפלא ויוחסו לאל בעבר הובררו והובהרו ע"י המדע וכך הפלא והמסתורין התפוגגו ויד האל לא היתה בם עוד. כך רעידות אדמה מוסברות בבירור, סתם דוגמה, כך תופעות מזג האויר ברורות ולא צריך יותר את "ריקוד/ תפילת הגשם" שלנו ושל האינדיאנים…….

בצר להם פונים אנשי האמונה ל"נסתר" בדור שלהם ומה שלא קיים בגוף הידע האנושי "מוסבר" ע"י אנשי הדת והאמונה. כמובן שההסבר קשור לאל, לכוחו ולהנהגתו את העולם.ניחא אם זה מרגיע אותם שיירגעו כך-אקזיסטנציאליזם כבר התייחסתי לכך בפוסט הקודם לעיל. שלא תבין זה מעניין ומרתק ללמוד ולחפש את הנסתר. אני שותף. אתה מצטט את הרב קוק שמסביר כי כל נסיון לתאר או להגדיר ןאף להבין את האל משמעו כפירה ואתה מכנה אותו אינסוף ותבונה אינסופית ומסביר שזה שגוי לכנותו כך ובאותה נשימה אתה מציין שאתה מחפש הרמוניה עם הנגלה והנסתר ולומד תורה כדי לחפש תבונה. טוב ידועה היכולת האנושית בכלל והאמונית בפרט לחיות בסתירות ופרדוקסים. אני, הצנוע, יכול לאמר כי אם אתה מחפש תבונה אין צורך יש לך אותה באופן טבעי אנו נולדים איתה.עכשיו תשתמש בה היטב לבחון את המציאות בלי דמיונות והזיות, בחינה אמיתית ורצינית משוחררת מדעות קדומות. אם אתה מתכוון שאתה מחפש או מנסה להתקרב לאל ברור שזו כפירה וזה מיותר. זה בדיוק הנקודה בה אני מסבייר למאמין שבעצם האל, גם אם נניח שקיים באמת במציאות, אינו רלבנטי, לא יותר מפרפר ירוק שמעופף ביער בברזיל.הרלבנטיות של הפרפר לחייך היא אפס וכך קיומו של האל המוזר הזה בו אתה/אתם מאמינים.

ולתגובתך האחרונה: אני ממש לא מתעלם מההתפתחות פירטתי אותה בפוסט הקודם והבהרתי שליהדות חלק חשוב ואף מרכזי בהתפתחות רוח האדם, התרבות, ההגות, המחשבה והמוסר. הסברתי היטב. כך ישעיהו שלא הציע ביטול תורה,רק קורבנות….ומהם הקורבנות אם לא "תורה" של לפני 2600 שנה ? מה היהדות היתה כמו זו שלך ? ברור שלא. היהדות היתה בעיקרה הקרבת קורבנות. כל ההגות והחוכמה או רובה המכריע הגיע אחרי כן. לכן אני מסביר דרך ישעיהו שאם נעביר אותו, את דבריו והמסרים שלו לימינו הוא ידבר בדומה אלי וכבר כתבתי גם זאת, בפירוט.פירוט רב. קרא שוב.

שוב אתה אומר דבר והיפוכו: מעט לפני המשפט "בני אדם הם בני אדם" אתה מדבר על החילוניים. ברור שבן אדם הוא בן אדם אבל אנו חיים בחברה ובקבוצות זהות. אין קבוצת זהות "חילונית" זו הטעות. יש קבוצת זהות דתית / חרדית ומסורתית. כמובן שהאבחנה והגבולות ברורים יותר ככל שתקצין וכך חרדי מובחן יותר ממסורתי סתם.

חילוני היא מילה דתית לציין מי שאינו כזה. אני מגדיר עצמי כיהודי חופשי ואני שייך למיעוט קטן וזניח, לצערי הרב. רוב ה"חילונים" מאמינים באל עושים מעשים וריטואלים דתיים לפי הבנתם והכרתם בהתאם למצוות הרב "נוח-לי". מכיר אותו זה הרב שאומר לחילוני המאמין: נוח לך תעשה. או תעשה מה שנוח לך. כך אתה רואה את מנשקי המזוזות האומרים בע"ה, השומרים כשרות מסוימת לפי הנוחיות כמובן (בלי חזיר ו/או בלי לערבב חלב ובשר ו/או בלי פירות ים ו/או להפריד כלים וכיו"ב כיד הדמיון והיצירתיות של חילוני מאמין "נוח לי". כמו שאתה שם לב הבוז והזלזול לחילוניים האלה הם תהומיים כי הם באמת ראויים לכך. בניגוד אליך החושב, המעמיק, החוקר, המסתקרן והמתעניין (אף שטועה במסקנות) הם בורים ו"ערב רב" כמשמעו בתלמוד. אז אל תשתמש ב"חילונים" כי אין זהות כזו שהיא ברורה בדומה לזהות הדתי או החרדי שהיא באמת מאפיינת ומאבחנת קבוצת התייחסות.

ברכות ואיחולים לעצמאותינו הלאומית.

עמית הצדיק

1) "כשאני אומר שאיני מאמין אני מתכוון לכך בדיוק וכל נסיונך להשתמש במילה אמונה ולהכניס אותי בסד האמונה אין שחר…רד מזה"

ובכן:

אני מבין את דבריך ואכן עניינים אלה תלויים בהגדרתינו את המונח "אמונה". אם נפרש זאת כ"הזדהות" – הרי שאנו מזדהים עם תובנות השכל שלנו. חוץ מאנשים רפי שכל שפועלים יותר על בסיס תגובות פאבלוביות.

2) "בינתיים כל הנסתר מהאדם התגלה רק ע"י המדע.דברים שנחשבו לפלא ויוחסו לא-ל בעבר הובררו והובהרו ע"י המדע וכך הפלא והמסתורין התפוגגו…בצר להם פונים אנשי האמונה ל"נסתר" בדור שלהם ומה שלא קיים בגוף הידע האנושי "מוסבר" ע"י אנשי הדת והאמונה…"

ובכן:

אכן, דברים שהיו פעם נסתרים הובררו באמצעות המדע. אכן כך. טוב מאוד. וזו גם מטרתו של אתר זה, לפוגג את האמונות ההבליות שעוד נשארו. אולם כוונתי היא לא לתופעות הטבע, אלא לנוסחאות של תהליכים היסטוריים כלליים/פרטיים, ענייני מוסר, שאיפות, רצונות וכל שאר תחומי הרוח. כל הדברים הללו מאגדים בחובם עניינים שהמדע לא בא לפתור. לא מתיימר בכלל לפתור.לזה אני קורא "נסתר". ולכן באמת מה שלא קיים בגוף הידע האנושי מוסבר או "מוסבר" ע"י אנשי הדת והאמונה (כפי שכתבת).

כשאתה רואה את ההגיון בטבע וכשאתה רואה את ההגיון בהיסטוריה, זה מוביל אותך לכך שיש הגיון. וכפי שציינו לעיל-אנשים ברי דעת מובלים ע"י ההגיון. ככל שאני מעמיק יותר בהיגיון, אני חש שאני מגלה את ה"הגיון הראשוני"-אלוקים.

3) "אתה מצטט את הרב קוק שמסביר כי כל נסיון לתאר או להגדיר ןאף להבין את הא-ל משמעו כפירה…"

ובכן:

נכון. להגדיר את אלוקים זו בעיה. המושג הזה "אלוקים" משמעו בעצם אינסוף. אם כן, כל מה שתגיד עליו רק יגרע ממנו. לכן, עדיף לכנותו בתארים שליליים: הוא לא סופי. הוא לא מוגבל וכו' וכו' או לפחות להבין שמה שאתה אומר לא באמת מגדיר אותו, אלא רק עוזר לך – האדם – למצוא הגיון בעולם.

[אגב, לדעתי גם לומר עליו שהוא אינסופי זו קצת בעיה, משום שאז אתה בעצם אומר שאין לו את התכונה של להיות מוגבל. אלא אם תגיד שגם תכונה זו נכללת באינסופיותו (מה שעונה על "האם אלוקים יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים?") ].

4)"ובאותה נשימה אתה מציין שאתה מחפש הרמוניה עם הנגלה והנסתר ולומד תורה כדי לחפש תבונה.טוב ידועה היכולת האנושית בכלל והאמונית בפרט לחיות בסתירות ופרדוקסים. אני, הצנוע, יכול לאמר כי אם אתה מחפש תבונה אין צורך יש לך אותה באופן טבעי אנו נולדים איתה.עכשיו תשתמש בה היטב לבחון את המציאות בלי דמיונות והזיות, בחינה אמיתית ורצינית משוחררת מדעות קדומות"

ובכן:

נכון מאוד. אנו חיים בסתירות. זהו עולם מלא סתירות. אך רק לכאורה. וכפי שכתבתי לעיל – אנו אכן משתמשים ביכולות התבוניות הנמצאות באופן טבעי בנו כדי לבחון את הדברים הנקרים בפנינו. אני לומד מדע בשביל הידע העובדתי. למה אני מתייחס למתודות המדעיות? כי הן הגיוניות לי. אני לומד תורה בשביל חומר הגלם הרוחני/מוסרי הנעבד בשכלי הטבעי. למה אני בכלל מתייחס לתורה? כי היא הגיונית לי. כשאני משלב בין המדע והתורה אני מוצא הרמוניה. העניינים מקבלים יותר הגיון והסתירות נעלמות.

5) "אם אתה מתכוון שאתה מחפש או מנסה להתקרב לא-ל ברור שזו כפירה וזה מיותר. זה בדיוק הנקודה בה אני מסבייר למאמין שבעצם האל, גם אם נניח שקיים באמת במציאות, אינו רלבנטי, לא יותר מפרפר ירוק שמעופף ביער בברזיל.הרלבנטיות של הפרפר לחייך היא אפס וכך קיומו של הא-ל המוזר הזה בו אתה/אתם מאמינים"

ובכן:

נכון. אם הייתי מאמין ב"אל המוזר הזה", הסבא הגדול עם הזקן שיורה ברקים (מזכיר קצת את זאוס לא?). אבל אני לא מאמין באל הזה. אני מאמין בסיבת הסיבות. המניע שאינו מונע. אלוקים. הוא המתמטיקה. הוא הפילוסופיה. הוא הדמיון. הוא מקור הרצון. הוא הוא הדעת. על כן ככל שאדם מעמיק יותר בדעתו – כך קרוב הוא יותר לאלוקים. וזה לא משנה אם תאמר שהוא רלוונטי וזה לא משנה אם תאמר שאינו. אתה שואף לידע. אתה שואף אליו גם בלי שתגדיר זאת כך. אולם אם אתה מגדיר זאת כך – הרי ששאיפתך ממוקדת וממילא מדוייקת יותר, מאשר בחינה של איסוף מידע פה ואיסוף מידע שם, בלי הבנה שהכל מקושר.

6)"מה היהדות היתה כמו זו שלך ? ברור שלא. היהדות היתה בעיקרה הקרבת קורבנות. כל ההגות והחוכמה או רובה המכריע הגיע אחרי כן…"

ובכן:

קודם כל היהדות היא לא "שלי". דבר שני, המרכז אכן היה בית המקדש שבין היתר (עלייה לרגל, שירת הלוויים וכו') הכיל את עניין הקרבת הקורבנות. נכון, התורה שבע"פ התפתחה בהמשך. אולם בזמן הקורבנות היו נביאים. נבואה היא תקופה של נרטיב שונה לחלוטין בו יש יותר חוויה רוחנית ופחות שולחן ערוך. זרימת החיים הייתה טבעית יותר. מלאת יצרים טבעיים. מלאת עושר רוחני ודמיון (ומפני שלא היו מוכנים מספיק, חטאו בעבודה זרה שמלאה דמיונות כזב). משחלפה הנבואה בעקבות חורבן הבית – הנרטיב השתנה. יותר שכל, פחות חוויה. כפי שאמרו חז"ל: "חכם עדיף על נביא". והמטרה היא לחדש את הנבואה עם כוחות החיים הסוערים והטבעיים, מלאי הצבע והעושר הרוחני – רק בשיתוף עם השכל.

7)לגבי פסקתך האחרונה, די מאסתי בהדבקת כותרות לציבורים שונים. לחלק מדבריך אני מסכים ולחלק לא. יש דתי וחרדי ומסורתי וחילוני מאמין קצת וחילוני מאמין הרבה ודתי שרק חושב שהוא דתי וחרדי שיוצא לעבודה וחילוני שמנשק מזוזות וכו' וכו', אך אני לא אוהב את מה שהכותרות האלה גורמות.

מקווה ששלומך טוב,

ליאור